יו"ר ועדת הפנים יואב קיש
צילום: דוברת ועדת הפנים והגנת הסביבה

אושר בקריאה ראשונה: הסדרת יצוא קנאביס רפואי

מדובר על שלב ראשון לקראת האישור. יוזם החוק יואב קיש: "החקיקה הזו היא בשורה למגדלים ולחקלאים". הערכות: המהלך יכניס לקופת המדינה מיליארד שקל בשנה

מערכת Bizportal | (7)

​מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים.  החוק יאפשר יצוא קנאביס רפואי מישראל. 

האישור הים מגיע לאחר שלפני כשלושה שבועות החליטה ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ יואב קיש להביא את החוק לאישור היתר יצוא של קנאביס רפואי לכנסת (לכתבה המלאה). מדובר על שלב נוסף בחקיקה, אך בהחלט לא על שלב סופי. כעת החוק חוזר לוועדת הפנים לתיקונים, והוא צריך לעבור שוב לכנסת לקריאה שניה ושלישית. 

כדי לאפשר את פתיחת שוק הקנביס הרפואי ליצוא מחד גיסא ולשמור על שלום הציבור וביטחונו מאידך גיסא, מוצע לקבוע כי רישיון לעיסוק בקנביס לצרכים רפואיים ולמחקר, למעט רישיון לשימוש עצמי לצרכים רפואיים, יותנה בקיום תנאי אבטחה ומיגון כפי שתקבע המשטרה.

בנוסף, מוצע לקבוע כי המשטרה תמסור המלצתה לעניין אי מניעה לתת את הרישיון  מטעמים של שלום הציבור וביטחונו. מוצע עוד לקבוע הוראות נוספות בנוגע להמלצה שתינתן  ביחס ליחידים או תאגידים וכן ביחס לתאגידים זרים. עוד מוצע לקבוע מנגנון לביטול רישיון על פי בקשת המשטרה אם יש חשש ממשי לביטחון הציבור. כן מוצע כי הפרת תנאי מתנאי הרישיון לעיסוק בקנביס תהיה עבירה פלילית, מסוג אחריות קפידה, שדינה 18 חודשי מאסר או קנס השווה כיום ל 75,000 שקלים ביחס ליחיד או 5,650,000 שקלים  כאשר עובר העבירה הוא נושא משרה בתאגיד שקיבל רישיון לעסוק בקנביס.

בדברי ההסבר נכתב: "מטרת הצעת החוק היא להסדיר ולקיים הפרדה ברורה בין האיסור על כל מסחר בקנאביס כסם מסוכן על פי הגדרתו בפקודה זו, ובין ייצוא קנאביס רפואי המותר כיום בשימוש רפואי בהתאם לרפורמה שהעביר שר הבריאות. המטרה היא להסדיר את ייצוא הקנאביס הרפואי ולאפשר יצירת שוק קנאביס רפואי לייצוא ישראלי – מהלך שיעניק לקופת המדינה לפי הערכות כמיליארד שקל בקירוב בכל שנה".

עוד נכתב בדברי ההסבר: "כיום פועלות בישראל כשמונה חברות מגדלות וקיימות עוד עשרות רבות של בקשות מבעלי עסקים לעסוק בתחום, הממתינים לאישור הגורמים הרלוונטיים. יזמים וחוקרים, כמו גם בעלי העסקים עצמם, מספרים על פניות רבות מכל העולם המגיעות ישראל, בבקשה לרכוש מן התוצרת האיכותית המגודלת בארץ, ובבקשה ללמוד מן הידע שהצטבר בחמש עשרה שנות פרויקט קנאביס רפואי בישראל. כל אלו, נתקלים בחסמים רבים, בשל כך שהקנאביס הרפואי נכלל יחד עם שאר סוגי הקנאביס באיסור הגורף על סחר ועסקה בו".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שסק 04/12/2018 21:30
    הגב לתגובה זו
    ירידות בחודש"ל ישפיע מחר על השוק בארץ מתקשה להאמין שנראה מחר את טוגדר ב600... אופציה 7 לפח..
  • 5.
    ישראל ישראלי 04/12/2018 16:59
    הגב לתגובה זו
    נגרם נזק אדיר ובלתי הפיך לצרכים עם רשיון רפואי מלא שלא מקבלים הקנאביס הנדרש להם כחוק ונפגעים מהממשלה ומשרד הבריאות יום יום.עד מתי? חייבים לקבל עזרה וקנאביס רפואי תעזרו לנו בבקשה.ביום יום.
  • 4.
    ברוקר 04/12/2018 16:45
    הגב לתגובה זו
    וליהודים היתה אורה ושמחה וקנאביס.......ליצמן-תעמוד בראש המחנה ו,מובטח לך העולם הבא
  • 3.
    שפוי 04/12/2018 16:31
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף יוצאים מתרדמת ומניעים גלגלים.......מוטב מאוחר......המסילה ירוקה........קדימה
  • 2.
    יודע דבר 04/12/2018 16:12
    הגב לתגובה זו
    אני בדרך כלל קר רוח-אבל הפעם יורשה לי לצאת לחלון ולצעוק-לחקלאים...לסובלים למינהם מבעות רפואיות...לאוצר....לעם ישראל...יששששששששששש
  • יעקב 05/12/2018 13:07
    הגב לתגובה זו
    1. ארהב אוסרת על יבוא קנאביס 2. קנדה אברה על יבוא קנאביס ומוצריו אז תאמר לי מר קיש קיש איך תקבל המדינה מיליארד תשווק לאסקימוסים
  • 1.
    לכולנו באהבה (ל"ת)
    טיסה נעימה 04/12/2018 16:04
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.