חיסכון
צילום: דאלי אי

הישראלים נהרו ב-2024 לקרנות המחקות והכספיות; האם זה ישתנה בקרוב?

במהלך השנה החולפת תעשיית הקרנות בארץ צמיחה של כ-30% בהיקף הנכסים המנוהלים, שהגיעו לכ-456 מיליארד שקל, בין היתר הודות לנהירה של המשקיעים לקרנות הכספיות והעניין הגובר במכשירים מחקים בדגש על מדד ה-S&P 500; כיצד תראה שנת 2025?

איתן גרסטנפלד |
במהלך שנת 2024 רשמה תעשיית הקרנות בארץ צמיחה של כ-30% בהיקף הנכסים המנוהלים, שהגיעו לכ-456 מיליארד שקל.  עיקר הגיוסים החדשים הגיעו אל הקרנות הכספיות, שגייסו כ-37 מיליארד שקל, אך גם הודות להשקעה הגוברת בקרנות הפאסיביות בדגש על מדד ה-S&P 500. עם זאת, אם לשפוט על פי החודשים האחרונים של השנה, כלל לא בטוח שהנהירה אל הקרנות הכספיות תמשך במהלך השנה הקרובה, בין היתר על רקע הורדות הריבית הצפויות.


על פי נתונים שמפרסם היום בית ההשקעות מיטב, תעשיית הקרנות הישראלית צמחה בכ-141 מיליארד שקל במהלך השנה החולפת. חלק לא מבוטל מהעליה בהיקף הנכסים המנוהלים הגיע מהתשואה החיובית בשווקים, שתרמה לעליית ערך של כ-64 מיליארד שקל. בארץ מדד ת"א 35, ות"א 90 סיימו את השנה בתשואה דו ספרתית גבוהה של 28.4%, ו-30.9% בהתאמה. בזירת איגרות החוב היה פער גדול בין איגרות החוב הקונצרניות שמדדן עלה ב-6.7% בעוד שאיגרות החוב הממשלתיות הסתפקו בעלייה של 2.7%. מעבר לים, מדד ה-S&P500 הציג תשואה גבוהה של 23.3% בזמן שמדד הנאסד"ק רשם גם הוא עלייה מרשימה של 28.6%.

הקרנות הכספיות מובילות בגיוסים גם השנה; ימשך ב-2025?

מי שהובילו את הגיוסים בקרנות, שעמדו במהלך השנה החולפת על כ-77 מיליארד שקל הן הקרנות הכספיות, שהגיעו לשיא של כ-150 מיליארד שקל. בשנת 2024 גייסו הקרנות  כ-37.1 מיליארד שקל, לאחר שבשנתיים האחרונות (2022 ו-2023) גייסו סכום כולל של כ-86 מיליארד שקל. סכום זה כולל כניסת כספים בעיקר לקרנות הכספיות השקליות (כ-90% מהסכום) וגם לקרנות הכספיות הדולריות (כ-10% מהסכום). נתח השוק של כלל הקרנות הכספיות המשיך במגמת עלייה ועמד על כ-25.4% בהשוואה לכ-23.5% בשנת 2023. נתח השוק שלהן מתוך תעשיית הקרנות האקטיביות בלבד (בקרנות הפסיביות אין קרנות כספיות) עומד על כ-45.8%.



קרדיט: מיטב


הקרנות שהפכו בשנים האחרונות לחביבות המשקיעים, מהוות לעיתים כתובת לחנייה לכספים שיצאו מהקרנות המסורתיות, תוך שהן נהנות הן מהיתרון המיסויי הניכר שיש להן אל מול השקעה בפקדונות שקליים והן מהנזילות שלהן. עם זאת, חשוב לציין שבחודשים האחרונים הזרם של הכספים לקרנות נספק, ולאחר שבחודש נובמבר נרשם סכום גיוס נמוך של 220 מיליון שקל (לעומת 5-6 מיליארד שקל בחודשים קודמים) חודש דצמבר היה לחודש הראשון שבו הקטגוריה רושמת פדיונות לאחר 32 חודשים רצופים של גיוסים.


אחת הסיבות לכך היא מהפך, כנראה זמני, שנרשם בחודשים האחרונים באטרקטיביות של המכשירים הסולידיים. בבדיקה שביצענו בחודש שעבר מצאנו שהפיקדונות בבנקים בריבית קבועה, עשויים להיות עדיפים על פני הקרנות הכספיות. זאת כמובן בהנחה שאתם מתמקחים ולא מקבלים את ריבית התעריף. בפועל, בבנק תוכלו לקבל 4.4%-4.6% בעוד שהצפי לקרן כספית הוא באזור 4.3%. הסיבה לכך היא פשוטה: הריבית החזויה בקרנות כספיות ומק"מים נקבעת בשוק והשוק חוזה הפחתת ריבית מהירה יותר מאשר בנק ישראל שהערכתו האחרונה היא הורדת ריבית בספטמבר 2025.  הריבית בבנקים עם זיקה להערכות בנק ישראל וכך נוצר מצב נדיר שאי ההתאמה בין הציפיות בשוק להנחיות הבנק המרכזי, יוצרות פער בשטח לטובת הריבית הקבועה. 

  

בזכות ה-S&P 500 המשקיעים מגלים את התעשייה הפסיבית

במהלך השנה האחרונה האיצה התעשייה הפסיבית את קצב הגיוסים, שעמדו על כ-30.15 מיליארד שקל, בחלוקה די מאוזנת בין קרנות הסל לבין הקרנות המחקות. זאת לאחר שבשנת 2023 היא סיימה עם גיוס גבוה של כ-21.5 מיליארד שקל תוך כדי שעקפה לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל (מרץ 2023).

קיראו עוד ב"שוק ההון"


הקטגוריה המגייסת ביותר אשר רשמה גיוסים בכל חודשי השנה היא קטגוריית מניות בחו"ל שגייסה סכום של כ-7.8 מיליארד שקל, בעיקר הודות לתופעה הבולטת של נהירת המשקיעים לקרנות העוקבות אחר מדד ה-S&P 500. אחריה ניתן למצוא את קטגוריית אג''ח חברות והמרה, שאף היא גייסה בכל חודשי השנה, והוסיפה גיוס של כ-3.5 מיליארד שקל. קרנות אג''ח בחו''ל ומניות בארץ גייסו סכום דומה של כ-2.3 מיליארד שקל כל אחת. מנגד, פדיונות נרשמו בעיקר בקטגוריה הקטנה של אג"ח כללי אשר פדתה במהלך כל חודשי השנה, וסיימה עם פדיון של כ-270 מיליון שקל, לצד הקטגוריה של אג"ח מדינה, אשר פדתה כ-150 מיליון שקל, וקטגוריות אחר וסחורות הוסיפו לפדיון סכום של כ-20 מיליון שקל ו-10 מיליון שקל בהתאמה.


בקרנות הסל כמעט כל הגיוס הגיע אל קטגוריית מניות בחו"ל, שגייסו סכום אדיר של כ-14.05 מיליארד שקל (כאשר כל קרנות הסל סיימו עם גיוס כולל של כ-14.8 מיליארד שקל). אחריה ובהפרש גדול מאוד, קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-1.35 מיליארד שקל, וקטגוריית מניות בארץ גייסה כ-0.5 מיליארד שקל. מנגד, סך הפדיונות הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, ואלה נחלקו בין קרנות אג"ח מדינה שפדו את רוב הסכום (כ-0.55 מיליארד שקל), בזמן שקטגוריית אג''ח בחו''ל פדתה סכום של כ-0.45 מיליארד שקל, והיתרה בקרנות אג"ח כללי ובקרנות אסטרטגיה וממונפות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.