החודשים האחרונים היו היסטוריים בשוק הנפט. הרבה דברים – יש כאלו שיאמרו שיותר מדי – קרו בפרק זמן זניח ואנחנו אפילו לא בסוף המשבר. אז מה היה לנו? הפסקת יבוא על ידי סין המושבתת, היבואנית הגדולה בעולם. זה הוביל למלחמת מחירים שהפילה את מחירי הנפט לראשונה בהיסטוריה לרמה שלילית. ואז צי של מכליות הוסבו למחסנים צפים וחלה התאוששות קלה לרמת מחירים "נורמליים".

אבל עוד לפני הקורונה, וזה ברור לכל מי שעוסק בתחום, התחזיות לסקטור יורדות באופן עקבי. מרבית מדינות העולם מאסו ברמת הזיהום הגבוהה וחלקן הגדול, בהובלתו של האיחוד האירופי, עוברות לאנרגיות מתחדשות ולא מזהמות. נכון, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מנסה להציל את הסקטור ורבים חושבים שהנפט יהיה המנוע ליציאה מהמשבר, אבל צריך להפריד בין הטווח הקצר והנראה לעין לבין הטווח הארוך.

בטווח הקצר, אנחנו בכלכלת קורונה. כלומר אנחנו בשוק תנודתי ברמה הכי לא הגיונית שנצפתה מעולם. אי אפשר לדעת איפה הנגיף יתפרץ ומתי. אי אפשר לדעת איך הוא ישפיע על הדרישה. כלומר, אין ודאות לגבי שווי ההיצע. זה יוצר המון בעיות, עם חלקן אפשר להתמודד ועם חלקן לא. פשוט מהסיבה שאי אפשר לצפות לאן הולך השוק. אבל בטווח הארוך, הגרף בהחלט הולך לכיוון האדום.

עכשיו, כשמחירי הנפט הגולמי נמוכים ממחיר היעד של 35 דולר לחבית – המחיר שהופך את הפקת הנפט בארה"ב לכדאי – רבות מהחברות סופגות הפסדים משמעותיים. נכון לכתיבת שורות אלה, מחיר החוזים העתידיים על הנפט הגולמי ירד ב-1.5% למחיר של 33.4 דולר לחבית. הנפט מסוג ברנט יורד ב-2.4% למחיר של 35.2 דולר לחבית.

• מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
• מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפסדי עתק לענקיות הסקטור

קודם כל, לא צריך לרחם על ענקיות הנפט. חברות הענק האלה, שבמשך שנים עשו ככל העולה בידם כדי לשמור על המונופול של הזהב השחור על שוק האנרגיה, הן חברות עתירות שומן, שהיו צריכות להתאמץ ממש כדי לפשוט רגל. אז עכשיו הן בבעיה, כמו מרבית השווקים בעולם, שיתמודדו. מפה לא יישלחו דמעות לענקיות הזיהום והסיאוב הפוליטי.

אבל המספרים בהחלט מספרים סיפור דרמטי. 12 חברות הנפט הציבוריות הגדולות בעולם, בהן של, BP, אקסון מובייל, שברון, קונוקופיליפס וטוטל, הודיעו כי הפסידו במצטבר 20.6 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2020. כך לפי מחקר שנעשה בעיתון אנדולו הטורקי, שניתח את הדוחות של החברות. רק לסבר את האוזן, הרווחים של חברות אלה ברבעון המקביל אשתקד הן הרוויחו בשורה התחתונה 23.4 מיליארד דולר.

מדובר בירידה של 17% ברווחים של החברות הללו. בטוטל, החברות הכניסו 262 מיליארד דולר ברבעון הקודם, לעומת הכנסות של למעלה מ-315 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד. המפסידה הגדולה היא חברת בייקר יוז, שהפסידה למעלה מ-10 מיליארד דולר ברבעון. נחזור על זה, 10 מיליארד דולר ברבעון. החברה המספקת שירותים לעשיית הנפט, כבר הודיעה כי תבקש פיצויים בהיקף של 15 מיליארד דולר ותחתוך בהוצאות בכ-20% עד סוף השנה.

• מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
• מנכ"לית חיצונית ראשונה ב-BP עשויה להוביל לגל מיזוגים בענף האנרגיה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...

גם חברת של נפגעה קשות והודיעה בתחילת אפריל כי היא משהה את כל חלוקת הדיבידנדים. אפילו הקונגלומרט אקסון מובייל, דיווחה לראשונה על הפסד מאז שתי החברות, אקסון ומובייל, התמזגו ב-1999.

בקיצור, אין חברה בסקטור שלא נפגעה. במחקר שערך המכון רייסטאד (Rystad) על השפעת הקורונה על סקטור הנפט והגז, על הדרישה, על ההיצע ועל המחיר של הזהב השחור. מהמחקר עולה כי החברות צפויות להפסיד ב-2020 כ-1 טריליון דולר.  

החברות מבטלות פרויקטים עתידיים

במקביל, כדי להתמודד עם ההפסדים הכבדים, ענקיות הנפט חותכות בבשר החי. בבשר העכשווי ובבשר העתידי. צמצום כוח האדם הוא עניין שולי. חברות הנפט חושבות ומתכננות בסייקלים של 25 שנה לפחות.

בשוק הצפון אירופי, שם הגיל הממוצע של כל פרויקט נפט עומד על 25 שנה, הצפי הוא שאם התמשכות המשבר והמשך סטגנציה של מחירים, רק באזור צפון אירופה יחתכו 20% מהפרויקטים החדשים עד 2022.

ברייסטאד חוזים כי עד 2024, החברות בעולם יחתכו פרויקטים חדשים של מחקר וקידוח בהיקף של 42 מיליארד דולר. זה אומר פוטנציאל הפסדים של מאות מיליונים בשנה. ב-5 השנים הקרובות, רק בים הצפוני, הצפי הוא לביטול פרויקטים בהיקף של 17 מיליארד דולר. בארצות הברית, לשם השוואה, ההערכות הן כי יבוטלו פרויקטים בהיקף של 5.7 מילארד דולר. כלומר שליש.

אבל המספרים האלה הגיוניים עם או בלי קשר לקורונה. כפי שציינו, טראמפ מנסה לאושש את הסקטור של הדלקים המזהמים – הנפט, הגז והפחם – בשל התלות של אמריקאים רבים בשווקים אלה לפרנסתם. אבל באירופה המצב אחר לחלוטין. שם האיחוד דוחף לשינוי רדיקלי באנרגיות מתחדשות, הרגולציה קשוחה יותר והרצון להפוך את כלכלות הגוש לעצמאיות אנרגטית – במקום להיות תלויים ברוסיה, איראן וסעודיה לצרכי האנרגיה שלהן.

"המחיר הנמוך יכול לייצר אווירה שפוטנציאלית יכולה לתת מוטיבציה למפעילים ךהפעיל לחץ על מחירי החוזים ולהתחייב רק לנכסים הקיימים, וכך להוביל להמשך ביטול פרויקטים בים הצפוני. זה גם יפתח הזדמנויות חדשות לקבלנים בתחום, בסקטור שרובו ככולו נראה עגמומי", אמר סומט יאדב, אנליסט האנרגיה של רייסטאד.

אז איך עוד אפשר להרוויח

רמת התמחור הנוכחית של הנפט היא, כמובן, זמנית. העניין הוא, שמרבית האנליסטים צופים דווקא התייצבות במחירים לקראת סוף השנה – שוב בהינתן ולא נראה עוד זעזועים משמעותיים כתוצאה מהקורונה.

כיום מחיר הנפט אמנם בירידה, אבל מחיר הממוצע של חבית נפט ברבעון הראשון עמד על 50 דולר, לאחר שהסחורה הגיעה לשיא של 64.3 דולר לחבית, בעקבות חיסולו של מפקד משמרות המהפכה, קאסם סולימאני והמתיחות שהייתה אז עם ארצות הברית.