כנפיים
צילום: מצגת החברה
ניתוח

אחרי הפרק באל על: מה מסתתר מתחת לכנפיים

לאחר אובדן השליטה באל על לקני רוזנברג, גם חברת הליסינג למטוסים של משפחת מוזס-בורוביץ' נפגעה עם צמצום הצי. עדיין, החזקותיה הקטנות מסתמנות כבעלות רווחיות מעוררת כבוד בענף התעופה המדמם. וגם: למה החלפת המניות באל על היא צעד חכם?

קובי שגב | (7)

מבין הענפים שנפגעו מהקורונה, ניתן לראות שענף התעופה ספג פגיעה מהותית. הירידה בהיקף תנועת הנוסעים בעולם, הן התיירים והן אנשי העסקים שעברו לפגישות בוידיאו, הכניסה חברות תעופה רבות לסחרור. בישראל למשל, תנועת הנוסעים בנתב"ג ירדה בלמעלה מ-80% ב 2020 לעומת 2019. בהתאם, מניותיהן של החברות העוסקות בענף, הגיבו במימושים חדים. לחשוב שרק ב-2019 ענף התעופה היה מוטרד מבטיחות מטוס הבואינג 737 MAX, שהספקתו נעצרה וגרמה למחסור במושבים ומטוסים בעולם. בדומה לתאוריה של מלתוס, הגיעה הקורונה והמחסור העולמי במטוסי נוסעים נעלם.

כידוע לנו משברים ומימושים הם הזמן הטוב  ביותר לחפש מציאות. הנחת המוצא שלנו, היא שהמצב הנוכחי שבו מדינות סגורות לכניסה אווירית הוא לא פרמננטי ואם כך הוא הדבר, הרי שענף התעופה יבצע את הקאמבק מתישהו. יש מקום גם להניח, כי עם ישראל, שאוהב כל כך לבלות בחו"ל ידאג לפצות את עצמו על התקופה האבודה. כבר עכשיו אנחנו מניחים שכשהשמיים יפתחו, מלחמות המחירים שאפיינו את הענף, יישארו בצד ומחירי הטיסות והחופשות יתייקרו.

כנפיים אחזקות

כנפיים 0.36% היא חברת החזקות ששולטת במספר חברות בענף התעופה. היא נודעה בשנים האחרונות כחברה, שדרכה שולטת משפחת מוזס-בורוביץ' ב אל על 0% . אך בנוסף לאל על, מחזיקה בשליטה בחברת גלובל כנפיים 0.13% ליסינג (גלובל ליסינג), העוסקת ברכישה והחכרה של מטוסים לחברות תעופה שונות. גלובל ליסינג, הונפקה בשנת 2017 בשווי של כ 360 מיליון שקל. בנוסף, שולטת כנפיים, בשתי חברות פרטיות וקטנות הנקראות QAS וכנפי תחזוקה. הראשונה, חברת שירותי קרקע לחברות תעופה והשנייה, חברה המתחזקת מטוסים.

מה מתחבא מתחת לכנפיים

אל על, כזכור, הזדקקה להזרמה הונית משמעותית, שהגיעה מחברת כנפי נשרים, שבבעלות אלי רוזנברג ואביו קני רוזנברג, אשר דיללו את החזקותיה של כנפיים ל-15% בלבד. גלובל ליסינג, נאלצה לצמצם את הצי שלה ומנייתה צנחה משער של 300 אגורות למניה בהנפקה ב-2017, לשער של 95 אגורות כיום. עם כך, בעוד ששתי החזקותיה הציבוריות של כנפיים נחבטו, שתי ההחזקות ה"קטנות" QAS וכנפי תחזוקה, מסתמנות כשתי חברות בעלות רווחיות מעוררת כבוד בענף התעופה המדמם.

מי אתן QAS וכנפי תחזוקה

QAS היא חברה לשירותי קרקע לחברות תעופה והמפעילה של חמשת טרקליני דן בנתב"ג. כאשר חברת תעופה זרות טסות מ ואל נתב"ג, הן זקוקות לשירותים מקומיים. לדוגמא, הנוסעים נהנים משירות של דיילי קרקע (בעמדות הצ'ק אין), אך החברות הזרות לא שולחות לישראל צוות של דיילים ודיילות מארץ המקור של חברת התעופה הזרה, אלא הן מתקשרות עם חברה כמו QAS או מתחרתה לאופר, שמעניקות לטסים שירותי דיילות הקרקע.

כנפיים מחזיקה ב 50% מ-QAS וה-50% הנותרים בידי חברת סוויספורט אינטרנשיונל. בנוסף, נותנת החברה שירותי קרקע למטוסים פרטיים הנוחתים בנתב"ג. QAS היא מובילת שוק וחולשת על נתח של 54% מהשוק הזה. עליה לשמור על רמת שירות גבוה תמיד, מאחר שהיא פועלת תחת חוזי הפעלה מתחדשים. החוזה הנוכחי מסתיים בסוף 2023 ואנחנו צופים שהחוזה יחודש בעתו.

כמו שאר הבנות של כנפיים, QAS תלויה בכמות הנוסעים בנתב"ג. ניתן לראות שהחברה צמחה עד 2019 בעקבות הגידול בתנועת הנוסעים, אך בניגוד לציפיות, הרוויחה גם ב-2020, גם אם סכום צנוע יותר. בעוד שאל על מפעילה עבור עצמה את דיילי הקרקע ואת הטרקלין שלה, שאר החברות הזרות מחפשות מיקור חוץ של השירותים הללו. על כן, ככל שכמות החברות הזרות שמפעילות טיסות לישראל תגדל, כך תשתפר פעילות QAS שנתח השוק שלה כ-54% מכל פעילות חדשה שכזו.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הרווח הנקי של QAS בשנים האחרונות (באלפי דולרים, מתייחס ל-100% בעוד חלקה של כנפיים 50%)

מקור: דו"חות כספיים כנפיים אחזקות

 

כנפי תחזוקה מספקת שירותי אחזקה של מטוסים בבסיסי חיל האויר בישראל. כנפי תחזוקה הוקמה בשנת 2005 ומעסיקה כ-200 עובדים. החברה פועלת בעיקר עבור התעשייה האווירית, בחוזים ארוכי טווח. אמנם מדובר בחברה עם פוטנציאל צמיחה מוגבל, אך היא מייצרת תזרים יציב של 3-3.5 מיליון דולר בשנה. היתרון בחברה, הוא שהיא פועלת בענף התעופה הצבאית, שם לא חלה האטה.

הרווח הנקי של כנפי תחזוקה בשנים האחרונות (באלפי דולר):

מקור: דו"חות כספיים כנפיים אחזקות

 

ומה לגבי ההחזקות הוותיקות

גלובל ליסינג, עברה את המשבר בצורה משביעת רצון והיא אפילו התפנתה לחיפוש הזדמנויות בגזרתה. לאחר ניסיון שלא צלח לרכוש את ישראייר, הודיעה גלובל ליסינג כי בכוונתה לרכוש חברת תעופה קפריסאית (TUS) תמורת 5 מיליון דולר בעבור 49.9%. מדובר בחברה הכפופה לחוקי התעופה של האיחוד האירופי ואשר רכשה לאחרונה שני מטוסי איירבוס. ככל שהעסקה תיסגר סופית, בהתאם להסכם השליטה המתגבש, תוכל גלובל ליסינג לקבל זכות ראשונים להענקת שירותי תעופה ל-TUS.

בפועל מדובר במינוף היכולות של גלובל ליסינג מאחר שתמורת 50% השקעה ב-TUS היא תוכל לספק 100% מהשירותים הנדרשים על ידה. לרכישה זו שתי סוכריות נוספות, בתור חברה קפריסאית תוכל להציע לישראלים טיסות לואו קוסט לאירופה, מבלי להידרש לסידורי ביטחון של חברות ישראליות, כמו ארקיע או ישראייר. הסוכריה השנייה, מדובר בחברה ללא חוב ללקוחותיה, זאת על רקע העובדה, שרוב חברות התעופה בעולם, נושאות במאזניהן התחייבויות בגין זיכויים שניתנו ללקוחותיהן, דבר שיכביד עליהן תזרימית, בעת החזרה לשגרה.

בגזרת אל על, מזה מספר חודשים מוביל מנכ"ל כנפיים, רונן ציוני, מהלך של החלפת מניות אל על באופציה 2 של אל על. אנחנו חושבים שמדובר במהלך נבון, מאחר שבדרך זו ההשקעה באל על, הופכת לנזילה, הסיכון קטן ונשמר האפסייד במידה ואל על תתאושש.

אופציה 2 של אל על, תפקע בפברואר 2025 והיא נסחרת במחיר שלא משקף את ערך הזמן. נמחיש במספרים (נתונים למועד כתיבת שורות אלו): מחיר מניית אל על 43 אגורות, שפל של שנים. מחירה של אופציה 2 של אל על 16.3 אגורות. תנאי האופציה: כל מחזיק אופציה, רשאי לממש את האופציה שבידו ולהוסיף 29.7 אגורות ולקבל מניה של אל על, כל זאת עד לתאריך 2/2/2025.

לכנפיים 135 מיליון מניות של אל על בשווי של 58 מיליון שקל. אם תמשך ההחלפה במחירי שוק, כנפיים יכולה להחליף את 135 מיליון המניות ב-135 מיליון אופציות ולהישאר עם ההפרש (מכירה ב-58 מיליון שקל וקניה ב-22 מיליון שקל) שהוא 36 מיליון שקל. באותו הרגע, כנפיים תקטין את החשיפה לאל על באופן מהותי. כנפיים תחזיק באופציה להחליט עד פברואר 2025 האם לממש את האופציות, להוסיף 40 מיליון שקל ולחזור להחזקה של 135 מניות באל על.

כחברת החזקות מקבלת כנפיים דמי ניהול ודיבידנדים מחברות הבנות, ניתן לראות איך לאורך השנים עלה מהותית חלקן של QAS וכנפי תחזוקה בתזרים לחברת האם על חשבון אל על וגלובל ליסינג (המספרים במיליוני דולר):

מקור: כנפיים החזקות מצגת למשקיעים

 

בשורה התחתונה

חברת כנפיים אחזקות המתמקדת בענף התעופה, עברה טלטלות רבות בתקופה המאתגרת הזו. שווי השוק שלה עומד על 118 מיליון שקל בלבד, אך אם נוסיף את החוב הפיננסי נטו של החברה (כ-80 מיליון שקל)  ניתן לראות ששווי ה EV (סך אחזקותיה), הנגזר ממחירה בשוק, עומד על כ 200 מיליון שקל, שווי השוק הנוכחי של אחזקותיה הסחירות, אל על וגלובל ליסינג, הוא 150 מיליון שקל ביחד.

בנוסף, שתי החברות הפרטיות QAS וכנפי תחזוקה, מראות שיעורי רווחיות נקייה מפתיעים ומחלקות לכנפיים דמי ניהול ודיבידנדים בהיקף של 7-8 מיליון דולר בשנה (25-30 מיליון שקל). אנו מעריכים שהנסיבות הביאו את כנפיים אחזקות להיסחר ברמות הנמוכות האלו, ולמי מביננו שמעריך שסגירת השמיים היא לא פרמננטית, כנפיים אחזקות היא אחת מאפשרויות ההשקעה המעניינות ליום שאחרי.

הכותב הוא שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד ש.ק.ל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    הנסיבות שהביאו לשווי הזב אלו ערמות של הפסדים (ל"ת)
    לשעבר 13/08/2021 22:28
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שיכ'ה 13/08/2021 17:49
    הגב לתגובה זו
    ניהול נכון =ניצול הזדמנויות במשברים( לימונים ללימונדה)
  • 5.
    שומר נפשו וכספו (ל"ת)
    דדון 12/08/2021 15:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אחד 12/08/2021 14:59
    הגב לתגובה זו
    צריך למכור את אל על למשקיע רציני שיוכל לשכם אותה.
  • 3.
    ג'וני 12/08/2021 14:49
    הגב לתגובה זו
    עכשיו רק נשאר להבין מתי תיגמר הקורונה
  • 2.
    מעניין מאוד כתבות מצויינות! (ל"ת)
    צור 12/08/2021 14:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה עם ישראייר, מישהו יודע? (ל"ת)
    יוסי 12/08/2021 14:37
    הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.