הישראלים נהרו ב-2024 לקרנות המחקות והכספיות; האם זה ישתנה בקרוב?
במהלך השנה החולפת תעשיית הקרנות בארץ צמיחה של כ-30% בהיקף הנכסים המנוהלים, שהגיעו לכ-456 מיליארד שקל, בין היתר הודות לנהירה של המשקיעים לקרנות הכספיות והעניין הגובר במכשירים מחקים בדגש על מדד ה-S&P 500; כיצד תראה שנת 2025?
על פי נתונים שמפרסם היום
בית ההשקעות מיטב, תעשיית הקרנות הישראלית צמחה בכ-141 מיליארד שקל במהלך השנה החולפת. חלק לא מבוטל מהעליה בהיקף הנכסים המנוהלים הגיע מהתשואה החיובית בשווקים, שתרמה
לעליית ערך של כ-64 מיליארד שקל. בארץ מדד ת"א 35, ות"א 90 סיימו את השנה בתשואה דו ספרתית גבוהה
של 28.4%, ו-30.9% בהתאמה. בזירת איגרות החוב היה פער גדול בין איגרות החוב הקונצרניות שמדדן עלה ב-6.7% בעוד שאיגרות
החוב הממשלתיות הסתפקו בעלייה של 2.7%. מעבר לים, מדד ה-S&P500 הציג תשואה
גבוהה של 23.3% בזמן שמדד הנאסד"ק רשם גם הוא עלייה מרשימה של 28.6%.
הקרנות הכספיות מובילות בגיוסים גם השנה; ימשך ב-2025?
מי שהובילו את הגיוסים בקרנות, שעמדו במהלך השנה החולפת על כ-77 מיליארד שקל הן הקרנות הכספיות, שהגיעו לשיא של כ-150 מיליארד שקל. בשנת 2024 גייסו הקרנות כ-37.1 מיליארד שקל, לאחר שבשנתיים האחרונות (2022 ו-2023) גייסו סכום כולל של כ-86 מיליארד שקל. סכום זה כולל כניסת כספים בעיקר לקרנות הכספיות השקליות (כ-90% מהסכום) וגם לקרנות הכספיות הדולריות (כ-10% מהסכום). נתח השוק של כלל הקרנות הכספיות המשיך במגמת עלייה ועמד על כ-25.4% בהשוואה לכ-23.5% בשנת 2023. נתח השוק שלהן מתוך תעשיית הקרנות האקטיביות בלבד (בקרנות הפסיביות אין קרנות כספיות) עומד על כ-45.8%.
קרדיט: מיטב
- בצל הירידות בשווקים: המשקיעים זרמו לקרנות הכספיות
- הודות לזינוק בשווקים: תעשיית הקרנות חצתה רף של 600 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקרנות שהפכו בשנים האחרונות לחביבות המשקיעים, מהוות לעיתים כתובת לחנייה לכספים שיצאו מהקרנות המסורתיות, תוך שהן נהנות הן מהיתרון המיסויי הניכר שיש להן אל מול השקעה בפקדונות שקליים והן מהנזילות שלהן. עם זאת, חשוב לציין שבחודשים האחרונים הזרם של הכספים לקרנות נספק, ולאחר שבחודש נובמבר נרשם סכום גיוס נמוך של 220 מיליון שקל (לעומת 5-6 מיליארד שקל בחודשים קודמים) חודש דצמבר היה לחודש הראשון שבו הקטגוריה רושמת פדיונות לאחר 32 חודשים רצופים של גיוסים.
אחת הסיבות לכך היא מהפך, כנראה זמני, שנרשם בחודשים האחרונים באטרקטיביות של המכשירים הסולידיים. בבדיקה שביצענו בחודש שעבר מצאנו שהפיקדונות בבנקים בריבית קבועה, עשויים להיות עדיפים על פני הקרנות הכספיות. זאת כמובן בהנחה שאתם מתמקחים ולא מקבלים את ריבית התעריף. בפועל, בבנק תוכלו לקבל 4.4%-4.6% בעוד שהצפי לקרן כספית הוא באזור 4.3%. הסיבה לכך היא פשוטה: הריבית החזויה בקרנות כספיות ומק"מים נקבעת בשוק והשוק חוזה הפחתת ריבית מהירה יותר מאשר בנק ישראל שהערכתו האחרונה היא הורדת ריבית בספטמבר 2025. הריבית בבנקים עם זיקה להערכות בנק ישראל וכך נוצר מצב נדיר שאי ההתאמה בין הציפיות בשוק להנחיות הבנק המרכזי, יוצרות פער בשטח לטובת הריבית הקבועה.
בזכות ה-S&P 500 המשקיעים מגלים את התעשייה הפסיבית
במהלך השנה האחרונה האיצה התעשייה הפסיבית את קצב הגיוסים, שעמדו על כ-30.15 מיליארד שקל, בחלוקה די מאוזנת בין קרנות הסל לבין הקרנות המחקות. זאת לאחר שבשנת 2023 היא סיימה עם גיוס גבוה של כ-21.5 מיליארד שקל תוך כדי שעקפה לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל (מרץ 2023).
- מיליון דולר לאקסון ויז'ן על פרויקט AI? תקראו את האותיות הקטנות
- מימון שיחזור ככרטיסי טיסה: העסקה בין איסתא לישראייר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
הקטגוריה המגייסת ביותר אשר רשמה גיוסים בכל חודשי השנה היא קטגוריית מניות בחו"ל שגייסה סכום של כ-7.8 מיליארד שקל, בעיקר הודות לתופעה הבולטת של נהירת המשקיעים לקרנות העוקבות אחר מדד ה-S&P 500. אחריה ניתן למצוא את קטגוריית אג''ח חברות והמרה, שאף היא גייסה בכל חודשי השנה, והוסיפה גיוס של כ-3.5 מיליארד שקל. קרנות אג''ח בחו''ל ומניות בארץ גייסו סכום דומה של כ-2.3 מיליארד שקל כל אחת. מנגד, פדיונות נרשמו בעיקר בקטגוריה הקטנה של אג"ח כללי אשר פדתה במהלך כל חודשי השנה, וסיימה עם פדיון של כ-270 מיליון שקל, לצד הקטגוריה של אג"ח מדינה, אשר פדתה כ-150 מיליון שקל, וקטגוריות אחר וסחורות הוסיפו לפדיון סכום של כ-20 מיליון שקל ו-10 מיליון שקל בהתאמה.
בקרנות הסל כמעט כל הגיוס הגיע אל קטגוריית מניות בחו"ל, שגייסו סכום אדיר של כ-14.05 מיליארד שקל (כאשר כל קרנות הסל סיימו עם גיוס כולל של כ-14.8 מיליארד שקל). אחריה ובהפרש גדול מאוד, קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-1.35 מיליארד שקל, וקטגוריית מניות בארץ גייסה כ-0.5 מיליארד שקל. מנגד, סך הפדיונות הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, ואלה נחלקו בין קרנות אג"ח מדינה שפדו את רוב הסכום (כ-0.55 מיליארד שקל), בזמן שקטגוריית אג''ח בחו''ל פדתה סכום של כ-0.45 מיליארד שקל, והיתרה בקרנות אג"ח כללי ובקרנות אסטרטגיה וממונפות.
"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"
"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים
"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".
אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"
"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".
מסיימים
שנה. איך אתם בברומטר?
“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל
80% בשוק".
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- "הפרמיה באג"ח עם הדירוגים הנמוכים לא אטרקטיבית, הייתי נשאר בגבוהים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?
"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל
ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".
אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?
"אני
חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמדד הביטוח ירד 1.3%, הנדל"ן הוסיף 1.9% בהובלת עזריאלי; ת"א 35 עלה 0.9%
לקראת סיום המסחר, מדד הביטוח חזר למומנטום השלילי של ימי המסחר האחרונים וצנח; נקסט ויז'ן תפרסם יעדים חדשים ל-2026 - המשקיעים מתרגשים והמניה קפצה; איסתא וישראייר מרחיבות את שיתוף הפעולה ביניהן - האם זה Win-Win? עזריאלי מתחזקת ומנוע הצמיחה של חוות השרתים
מעלה הילוך בנורווגיה; בית שמש בהקצאה פרטית למוסדיים עם דיסקאונט של 5.7% - למה המניה בכל זאת טיפסה?
שער הדולר דולר שקל רציף עומד על 3.19 ואנחנו בדרך להשלים שנה שלמה שבמהלכה התחזק השקל בכ-12.6%.
הביטחוניות נמצאות היום בפוקוס. נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן קפצה לאחר שהודיעה כי תפרסם בעוד שבוע את הערכת ההכנסות שלה ל-2025 וגם יעד חדש ל-2026, השוק זוכר את עסקת הענק עליה דיווחה רק לאחרונה, העסקה הכי גדולה שלה היסטורית הזמנה של כ-77 מיליון דולר, כזאת ששווה ל-86% מהיקף ההכנסות שלה בתשעת החודשים עליהם דיווחה, כנראה שבאמת יש למה לצפות, חן גולן כבר רמז לכם בראיון שעשה איתנו שההפתעות בדרך: יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
מכאן אנחנו ממשיכים גם למב"ש. בית שמש 4.61% עלתה היום למרות שעשתה הקצאה פרטית גדולה שזה דבר שלרוב מוריד מניות. אבל צריך להסתכל על הדברים בקונטקסט, זו הקצאה ענקית למוסדיים, אמנם עם דיסקאונט של כ-6% אבל מצד שני זה סכום של 200 מיליון שנכנס לחברה ונותן לה גמישות תפעולית וגם אפשרות לבצע רכישות מעניינות בקרוב, זו לא השערה, זו לשון ההודעה לכן זה מוביל לעליה מתונה (שהייתה חזקה יותר בתחילת יום המסחר) מב"ש: הקצאה פרטית למוסדיים בדיסקאונט של 5.7%
אקסון ויז'ן אקסון ויזן 28.42% טסה היום אבל המשקיעים כנראה (שוב) לא קראו את האותיות הקטנות. חברת ה-AI הביטחונית עדכנה על קבלת הזמנה הזמנה מתאגיד גדול - שניתן להניח שזהו לאונרדו, מסמיכות הפרסומים והאסמכתא, ברמת הכותרת אקסון כותבים שזוהי הזמנה בהיקף של 1.24 מיליון דולר, זו אגב הזמנה שלכשעצמה לא אמורה להיות משמעותית, גם לא לאקסון ויז'ן שנדרשת לתזרים מיידי של מזומנים וכל שכן לתאגיד הגדול שמבחינתו שורף מיליונים רבים על מו"פ. אבל המשך ההודעה מגלה לנו שהיקף ההתקשרות קטן בצורה משמעותית. יש מנגנון זיכוי, אולי סוג של בארטר בין הצדדים שתורם 1.15 מיליון דולר לעסקה כך שאנחנו נשארים עם כ-90 אלף דולר וגם הם נפרסים על 2026-2027 כלומר כ-3.7 אלף דולר או כ-11 אלף שקל בחודש - זה כל הסיפור של הזמנת הענק של מליון הדולר - מיליון דולר לאקסון ויז'ן על פרויקט AI? תקראו את האותיות הקטנות
- ארפי אופטיקל נפלה 6.8%, אלרוב נדל״ן יורדת 5.8%, שוב אנרגיה התחזקה 3.3%; הבנקים והביטוחים טיפסו עד 1.
- נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קבוצת איסתא איסתא 2.06% וישראייר ישראייר גרופ חתמו על תוספת להסכם האסטרטגי בין החברות, שנחתם במקור בנובמבר 2024, במסגרתה הוארכה תקופת ההתקשרות עד ל-31 במרץ 2036 והורחב היקף הקצאת המושבים לאיסתא. ההסכם הזה הוא WIN-WIN אבל יותר חשוב לישראייר, החברה כבר דיווחה ברבעון השלישי על עליה בנתח השוק אבל ירידה בתפוסה, ירידה שמוסברת מהחזרה הגדולה של חברות תעופה זרות לשוק והתחרות שגדלה על הנוסע הישראלי. ברבעון השלישי ישראייר הטיסה כ-807 אלף נוסעים לעומת 566 אלף בשנה שעברה, והגדילה את נתח השוק מ-11.66% ל-13.76%. גם באוקטובר נמשכה מגמת הצמיחה, עם נתח שוק של כ-11.44% והטסת 205 אלף נוסעים. מנגד, שיעור התפוסה ירד בכ-7% ל-83% כך שהעסקה עם איסתא חשובה לישראייר מאוד בייחוד שוויז בדרך לארץ ומתכוונת להקים בסיס מקומי לקראת אמצע 2026.
