חיסכון
צילום: דאלי אי

הישראלים נהרו ב-2024 לקרנות המחקות והכספיות; האם זה ישתנה בקרוב?

במהלך השנה החולפת תעשיית הקרנות בארץ צמיחה של כ-30% בהיקף הנכסים המנוהלים, שהגיעו לכ-456 מיליארד שקל, בין היתר הודות לנהירה של המשקיעים לקרנות הכספיות והעניין הגובר במכשירים מחקים בדגש על מדד ה-S&P 500; כיצד תראה שנת 2025?

איתן גרסטנפלד |
במהלך שנת 2024 רשמה תעשיית הקרנות בארץ צמיחה של כ-30% בהיקף הנכסים המנוהלים, שהגיעו לכ-456 מיליארד שקל.  עיקר הגיוסים החדשים הגיעו אל הקרנות הכספיות, שגייסו כ-37 מיליארד שקל, אך גם הודות להשקעה הגוברת בקרנות הפאסיביות בדגש על מדד ה-S&P 500. עם זאת, אם לשפוט על פי החודשים האחרונים של השנה, כלל לא בטוח שהנהירה אל הקרנות הכספיות תמשך במהלך השנה הקרובה, בין היתר על רקע הורדות הריבית הצפויות.


על פי נתונים שמפרסם היום בית ההשקעות מיטב, תעשיית הקרנות הישראלית צמחה בכ-141 מיליארד שקל במהלך השנה החולפת. חלק לא מבוטל מהעליה בהיקף הנכסים המנוהלים הגיע מהתשואה החיובית בשווקים, שתרמה לעליית ערך של כ-64 מיליארד שקל. בארץ מדד ת"א 35, ות"א 90 סיימו את השנה בתשואה דו ספרתית גבוהה של 28.4%, ו-30.9% בהתאמה. בזירת איגרות החוב היה פער גדול בין איגרות החוב הקונצרניות שמדדן עלה ב-6.7% בעוד שאיגרות החוב הממשלתיות הסתפקו בעלייה של 2.7%. מעבר לים, מדד ה-S&P500 הציג תשואה גבוהה של 23.3% בזמן שמדד הנאסד"ק רשם גם הוא עלייה מרשימה של 28.6%.

הקרנות הכספיות מובילות בגיוסים גם השנה; ימשך ב-2025?

מי שהובילו את הגיוסים בקרנות, שעמדו במהלך השנה החולפת על כ-77 מיליארד שקל הן הקרנות הכספיות, שהגיעו לשיא של כ-150 מיליארד שקל. בשנת 2024 גייסו הקרנות  כ-37.1 מיליארד שקל, לאחר שבשנתיים האחרונות (2022 ו-2023) גייסו סכום כולל של כ-86 מיליארד שקל. סכום זה כולל כניסת כספים בעיקר לקרנות הכספיות השקליות (כ-90% מהסכום) וגם לקרנות הכספיות הדולריות (כ-10% מהסכום). נתח השוק של כלל הקרנות הכספיות המשיך במגמת עלייה ועמד על כ-25.4% בהשוואה לכ-23.5% בשנת 2023. נתח השוק שלהן מתוך תעשיית הקרנות האקטיביות בלבד (בקרנות הפסיביות אין קרנות כספיות) עומד על כ-45.8%.



קרדיט: מיטב


הקרנות שהפכו בשנים האחרונות לחביבות המשקיעים, מהוות לעיתים כתובת לחנייה לכספים שיצאו מהקרנות המסורתיות, תוך שהן נהנות הן מהיתרון המיסויי הניכר שיש להן אל מול השקעה בפקדונות שקליים והן מהנזילות שלהן. עם זאת, חשוב לציין שבחודשים האחרונים הזרם של הכספים לקרנות נספק, ולאחר שבחודש נובמבר נרשם סכום גיוס נמוך של 220 מיליון שקל (לעומת 5-6 מיליארד שקל בחודשים קודמים) חודש דצמבר היה לחודש הראשון שבו הקטגוריה רושמת פדיונות לאחר 32 חודשים רצופים של גיוסים.


אחת הסיבות לכך היא מהפך, כנראה זמני, שנרשם בחודשים האחרונים באטרקטיביות של המכשירים הסולידיים. בבדיקה שביצענו בחודש שעבר מצאנו שהפיקדונות בבנקים בריבית קבועה, עשויים להיות עדיפים על פני הקרנות הכספיות. זאת כמובן בהנחה שאתם מתמקחים ולא מקבלים את ריבית התעריף. בפועל, בבנק תוכלו לקבל 4.4%-4.6% בעוד שהצפי לקרן כספית הוא באזור 4.3%. הסיבה לכך היא פשוטה: הריבית החזויה בקרנות כספיות ומק"מים נקבעת בשוק והשוק חוזה הפחתת ריבית מהירה יותר מאשר בנק ישראל שהערכתו האחרונה היא הורדת ריבית בספטמבר 2025.  הריבית בבנקים עם זיקה להערכות בנק ישראל וכך נוצר מצב נדיר שאי ההתאמה בין הציפיות בשוק להנחיות הבנק המרכזי, יוצרות פער בשטח לטובת הריבית הקבועה. 

  

בזכות ה-S&P 500 המשקיעים מגלים את התעשייה הפסיבית

במהלך השנה האחרונה האיצה התעשייה הפסיבית את קצב הגיוסים, שעמדו על כ-30.15 מיליארד שקל, בחלוקה די מאוזנת בין קרנות הסל לבין הקרנות המחקות. זאת לאחר שבשנת 2023 היא סיימה עם גיוס גבוה של כ-21.5 מיליארד שקל תוך כדי שעקפה לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל (מרץ 2023).

קיראו עוד ב"שוק ההון"


הקטגוריה המגייסת ביותר אשר רשמה גיוסים בכל חודשי השנה היא קטגוריית מניות בחו"ל שגייסה סכום של כ-7.8 מיליארד שקל, בעיקר הודות לתופעה הבולטת של נהירת המשקיעים לקרנות העוקבות אחר מדד ה-S&P 500. אחריה ניתן למצוא את קטגוריית אג''ח חברות והמרה, שאף היא גייסה בכל חודשי השנה, והוסיפה גיוס של כ-3.5 מיליארד שקל. קרנות אג''ח בחו''ל ומניות בארץ גייסו סכום דומה של כ-2.3 מיליארד שקל כל אחת. מנגד, פדיונות נרשמו בעיקר בקטגוריה הקטנה של אג"ח כללי אשר פדתה במהלך כל חודשי השנה, וסיימה עם פדיון של כ-270 מיליון שקל, לצד הקטגוריה של אג"ח מדינה, אשר פדתה כ-150 מיליון שקל, וקטגוריות אחר וסחורות הוסיפו לפדיון סכום של כ-20 מיליון שקל ו-10 מיליון שקל בהתאמה.


בקרנות הסל כמעט כל הגיוס הגיע אל קטגוריית מניות בחו"ל, שגייסו סכום אדיר של כ-14.05 מיליארד שקל (כאשר כל קרנות הסל סיימו עם גיוס כולל של כ-14.8 מיליארד שקל). אחריה ובהפרש גדול מאוד, קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-1.35 מיליארד שקל, וקטגוריית מניות בארץ גייסה כ-0.5 מיליארד שקל. מנגד, סך הפדיונות הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, ואלה נחלקו בין קרנות אג"ח מדינה שפדו את רוב הסכום (כ-0.55 מיליארד שקל), בזמן שקטגוריית אג''ח בחו''ל פדתה סכום של כ-0.45 מיליארד שקל, והיתרה בקרנות אג"ח כללי ובקרנות אסטרטגיה וממונפות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.