עמי פרץ - בוני התיכון
צילום: יחצ

בוני התיכון גייסה 67 מיליון שקל מהמוסדיים בריבית של 5.5%

השלימה את השלב המוסדי של הנפקת איגרות חוב (סדרה טז') עם ביקושים של כ-138 מיליון שקל; בכוונת החברה לגייס 4 מיליון שקל נוספים בשלב הציבורי
נועם בראל | (2)
נושאים בכתבה בוני התיכון

חברת בוני תיכון 0% השלימה את השלב המוסדי של הנפקת איגרות חוב (סדרה טז') עם ביקושים של כ-138 מיליון שקל, מתוכם בחרה לגייס בשלב זה סכום של כ-67 מיליון שקל.

במסגרת ההנפקה, הציעה החברה למשקיעים איגרות חוב לא צמודות מגובות בבטוחות, במח"מ של כ-3.5 שנים כאשר מועד הפירעון הסופי יהיה בחודש יוני 2024. איגרות החוב המונפקות מגובות בזכויות עודפי פרויקט אשקלון הכולל 342 יח"ד וצפוי להיבנות ברובו במסגרת 'מחיר למשתכן' ובחלקו במסגרת מכירות לשוק החופשי. 

בעקבות ביקושי היתר שנרשמו בהנפקה, ננעל השלב המוסדי בריבית שקלית שנתית של 5.5% - נמוך מהריבית המקסימלית שהוצעה במכרז שעמדה על 6.15%. בשלב הציבורי בכוונת החברה לגייס 4 מיליון שקל נוספים.

 

דורון זנדר, סמנכ"ל הכספים של בוני התיכון: "אנו מודים לציבור המשקיעים על היענותו הגבוהה להנפקה, ורואים בכך הבעת אמון בהנהלת החברה ובפעילותה העסקית. במהלך 2020 צפויה בוני התיכון ל'קפיצת מדרגה' מבחינת היקפי פעילותה. החברה נמצאת בתנופת פעילות גדולה. תמורת הגיוס תתמוך בקידום פעילות החברה לצד שיפור גמישותה הפיננסית".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לינגו 22/01/2020 17:59
    הגב לתגובה זו
    עמי פרץ איש אשכולות מהנדס במקצועו אדם מבריק הוא מוביל את החברה להישגים עצומים כל הכבוד
  • 1.
    לינגו 22/01/2020 17:58
    הגב לתגובה זו
    עמי פרץ איש אשכולות מהנדס במקצועו אדם מבריק הוא מוביל את החברה להישגים עצומים כל הכבוד
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

סלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט

אחרי דוחות טובים, סלקום רוצה להתרחב ברכישות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סלקום הוט

המאבק על נכסי הוט מתחמם: סלקום הגישה הצעה לרכוש את הפעילות הקווית של הוט תמורת כ-500 מיליון שקל, צעד שנועד לחזק את מעמדה בשוק התקשורת. מדובר בפעילות הכוללת שירותי אינטרנט מהיר, טלפוניה קווית וטלוויזיה דיגיטלית ללקוחות עסקיים – תחום אסטרטגי שבו הוט מחזיקה תשתית ופריסת לקוחות רחבה.

המהלך של סלקום, בניהולו של אלי אדדי, מגיע במקביל להתפתחויות סביב הוט מובייל: פלאפון חתמה על מזכר עקרונות בלתי מחייב לרכישת פעילות הסלולר של הוט תמורת 2.1 מיליארד שקל, כאשר גם פרטנר וקבוצות נוספות מתמודדות על הנכסים. ההצעה של סלקום מתמקדת דווקא בפעילות הקווית – מגזר שבו יש לה עניין בהרחבת שירותיה לעסקים ובחיזוק כוחה בשוק ה-B2B.

לפי ההצעה, סלקום צפויה לקבל לידיה תשתית קיימת, בסיס לקוחות פעיל וצוותי תפעול הפעילים כבר בפרויקטים מול ארגונים, מוסדות ולקוחות גדולים. עסקה כזו עשויה להעמיק את נוכחותה בשוק העסקי, לשפר את יכולותיה במכרזים מוסדיים ולחזק את חבילת השירותים הכוללת שהיא מציעה.

לצד סלקום, גם פרטנר התעניינה בפעילות הקווית העסקית של הוט והגישה הצעה הכוללת גם את תחום הסלולר. בשוק מעריכים כי כל רכישה של פעילות מהותית מתוך הוט תצטרך לקבל את אישור רשות התחרות ומשרד התקשורת, בשל הריכוזיות האפשרית. מהלך כזה צפוי גם להצית מחדש את התחרות על המחירים והשירותים בשוק העסקי, ובעיקר בקרב חברות תשתית הפונות לעסקים.

שוק התקשורת הקווית העסקית מוערך בכמה מיליארדי שקלים בשנה, והוא כולל ארגונים קטנים, עסקים בינוניים וגופים ציבוריים. עבור סלקום מדובר בהזדמנות לצמיחה, הן בהרחבת ההכנסות והן בהעמקת החדירה למגזרים יציבים יחסית כמו מוסדות חינוך ובריאות, משרדי ממשלה וגופי תעשייה.