עליות בורסה תל אביב
צילום: Bizportal; Getty images Israel

סקר ביזפורטל: הבורסה בת"א תמשיך לעלות, על איזה שער יעצר הביטקוין?

לפני כשבועיים שאלנו אתכם מספר שאלות לקראת 2025 וכעת הגיע הזמן לחשוף את תוצאות הסקר; מה יעשה מדד הדגל האמריקאי שהפך לחביב המשקיעים הישראלי? האם התשואות בתל אביב ימשיכו לצמוח? על איזה שער יעצר הביטקוין אחרי כניסת טראמפ לבית הלבן? והאם העליה במחירי הדירות

תיבלם?

לפני כשבועיים, סביב סיכומי השנה השונים והתחזיות לקראת 2025, ביקשנו מכם, גולשי ביזפורטל לענות על סקר קצר כדי להעריך את האופן שבו את צופים שהשנה הקרובה תתפתח. תוצאות הסקר סיפקו עבורנו לא מעט חומר למחשבה לקראת השנה הבאה וגם לא מעט תובנות מעניינות לגבי האופן שבו אתם רואים את הזירה הכלכלית, על שלל ענפיה. האם התשואות בתל אביב ימשיכו לצמוח? על איזה שער יעצר הביטקוין אחרי כניסת טראמפ לבית הלבן? והאם העליה במחירי הדירות תיבלם? 


השווקים ימשיכו לעלות

אולי הנתון הבולט ביותר מתוצאות הסקר הוא שרובכם סבורים שהעליות בשוק בתל אביב רחוקות מלהסתיים. כמחצית מהמשיבים העריכו שהמדדים בתל אביב יסיימו עם עליה של מעל 10%, כאשר עוד 39% העריכו שהשנה תסתיים עם עליות צנועות יותר בשיעור חד-ספרתי. זאת, אחרי שבשנת 2024 המדדים עלו בכ-28%, מה שהפך את הבורסה בתל אביב לאחת הבורסות עם התשואות הגבוהות ביותר. ברקע, הקיטון המתמשך בסיכונים הגיאו-פוליטיים, בצל ההסדרה בצפון והנפילה של משטר אסד, כאשר סימן השאלה הגדול ביותר שמרחף מעל השוק הוא כמובן נושא המשא ומתן מול חמאס, שעדיין לא הבשיל לכדי הסכם.




בהקשר הזה, המשקיעים שותפים ללא מעט הערכות של אנליסטים מובילים בשוק. כך למשל, בראיון ל-BizTV העריך אמיר ארגמן, אסטרטג השקעות ראשי בכלל ביטוח, כי לבורסה המקומית בהחלט נותר עוד מקום לעלות למרות הזינוק בסוף השנה החולפת.לדבריו, "עכשיו אחרי שהשווקים עשו מהלך כלפי מעלה, אנחנו רואים שתמחור השוק ביחס למאפיינים שלו עצמו הם כבר לא כפי שהיו לפני שלושה חודשים, המכפיל רווח קדימה כבר נמצא בממוצע ארוך שנים. אבל כשמסתכלים על המכפיל ביחס לזה שהמשקיעים נותנים לשווקים אחרים בעולם, במיוחד בארצות הברית, רואים שהשוק הישראלי עדיין מאד זול".


תמונה דומה סיפק לאחרונה צבי סטפק, מייסד בית ההשקעות מיטב שהעריך בראיון שקיימנו עמו, כי על אף שהשוק האמריקאי עשוי לעבור תיקון בשנה הבאה, הבורסה בתל אביב תספק תשואה חיובית אם כי חד ספרתית. מנגד, יאיר לפידות וגילעד אלטשולר הבעלים של בתי ההשקעות ילין לפידות ואלטשולר שחם, דווקא ממשיכים להאמין ביתרון של השוק האמריקאי על פני הישראלי, בין היתר בשל הסביבה הגיאופוליטית היציבה יותר בארה"ב.


בהקשר זה כדאי לציין, שמרבית הגולשים חושבים שגם השוק האמריקאי ניצב בפני עליות שערים בשנה הקרובה, אם כי באחוזים נמוכים יותר מאשר ההצבעות בנוגע לשוק הישראלי. כ-42% מהגולשים סבורים שה-S&P 500 יעלה בשיעור חד ספרתי, אליהם מצטרפים כ-35% שסבורים שמדד הדגל האמריקאי יציג שנה נוספת עם תשואות של מעל 10%. מנגד, ישנם כ-1% שסוברים שהמדד ירד בשיעור של פחות מ-10%, בעוד 5% מעריכים שהמדד יציג תשואה שלילית של יותר מ-10%.




קיראו עוד ב"שוק ההון"

לביצועים של מדד ה-S&P 500 חשיבות גדולה עבור המשקיעים הישראלים, שנהרו במשך השנה החולפת אל המכשירים עוקבי המדד. במהלך השנה האחרונה האיצה התעשייה הפסיבית את קצב הגיוסים, שעמדו על כ-30.15 מיליארד שקל, בחלוקה די מאוזנת בין קרנות הסל לבין הקרנות המחקות. של במפתיע, הקטגוריה המגייסת ביותר אשר רשמה גיוסים בכל חודשי השנה היא קטגוריית מניות בחו"ל שגייסה סכום של כ-7.8 מיליארד שקל, בעיקר הודות לתופעה הבולטת של נהירת המשקיעים לקרנות העוקבות אחר מדד ה-S&P 500. נתון דומה נרשם גם בקרנות הסל בהן כמעט כל הגיוסים הגיעו אל קטגוריית מניות בחו"ל, שגייסו סכום אדיר של כ-14.05 מיליארד שקל (כאשר כל קרנות הסל סיימו עם גיוס כולל של כ-14.8 מיליארד שקל). לכך, ניתן גם לצרף את העובדה שמרבית ההשקעות של הגופים המוסדיים בחו"ל נעשית באמצעות השקעה במדדים, בדגש על ה-S&P 500.


הביטקוין ימשיך לזנק?

במהלך שנת 2024 זינק הביטקוין בכ-150% על רקע ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית, כשהמשקיעים מצפים למדיניות אוהדת יותר כלפי מטבעות קריפטו בהשוואה לממשל ביידן היוצא.  בדרך, הוא גם הספיק לחצות את רף ה-10,000 דולר, אלא שמאז הוא נרגע טיפה ונסחר כיום ברמה של כ-93 אלף דולר. מה שגרם לפיצול בהערכות של האנליסטים, שבחלקם ממשיכים להיות שוריים על המטבע ואף מעריכים שהוא עשיו להכפי את שוויו בזמן שיש מי שסבורים שהוא עתיד לרדת לרמה של 70 אלף דולר ואף פחות.




על כן, שלא במפתיע התוצאות בסקר הגולשים, בנוגע לעתיד המטבע הדיגיטלי שעדיין שנוי במחלוקות, היו מעורבות.  מרבית הגולשים העריכו ששווי המטבע יעמוד בסוף השנה בטווח שבין 80-120 אלף דולר. כרבע מהמצביעים (24%) העריכו שהמטבע ימשיך לטפס וינוח בסוף השנה על רמה של בין 100-120 אלף דולר, בעוד מספר דומה (22%) העריכו שהמטבע ישמור על סביבת המחירים נוכחית שלו ועימוד בטווח שבין 80-100 אלף דולר. מנגד, 30% מהגולשים מעריכים שבמהלך השנה יחול שינוי דרסטי בערכו של המטבע, כאשר מחציתם סבורים שהוא ירד לרמה של 60-80 אלף דולר, ואילו מחציתם מעריכים שהוא יקפוץ לרמה של 120-140 אלף דולר.


בהקשר זה, כדאי לציין שאחרי שהושקו לפני כשנה ברצות הברית, הקרנות המחקות על הביטקויון עושות עליה ומגיעות גם לבורסה בתל אביב. הקרן המחקה מאפשרת חשיפה לביטקוין ולתנודות בו ללא החזקה של המטבע עצמו. המשקיעים יכולים להשקיע בקרן שנסחרת בבורסה, בדומה להשקעה במניה, ומנהל הקרן מצדו רוכש ביטקוין בכדי לגבות את שווי הנכסים בקרן, כך שהביצועים שלה אמורים להיות כמעט זהים לאלה של הביטקוין עצמו. סביב המהלך ניסינו לעשות קצת סדר ולהסביר כיצד ואיפה הכי זול להשקיע במטבע הדיגיטלי.



מחירי הדירות לאן?

על פי הנתונים האחרונים של מדד המחירים לצרכן, במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר חלה עליה של כ-0.5% במחירי הדירות ביחס לחודשיים קודם לכן. בהשוואה שנתית חלה עליה של כ-6.7% במחירי הדירות, זאת בין היתר על רקע עלייה מתמשכת במדד תשומות הבנייה שעלה ב-2.6% בשנה האחרונה. עם זאת, כפי שכבר כתבנו לא פעם, יש צורך לקחת את הנתונים הללו, שמתבססים על ניתוחים שמבצעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בערבון מוגבל. שכן הם מתעלמים מנתונים חשובים כמו הנחות הקבלנים.


בין כה ובין כה, גולשי ביזפורטל סבורים שהמגמה בשוק הנדל"ן הישראלי תמשך גם בשנת 2025 ותעמוד בסימן עליות מחירים. מרבית הגולשים סבורים שירשמו במהלך השנה הקרובה עליות במחירי הדירות בארץ, כאשר 39% מעריכים שתרשם עליה של עד 5%, ואילו כ-32% סבורים שתרשם עליה צנועה יותר של עד 5%. מנגד, כ-13% סבורים שתרשם ירידה של עד 5%, בעוד 6% סבורים שמחיר הדירות ירדו במעל 5%.



תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    יוחאי 11/01/2025 20:32
    הגב לתגובה זו
    לדעתי השנה החדשה הבנקים ימריאו מעלה
  • 9.
    pan 11/01/2025 19:50
    הגב לתגובה זו
    וזה שהחברה והכללה ליפני שינויים חיוביים וששערי המניות האיכות נימצאים ליפני עשור או שניים לא לישכוח שליפני שהבוסה עלתה כ20% ירדה מסיבות שונות עשרות אחוזים כמות הפיקדונות הציבור וכניסה המונית לקרנות הכל סיבות לתידלוק שערי המניות
  • 8.
    חיזקיה 10/01/2025 13:34
    הגב לתגובה זו
    כל הדירקטוריון תומך בגיוס החרדים לצהל
  • 7.
    מיכה 10/01/2025 13:33
    הגב לתגובה זו
    רק אם נצליח לגייס את כל החרדים לצהל ולשלב אותם בכלכלה
  • 6.
    שלי 09/01/2025 20:05
    הגב לתגובה זו
    לא שווה 2000
  • 5.
    עובד בנק השקעות 09/01/2025 17:58
    הגב לתגובה זו
    זה כזה שקוף ומי שלא רואה את זה לא מבין בכלכלההבנקים צופיים לעלות הכי יפה ביחס לשאר המדדים
  • 4.
    מדד תא 35 יעבור את 3000 הנקודות עד סוף השנה (ל"ת)
    כלכלן 09/01/2025 13:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוסף 09/01/2025 12:59
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה
  • 2.
    לרון 09/01/2025 12:56
    הגב לתגובה זו
    עירכו סקר חדשטראמפ גרינלנד לוס אנגלס קליפורניה בחייכםהוליוודשלא להזכיר דברים אחרים
  • 1.
    שחר 09/01/2025 12:50
    הגב לתגובה זו
    זה הזמן לברוח
  • שמלוק 09/01/2025 15:28
    הגב לתגובה זו
    תברח אבל לאט.
חנן פרידמן
צילום: אורן דאי

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?

הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק

מנדי הניג |

הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.  

מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע? 

כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.  

בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו. 



בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024



דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”

בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית

רן קידר |
נושאים בכתבה הפיקוח על הבנקים

בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.

“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”. 

לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות חדשות.”

שינוי מבני ותחרות גוברת

חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.

חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.