אחרי ירידה של יותר מ-20% מהשיא בחצי שנה - יו"ר על בד מדבר
לאחר שמחיר מניית על בד ירד ביותר מ-20% בחצי שנה מהשיא שנרדם במאי 2017, יצרנית הבדים הלא ארוגים הודיעה אמש על החלטה אסטרטגית להעברת פעילות המפעל לייצור מוצרי ספיגה מקנטקי לצפון קרוליינה במהלך שנת 2018. בכוונת החברה להקים בצפון קרוליינה מרכז לוגיסטי שירכז את המשלוחים של פעילויות המגבונים, הטמפונים ומוצרי הספיגה. על בד צופה כי היתרונות והסינרגיות של הפעילות המשותפת בצפון קרוליינה עשויים להיות מהותיים ויחסכו לחברה מאות אלפי דולרים בחיסכון בעלויות ניהול, לוגיסטיקה ומשלוחים.
אמנון ברודי, יו"ר על בד, אמר בשיחה עם Bizpoortal: "זה נכון שהאתר בקנטקי הפסיד בשנים האחרונות ובהחלט האתר צריך שינוי יותר משמעותי. הנהלת החברה עשתה בחינה אסטרטגית בכלל של החברה ובפרט בנושא ההגיינה הנשית בארה"ב והגענו למסקנה כי במבנה התחרות הקיים בהחלט יש פה פוטנציאל, בוודאי בשוק של מוצרי הספיגה. נזכיר כי כרגע על בד הוא שחקן מוביל בתחום הטמפונים בפרייבט לייבל בכל הרשתות בארה"ב עם נתח שוק של 75%. בהמשך להצטיידות הבנו שצריך לעשות שינוי שהוא חיבור בהיבט התפעולי וגם בעניין העברת המפעל".
בכוונתה של על בד לשכור מבנה קיים בסמיכות למפעל המגבונים בצפון קרוליינה, אשר ישמש את המפעל למוצרי ספיגה ואת המרכז הלוגיסטי. "המפעל בקנטאקי מיושן, בנוסף אנחנו נתקלים בשנה האחרונה במחסור של ידיים עובדות, בשילוב של מפעלים באזור שיכולים לשלם יותר ממה שאנו יכולים לשלם. בצפון קרוליינה אנו מגייסים אנשים בקלות עדיין ומדובר בסביבה יותר נוחה. מתחבר לכך הסינגריות הקיימות. בנוסף ברגע שהמפעילים במרחק של 3-2 ק"מ אפשר לחסוך בפונקציות כפולות. צריך לזכור ברקע כי הטמפונים מגיעים מהארץ והיום מאוחסנים חלקן בצפון קרוליינה, חלק גדול מאוחסן במחסנים חיצוניים. המהלך הוא לא רק כרוך בהערבת הייצור אלא גם בריכוז הלוגיסטיקה במבנה אחד - מה שיאפשר חיסכון בעליות הפצה בהיקף מעבר למאות אלפי דולרים".
החברה פועלת לקבלת מענקים ותמריצים מממשל המחוז בצפון קרוליינה. "אנחנו בתהליכים לקבל הטבות משמעותיות מהממשל שכן בסך הכל אנו מביאים באופן מיידי יותר מ-100 עובדים בתכנית 5 שנתית, כולל מפעל המגבונים שצפוי להתפתח, ונגייס שם עוד 250-200 עובדים ולפחות באיזור של צפון קרוליינה", אומר ברודי. "זה מאד מלהיב אותם".
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו החברה צפויה לקבל מענקים והוזלה של הארנונה וגם יש תכניות מיוחדת בה מקבלים החזר של 80% ממס שהעובד משלם. כלומר כל הסכומים הללו מצטברים להיקף מהותי. "אנו מחכים לקבל את האישור לחבילה הזו בימים הקרובים", הוסיף ברודי.
- 1.אלי 17/01/2018 23:03הגב לתגובה זועל בד צריכה להחליף את ההנהלה לאחר הכישלונות בקנטקי ובדימונה. בארה"ב העיסקה לא מוצלחת ובדימונה עלות הקמת המפעל חרגה בעשרות % מהמתוכנן. כך לא מנהלים עסקים! חומר למחשבה לדירקטורים.

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
