אילן פלטו: "תיקון 20 הוא מיותר, גם בלעדיו רמות השכר כיום הולכות ויורדות - אח"כ מתפלאים למה חברות נמחקות"

השבוע פירסמה חברת רמי לוי זימון לאספה כללית של בעלי המניות שלה בכדי לאשר את תנאי העסקת עדינה לוי, אשתו של הבוס. רמי לוי לא לבד, לפי תיקון 20 החברות בבורסה חייבות לאשר עד לספטמבר הקרוב את מדיניות התגמול של בכירי החברה והלחץ עליהן גדול. אילן פלטו מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, מותח ביקורת על הרגולציה הרבה ומקווה שלבסוף תהינה הקלות. בשנים האחרונות גדלה הביקורת הציבורית על שכר הבכירים בחברות הציבוריות ורשות ניירות ערך ומשרד המשפטים קידמו חקיקה שנועדה להחליש את יכולת בעלי השליטה לקבוע את השכר שלהם ושל מקורביהם. הכוח הרב שעבר לבעלי מניות המיעוט גרם לחברות רבות להפחית את שכר הבכירים ואחרים, כמו חברת גזית גלוב, מחכים לדקה ה-90. "מי שחושב שמיעוט יכול לנהל חברה לא יודע מה זה לנהל חברה" אילן פלטו שנכנס לתפקידו אשתקד אומר כי "הבעיה הגדולה ביותר זה הליך האישור שנותן כוח לבעלי מניות המיעוט באספה הכללית. למעשה העבירו את האישור לידי אנטרופי שהיא המונופול ששולט על הייעוץ למוסדיים. אני קורא לדירקטורים לא להסס ובמקרים שזה לטובת החברה לקבל החלטה בניגוד למיעוט. בסופו של דבר מי שמנהל את החברה זה הדירקטורים ולא המיעוט. מי שחושב שמיעוט יכול לנהל חברה לא יודע מה זה לנהל חברה". תיקון 20 לחוק החברות בעניין שכר הבכירים בחברות הציבוריות ובחברות אגרות חוב פורסם ברשומות חוק החברות בנובמבר אשתקד. תיקון החוק מבוסס על המלצות ועדה בראשות פרופ' יעקב נאמן והוא נכתב וקודם על ידי משרד המשפטים. התיקון מהווה נדבך משלים לתיקונים האחרונים בחוק החברות שנועדו להגביר את הממשל התאגידי בחברות ציבוריות ובחברות איגרות חוב (תיקונים 16 ו-17 משנת 2011) ומטרתו להביא לתהליך קבלת החלטות מושכל ושקוף בנושא השכר. "אנו מאבדים את הבורסה ככלי להתפתחות וצמיחה במשק" אילן פלטו: "זה תיקון מיותר. גם בלי התיקון בשנתיים האחרונות רמות השכר הולכות ויורדות בחברות הציבוריות ואח"כ מתפלאים למה חברות נמחקות או שחדשות לא מונפקות. אנו מאבדים את הבורסה ככלי להתפתחות וצמיחה במשק. גם ברשות ניירות ערך התחילו להבין, בינתיים רק בדיבורים ואנו רוצים לראות שגם במעשים". אילן פלטו מתכוון לתוכניות שונות של רשות ניירות ערך, של הבורסה ושל שרת המשפטים ציפי לבני, להקל ברגולציה במטרה לעודד את הפעילות בשוק ההון. לאחר הארכת שעת המסחר לשעה 17:30 בחודש שעבר המחזור היומי במניות הסתכם בחודש יוני בכ-1.2 מיליארד שקל, לעומת כ-1.1 מיליארד שקל ביום בממוצע במחצית הראשונה של השנה ובכל שנת 2012. משרד המשפטים בוחן הקלות גם משרד המשפטים בוחן מספר הקלות ברגולציה באופן כללי וכעת בתיקון 20. התיקון המקורי כולל שלושה חידושים עיקריים: ראשית - הקמת ועדת דירקטוריון שתדון בכל ענייני התגמול, שנית - קביעת מדיניות תגמול לכל חברה, שתתייחס לשיקולים המפורטים בחוק שעיקרה קשר בין ביצועי נושא המשרה לשכרו ושלישית - התוויית הליך אישור מדיניות התגמול מחייב להביא בחשבון את בעלי מניות המיעוט. משרד המשפטים כתב לאחרונה טיוטת תקנות להקלות ביישום תיקון 20 והן: 1. דחיית המועד האחרון לקביעת מדיניות תגמול לחברות שאינן נכללות במדד ת"א 100 ב-4 חודשים עד ינואר 2014. 2. "מדיניות תגמול פטורה" מבוססת על עלות העסקה של שכר מנכ"ל משרד ממשלתי, לגבי נושאי משרה שאינם דירקטורים וכן יו"ר פעיל, וגמול דירקטורים חיצוניים. 3. בונוס לסמנכ"ל (נושא משרה שאינו דירקטור ואינו מנהל כללי) ניתן יהיה לקבוע כי יהיה בשיקול דעת ואישור המנכ"ל. 4. אם תנאי ביטוח אחריות נושאי משרה נכללו במדיניות תגמול שבפועל אושרה בידי האסיפה הכללית, ניתן יהיה לאשר התקשרות לפי תנאי המדיניות בועדת התגמול בלבד. עד חודש ספטמבר החברות בבורסה אמורות לאשר את מדיניות התגמול, כולל חברות שרשומות כישראליות ונסחרות בחו"ל כמו למשל צ'ק-פוינט. השרה לבני משתפת את כל מי שרוצה להעיר על התיקון והמועד האחרון להערות וגם להצעות נוספות הוא ה-12 ביולי. "לא כל מה שדורשים מטבע אפשר לדרוש מחברה במדד היתר" אילן פלטו: "זה מעט מדי ומאוחר מדי. ביקשנו לפטור לחלוטין את החברות הקטנות והבינוניות (שלא כלולות במדד ת"א 100) ובסוף קיבלנו רק דחייה של 4 חודשים. זה אמנם יעזור להן, אך רוב הכסף כבר הושקע. הממשלה מתחילה להבין שצריך לעשות הבחנה ברגולציה בין חברות גדולות לחברות בינוניות וקטנות ולא כל מה שדורשים מטבע אפשר לדרוש מחברה במדד היתר. ההקלות הן לא מהפכה אלא תיקון קל. השכר הגבוה זה בדרך כלל במדד ת"א 100". הדוברת של ציפי ליבני מסרה כי "שרת המשפטים סבורה כי קיומו של הליך לשימוע, שבו הציבור הרחב יוכל להביע את עמדתו על יוזמות ממשלה הוא מהלך ראוי ומניעתו לא דמוקרטית. שרת המשפטים סבורה כי אין להקל בשכר בכירים - אלא לחזק את העובדים שנאבקים יום יום כדי להתפרנס בכבוד, אך היא לא תקבע את עמדתה לפני שתינתן לציבור זכות להשמיע עמדתו בנושא . שכר 100 הבכירים ירד אשתקד ב-24% אילן פלטו, בן 56, הוא כלכלן ועו"ד ולפני כן כיהן בתפקידים: סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, היועץ הכלכלי לראש הממשלה רבין ופרס, סמנכ"ל במזרחי-טפחות ויועץ כלכלי ועסקי. סביר להניח שבחברות פרטיות וציבוריות הרוויח יותר מאשר כעובד מדינה, אך לא הגיע לרמות השכר של הבכירים בחברות הציבוריות. חשיפת חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בכל חברה ציבורית במסגרת תקנה 21 בדוחות השנתיים אינה מרתיעה ולהיפך. השינוי במגמת העליה בשכר הגיע אשתקד - בשנת 2012 הרוויחו מאה שיאני השכר בבורסה בת"א סכום מצרפי של 620 מיליון שקל, ירידה של 24% לעומת שנת 2011. האם שכר המנהלים בבורסה לא גבוה מדי? "המילה גבוה מדי היא יחסית. צריך לשאול מה התרומה של המנהלים?: מה הרווח ומה התשואה של החברה?. אם משקיע חושב שמשלמים למישהו שלא בהתאם לביצועי החברה אז שוק ההון משוכלל ואפשר עוד באותו היום למכור את המניה. עובדה שזה לא קורה כי משקיעים מסתכלים על הדברים האמיתים ולא נטפלים לשטויות". אילן פלטו ואיגוד החברות הציבוריות נלחמים נגד הרגולציה שנחשבת לטענתם למחמירה מדי. האיגוד פועל מול רשות ני"ע, משרד המשפטים ועדות הכנסת והבורסה בת"א על מנת לקדם את האינטרסים של כלל החברות הציבוריות הנסחרות בבורסת ת"א, כולל חברות אג"ח.