ישראל רייף יו"ר אפקון
צילום: עזרא לוי

אפקון ומנרב זכו במכרז להקמת בנק הדם ברמלה תמורת 262 מיליון שקל

אפקון תבצע את עבודת המערכות האלקטרו מכאניות ומנרב תבצע עבודות הנדסה אזרחית; הקמת הפרויקט צפויה להימשך כ-26 חודשים
ערן סוקול |

החברות אפקון החזקות 1.86%  ומנרב דיווחו הבוקר (א') על זכייה משותפת במכרז להקמת בנק הדם והמרכז הלוגיסטי של מגן דוד אדום לישראל ברמלה תמורת כ-262 מיליון שקל, בפרויקט שהקמתו צפויה להימשך כ-26 חודשים. 

על פי הדיווח, הזכייה המשותפת התקבלה על ידי חברות בנות של אפקון ומנרב, כאשר הפרויקט צפוי להתבצע באמצעות מנרב ואפקון, במישרין או באמצעות תאגיד ייעודי שיוקם לצורך כך, אשר יוחזק על ידי הצדדים בחלקים שווים, ובאופן בו הצדדים יישאו בחלקים שווים בכל הסיכויים והסיכונים הנובעים מהפרויקט.

על פי ההסכם בין הצדדים, אפקון תבצע את כל עבודת המערכות האלקטרו מכאניות בפרויקט כקבלן משנה ומנרב תבצע עבודות הנדסה אזרחית בשיעור כספי דומה.

ישראל רייף, יו"ר אפקון החזקות: "אנו שמחים לבצע עם מנרב כקבלן הראשי את הקמת בנק הדם והמרכז הלוגיסטי של מד"א, שהינו לקוח מעין ממשלתי. מדובר בפרויקט עתיר מערכות שהינו אסטרטגי עבור אפקון, ובו היא תוכל להביא לידי ביטוי את פעילותן של כלל החטיבות שלה בצורה מיטבית כ- one stop shop".

 

אברהם קוזניצקי יו"ר מנרב אחזקות: "אנו שמחים על הזכיה המשותפת עם אפקון במכרז. פרויקט זה ממשיך את המומנטום החיובי של החברה בתחום הביצוע, לאחר זכיה במספר פרויקטים משמעותיים נוספים בתקופה האחרונה. מתחילת 2018 הגדילה מנרב את צבר הפרויקטים בתחום הביצוע בהיקף של מעל מיליארד שקל". 

בתחילת השנה מונה מנכ"ל שיכון ובינוי הפורש ירון קריסי כמנכ"ל אפקון, מאז דיווחה החברה על זכייה במספר פרויקטים גדולים, ביניהם ביצוע עבודות חשמל ברכבת ישראל תמורת כ-280 מיליון שקל, ביצוע עבודות פיתוח בניה וחשמל בנמל אשדוד בהיקף של 265 מיליון שקל, הקמת קמפוס משרדים ומעבדות בירושלים עבור חברת הייטק בינלאומית בהיקף של כ-950 מיליון שקל והקמה ותפעול של בתי המשפט בטבריה וצפת תמורת 140 מיליון שקל. המניה זינקה בכ-30% מתחילת השנה ונסחרת כעת במכפיל 18 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.