הישראלים נהרו ב-2024 לקרנות המחקות והכספיות; האם זה ישתנה בקרוב?
במהלך השנה החולפת תעשיית הקרנות בארץ צמיחה של כ-30% בהיקף הנכסים המנוהלים, שהגיעו לכ-456 מיליארד שקל, בין היתר הודות לנהירה של המשקיעים לקרנות הכספיות והעניין הגובר במכשירים מחקים בדגש על מדד ה-S&P 500; כיצד תראה שנת 2025?
על פי נתונים שמפרסם היום
בית ההשקעות מיטב, תעשיית הקרנות הישראלית צמחה בכ-141 מיליארד שקל במהלך השנה החולפת. חלק לא מבוטל מהעליה בהיקף הנכסים המנוהלים הגיע מהתשואה החיובית בשווקים, שתרמה
לעליית ערך של כ-64 מיליארד שקל. בארץ מדד ת"א 35, ות"א 90 סיימו את השנה בתשואה דו ספרתית גבוהה
של 28.4%, ו-30.9% בהתאמה. בזירת איגרות החוב היה פער גדול בין איגרות החוב הקונצרניות שמדדן עלה ב-6.7% בעוד שאיגרות
החוב הממשלתיות הסתפקו בעלייה של 2.7%. מעבר לים, מדד ה-S&P500 הציג תשואה
גבוהה של 23.3% בזמן שמדד הנאסד"ק רשם גם הוא עלייה מרשימה של 28.6%.
הקרנות הכספיות מובילות בגיוסים גם השנה; ימשך ב-2025?
מי שהובילו את הגיוסים בקרנות, שעמדו במהלך השנה החולפת על כ-77 מיליארד שקל הן הקרנות הכספיות, שהגיעו לשיא של כ-150 מיליארד שקל. בשנת 2024 גייסו הקרנות כ-37.1 מיליארד שקל, לאחר שבשנתיים האחרונות (2022 ו-2023) גייסו סכום כולל של כ-86 מיליארד שקל. סכום זה כולל כניסת כספים בעיקר לקרנות הכספיות השקליות (כ-90% מהסכום) וגם לקרנות הכספיות הדולריות (כ-10% מהסכום). נתח השוק של כלל הקרנות הכספיות המשיך במגמת עלייה ועמד על כ-25.4% בהשוואה לכ-23.5% בשנת 2023. נתח השוק שלהן מתוך תעשיית הקרנות האקטיביות בלבד (בקרנות הפסיביות אין קרנות כספיות) עומד על כ-45.8%.
קרדיט: מיטב
- בצל הירידות בשווקים: המשקיעים זרמו לקרנות הכספיות
- הודות לזינוק בשווקים: תעשיית הקרנות חצתה רף של 600 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקרנות שהפכו בשנים האחרונות לחביבות המשקיעים, מהוות לעיתים כתובת לחנייה לכספים שיצאו מהקרנות המסורתיות, תוך שהן נהנות הן מהיתרון המיסויי הניכר שיש להן אל מול השקעה בפקדונות שקליים והן מהנזילות שלהן. עם זאת, חשוב לציין שבחודשים האחרונים הזרם של הכספים לקרנות נספק, ולאחר שבחודש נובמבר נרשם סכום גיוס נמוך של 220 מיליון שקל (לעומת 5-6 מיליארד שקל בחודשים קודמים) חודש דצמבר היה לחודש הראשון שבו הקטגוריה רושמת פדיונות לאחר 32 חודשים רצופים של גיוסים.
אחת הסיבות לכך היא מהפך, כנראה זמני, שנרשם בחודשים האחרונים באטרקטיביות של המכשירים הסולידיים. בבדיקה שביצענו בחודש שעבר מצאנו שהפיקדונות בבנקים בריבית קבועה, עשויים להיות עדיפים על פני הקרנות הכספיות. זאת כמובן בהנחה שאתם מתמקחים ולא מקבלים את ריבית התעריף. בפועל, בבנק תוכלו לקבל 4.4%-4.6% בעוד שהצפי לקרן כספית הוא באזור 4.3%. הסיבה לכך היא פשוטה: הריבית החזויה בקרנות כספיות ומק"מים נקבעת בשוק והשוק חוזה הפחתת ריבית מהירה יותר מאשר בנק ישראל שהערכתו האחרונה היא הורדת ריבית בספטמבר 2025. הריבית בבנקים עם זיקה להערכות בנק ישראל וכך נוצר מצב נדיר שאי ההתאמה בין הציפיות בשוק להנחיות הבנק המרכזי, יוצרות פער בשטח לטובת הריבית הקבועה.
בזכות ה-S&P 500 המשקיעים מגלים את התעשייה הפסיבית
במהלך השנה האחרונה האיצה התעשייה הפסיבית את קצב הגיוסים, שעמדו על כ-30.15 מיליארד שקל, בחלוקה די מאוזנת בין קרנות הסל לבין הקרנות המחקות. זאת לאחר שבשנת 2023 היא סיימה עם גיוס גבוה של כ-21.5 מיליארד שקל תוך כדי שעקפה לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל (מרץ 2023).
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
הקטגוריה המגייסת ביותר אשר רשמה גיוסים בכל חודשי השנה היא קטגוריית מניות בחו"ל שגייסה סכום של כ-7.8 מיליארד שקל, בעיקר הודות לתופעה הבולטת של נהירת המשקיעים לקרנות העוקבות אחר מדד ה-S&P 500. אחריה ניתן למצוא את קטגוריית אג''ח חברות והמרה, שאף היא גייסה בכל חודשי השנה, והוסיפה גיוס של כ-3.5 מיליארד שקל. קרנות אג''ח בחו''ל ומניות בארץ גייסו סכום דומה של כ-2.3 מיליארד שקל כל אחת. מנגד, פדיונות נרשמו בעיקר בקטגוריה הקטנה של אג"ח כללי אשר פדתה במהלך כל חודשי השנה, וסיימה עם פדיון של כ-270 מיליון שקל, לצד הקטגוריה של אג"ח מדינה, אשר פדתה כ-150 מיליון שקל, וקטגוריות אחר וסחורות הוסיפו לפדיון סכום של כ-20 מיליון שקל ו-10 מיליון שקל בהתאמה.
בקרנות הסל כמעט כל הגיוס הגיע אל קטגוריית מניות בחו"ל, שגייסו סכום אדיר של כ-14.05 מיליארד שקל (כאשר כל קרנות הסל סיימו עם גיוס כולל של כ-14.8 מיליארד שקל). אחריה ובהפרש גדול מאוד, קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-1.35 מיליארד שקל, וקטגוריית מניות בארץ גייסה כ-0.5 מיליארד שקל. מנגד, סך הפדיונות הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, ואלה נחלקו בין קרנות אג"ח מדינה שפדו את רוב הסכום (כ-0.55 מיליארד שקל), בזמן שקטגוריית אג''ח בחו''ל פדתה סכום של כ-0.45 מיליארד שקל, והיתרה בקרנות אג"ח כללי ובקרנות אסטרטגיה וממונפות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל
זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה
קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55% ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen
פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.
לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון
שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך
כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.
יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת
צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב
בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.
בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק
את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום
בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.
.jpg)