"אני מודע לכך שהמחזורים בבורסה בת"א ירדו בצורה משמעותית ושזה מעורר דאגה בישראל, אך אני מתפעל מכך שלא היתה לכך השפעה גדולה כל כך על הכלכלה שלכם", כך אומר בראיון ל-Bizportal ד"ר דניאל יואיט, דירקטור וכלכלן מאקרו בכיר לשוקי ה-EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) בברקליס לונדון אשר ביקר בישראל כבר עשרות פעמים ומכיר את הכלכלה פה היטב. "אני נוטה לחשוב שהחשיבות של שוק האקוויטי כבר לא כל כך גדולה כמו שהיתה בעבר. ירידות במחזורים בשוקי המניות התרחשו גם בבורסות אחרות ברחבי העולם בשנים האחרונות ולדעתי זה בעקבות השינויים שחלו בטבע של המערכות הפיננסיות ברחבי העולם. נראה כי גיוס הון בבורסה זו כבר לא הדרך המועדפת על העסקים לגייס הון. תהליכי מימון אחרים תופסים את מקומן של הבורסות. לזה מצטרפת גם הירידה שחלה בהיקף ההשקעות בישראל ובעולם כולו מאז המשבר. זה מראה על השינוי בשוק הפיננסי ועל השינוי בחשיבות של האמצעים השונים בשוק זה". לדברי ד"ר יואיט, "הירידה בפעילות היא כמובן דבר רע מאוד שקרה לבורסה של ת"א. אפשר לומר שזו כמעט טרגי בעבור האנשים שעובדים עם הבורסה. אבל מסתבר שזה לא עשה רע כל כך לכלכלת ישראל, שנשענת כיום על ייצוא של חברות היי טק ואני אומר זאת על סמך פעילות המיזוגים והרכישות הענפה שמתרחשת בתחום זה. זהו צינור החיים של הכלכלה הישראלית כיום". מזהיר מה'מחלה הולנדית' איך תשפיע מציאת הגז הטבעי על כלכלת ישראל? "כפי שכבר נאמר על ידי בנק ישראל, גם אני חושב שההשפעה של מציאת הגז הטבעי בחופי ישראל היא חיובית. התמ"ג הריאלי צפוי לעלות ועלויות האנרגיה יפלו באופן משמעותי - זה נפלא לכלכלה. אבל מצד שני יש סיכון שתחלו ב'מחלה ההולנדית', שתגרום לייסוף משמעותי של השקל. זה דבר שעלול לפגוע בעתיד בצורה חמורה בייצוא המאוד דינמי שישראל מתאפיינת בו. זה אתגר גדול לכל מדינה וחייבים לטפל בזה בצורה נבונה על מנת שהשקל לא יהפוך לחזק מדי". מה התחזית של ברקליס ביחס לשערו של השקל? "אנחנו מעריכים כי שערו של הדולר/ שקל ב-12 החודשים הבאים ינוע סביב רמות של 3.7 שקלים, כלומר קצת יותר גבוה מהרמה בה נסחר הצמד כעת. כרגע יש לנו פוזיציה חיובית על הדולר/שקל. הסיבה המרכזית שהשקל נחלש בתקופה האחרונה היא ההתערבויות של בנק ישראל". מה דעתך על גובה הריבית בישראל? "אני חושב שיש עדיין אפשרות לכך שבנק ישראל יפחית את הריבית השנה, במיוחד עם הצמיחה ברחבי העולם תאט. בכל מקרה אני מצפה שיקח עוד זמן עד שנראה את הריביות עולות פה, במיוחד על רקע ההכבדה הפיסקאלית". "הכפלה של רזרבות המט"ח של ישראל היתה הכרחית" על הר הדולרים שגדל לרמות שיא של קרוב ל-80 מיליארד דולר בימיו של הנגיד פישר ועל מה שצריך לעשות עם זה פרופ' פרנקל אומר יואיט, "דבר ראשון אני מאמין שבשנת 2008 רזרבות המט"ח של בנק ישראל היו נמוכות מדי. כך שהכפלה של הרזרבות היתה הכרחית". "הר הדולרים שגדל בהחלט שיפר את מצבה הפונדומנטלי של ישראל. זהו כוח גדול שיש לישראל. אם משווים את הרזרבות שיש לישראל עם הרזרבות שיש למדינות שכלכלותיהן מכונות 'הנמרים האסיאתיים' אז הרזרבות שלכם אינם גבוהות יותר מדי בכלל. הן לא מוגזמות. נראה לי שהן בטווח הגודל הנכון". "בעתיד, בגלל מציאת מאגרי הגז הגדולים בישראל והניסיונות להימנע מהתפתחות של 'המחלה ההולנדית', אני צופה שישראל תלך בדרכה של נורווגיה ותגדיל את היקף רזרבות המט"ח שיצטברו גם בבנק ישראל וגם ב'קרן העושר' פי 2 או 3 ביחס לרמה הנוכחית. הקמת 'קרן העושר' זה רעיון מצויין. זה הדבר הנכון. אני חושב שזה שישראל חשבה עליה בשלב כל כך מוקדם זה דבר מעולה. זו דוגמא מצויינת למהלך מאוד פרו-אקטיבי שהוא מצויין כחשיבה אסטרטגית עתידית". "שוק הנדל"ן בישראל הרבה יותר בריא" אחת הבעיות המרכזיות שעדיין לא קיבלו מענה בישראל היא מצב שוק הנדל"ן למגורים. אחרי זינוק של עשרות אחוזים במחירי הדיור מה אתה חושב שיקרה בהמשך? "להערכתי יש סיכוי גבוה יותר שנראה האטה בקצב עליית המחירים מאשר ירידה שלהם. בוודאי שאם הריבית תעלה, מה שלא צפוי כרגע, אז נראה את המחירים עולים בקצב איטי יותר, אך הביקוש בישראל לבתים עדיין עולה על ההיצע וזה לא צפוי להשתנות בקרוב". אתה לא חושש שיש בישראל בועה במחירי הנדל"ן שעלולה להתפוצץ כמו שקרה במקומות אחרים? "אי אפשר להשוות את המצב בשוק הנדל"ן הישראלי למצב שהיה בזמן משבר הנדל"ן בארה"ב. אז ראינו היקף גדול מאוד של נוטלי משכנתאות שלא עמדו בהתחייבויותיהם ואיבדו את ביתם. זה סיכון שתמיד קיים אבל, בארה"ב בשנת 2009 הושפע השוק מהירידה בהכנסות של נוטלי השכנתאות שמצאו את עצמם מובטלים, ולא כתוצאה מעליית הריבית". "גרתי בארה"ב לפני המשבר וראיתי את האנשים שמאמינים שהמצב בשוק ימשיך להשתפר לעד. ראיתי אנשים קונים בתים כמעט בלי הון עצמי מתוך אמונה שיוכלו לעמוד במשכנתא, אך כשהמצב השתנה הם פשוט לא עמדו בהתחייבויותיהם ואיבדו את בתיהם. בישראל זה לא המצב, במיוחד על רקע הקשחת התנאים לנוטלי המשכנתאות על ידי בנק ישראל. צריך להבין שגם המערכת הבנקאית בישראל אף פעם לא היתה במצב של דה-רגולציה כמו זו שהיתה בארה"ב או בבריטניה בימים שקדמו למשבר". "שוק הנדל"ן בישראל הוא הרבה יותר בריא ממה שאתם חושבים וממה שראינו בשנים האחרונות ברחבי העולם. לישראל יש מחזור נדל"ן משל עצמה. בשנת 2007 מחירי הבתים בישראל היו נמוכים מאוד ביחס לעולם ומאז הם עלו בשיעור משמעותי של כ-70%. לא הייתי אומר שבשום אופן אין בועת נדל"ן בישראל. אני חושב שכעת מחירי הבתים בישראל הם קצת יקרים ואני חושב שצריך לדאוג מזה. אבל אני חושב שרמת המחירים הזו יכולה להישמר בינתיים. אם ריבית בנק ישראל תתחיל לעלות אז המחירים לא יוכלו להמשיך ולעלות באותו הקצב. הסיכון הגדול יותר טמון בגידול בשיעור האבטלה בישראל, אבל אני לא רואה את זה קורה יחד. בנק ישראל יעלה ריבית רק אם המצב הכלכלי ישתפר, אם הוא ידרדר והאבטלה תגדל אני לא מצפה שהריבית תעלה". מה דעתך על הגירעון בתקציב שתפח הרבה מעבר ליעד? "נראה כי המצב הפיסקאלי קצת ברח מהידיים של הממשלה. הם חייבים לשפר את מצב הגירעון ולהביא אותו לשליטה. מה שקרה בשנים האחרונות זה שהכנסות ממסוי לא עמדו בתחזיות וההוצאות הלכו וגדלו באופן שחרג מהתיכנון המקורי. למעשה אפשר לומר שהצמיחה של ישראל בשנת 2012 וגם ב-2013 מתומרצת במידה מסויימת בצורה מלאכותית על ידי הממשלה". הגזירות של הממשלה מגבירות את אי-השקט החברתי במדינה, האם זה הזמן להכביד את הנטל? "אני מודע לכך שיש מתיחות חברתית רבה בעניין זה בישראל, אבל חייבים להגיע לשליטה בגירעון, הגירעון כבר היה בדרך לרמות של 5%-6% מהתוצר ואת זה חייבת היתה הממשלה לעצור. אולי בתקופה הקרובה זה יכביד את הנטל על העם, אבל זה הכרחי כי גידול בגירעון הוא לא בריא ועלול לסכן את הכלכלה כולה". האם הקטנת התקציבים והכבדת נטל המסים לא יפגעו בצמיחה? "אנחנו מצפים לראות ירידה קלה בקצב הצמיחה בעקבות מהלכי הממשלה. כרגע התחזית של ברקליס היא לצמיחה של 3.6% בשנת 2013 ו-3.4% בשנת 2014, לא רחוק מתחזית בנק ישראל. למעשה לאחרונה העלתי את התחזית מעט כשהבנתי שההאטה הכלכלית שציפיתי לה לא באמת מתרחשת בישראל. ולסיום, מה מאפיין לדעתך את כלכלת ישראל יותר מכל? "הדבר המרכזי שבולט ביחס לצמיחת הכלכלה הישראלית הוא העמידות שלה. למרות שההכנסות מייצוא ירדו באופן משמעותי, ישראל הצליחה להתגבר על כך וראינו רק ירידה קלה מאוד יחסית למדינות אחרות בקצב הצמיחה. אני אומר הרבה פעמים ללקוחות שלנו שלמרות שישראל נמצאת במזרח התיכון צריך לחשוב עליה כמו על כלכלה אסיאתית, יש כל כך הרבה מאפיינים טובים בכלכלת ישראל שמזכירים את הכלכלות הצומחות באסיה".