הלמן אלדובי ואספן גרופ רכשו את בניין דויטשה טלקום בדיסלדורף

היקף העסקה כ-233 מיליון שקל והוא אומר להניב דמי שכירות שנתיים של כ-16 מיליון שקל
לירן סהר |

החברות אספן גרופ והלמן אלדובי (באמצעות קופות הגמל) מבצעות עסקה ראשונה משותפת בגרמניה - היום מדווחות שתי החברות, כי שותפות בה אספן גרופ מחזיקה 51% (בשרשור) והלמן אלדובי המחזיקה 43.9%, התקשרו בהסכם לרכישת נכס בעיר דיסלדורף בגרמניה בתמורה לכ- 232.5 מיליון שקל (כ- 48.8 מיליון אירו).

הנכס הנרכש הוא בניין משרדים חדש, הנבנה בימים אלה ובנייתו צפויה להסתיים בסוף החודש. שטח הנכס להשכרה עומד על כ- 34,130 מ"ר (הכולל מבנה משרדים בשטח של כ- 17,785 מ"ר ומבנה בניין מקורה בין 3 קומות בשטח של כ- 16,500 מ"ר המיועד ל- 467 מקומות חניה).

הנכס מושכר ברובו לחברת התקשורת הבינלאומית דויטשה טלקום לתקופה של 10 שנים עם 3 אופציות להארכה, בנות 2 שנים כל אחת. יתרת הנכס מושכרת לחברות אחרות ודמי השכירות השנתיים מסתכמים בכ-16 מיליון שקל (כ-3.36 מיליון אירו) ומשקפים תשואה ברוטו של כ- 7% על ההשקעה (כולל הוצאות עסקה). יצויין, כי מלוא דמי השכירות צמודים מדי שנה למדד המחירים הגרמני.

לצורך הרכישה, קיבלו הרוכשות מכתב כוונות ממוסד בנקאי בגרמניה שליווה את בניית הנכס, לקבלת הלוואה בסך של כ- 158.4 מיליון שקל (כ-33.26 מיליון אירו) לתקופה של 10 שנים, הנושאת ריבית שנתית קבועה בשיעור של 3.1%. את יתרת התמורה, בהיקף של כ- 74 מיליון שקל (כ- 15.54 מיליון יורו), יממנו הרוכשות ממשאביהן העצמיים. השלמת העסקה צפויה למועד שלא יאוחר מסוף חודש ינואר 2014.

גיא פרג, יו"ר אספן גרופ: "זוהי עסקה ראשונה שאספן גרופ עושה בשותפות עם גוף מוסדי ישראלי. מדובר בנכס חדש שמושכר לשוכר חזק ובמיקום טוב בגרמניה. אנחנו מאמינים שעסקה זו היא תחילתו של שיתוף פעולה בין אספן גרופ עם השוק המוסדי בהשקעות בחו"ל"

אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בהלמן אלדובי: "השקעה זו הינה חלק משורה של השקעות ריאליות נוספות אותן מבצע בית ההשקעות בנכסים מניבים עם שוכרים איכותיים המניבים תשואות טובות לעמיתים ומקטינים את הסיכון בתיק ההשקעות, המושקע רובו בשוק ההון."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 0%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 0% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.