הישראלים נהרו ב-2024 לקרנות המחקות והכספיות; האם זה ישתנה בקרוב?
במהלך השנה החולפת תעשיית הקרנות בארץ צמיחה של כ-30% בהיקף הנכסים המנוהלים, שהגיעו לכ-456 מיליארד שקל, בין היתר הודות לנהירה של המשקיעים לקרנות הכספיות והעניין הגובר במכשירים מחקים בדגש על מדד ה-S&P 500; כיצד תראה שנת 2025?
על פי נתונים שמפרסם היום
בית ההשקעות מיטב, תעשיית הקרנות הישראלית צמחה בכ-141 מיליארד שקל במהלך השנה החולפת. חלק לא מבוטל מהעליה בהיקף הנכסים המנוהלים הגיע מהתשואה החיובית בשווקים, שתרמה
לעליית ערך של כ-64 מיליארד שקל. בארץ מדד ת"א 35, ות"א 90 סיימו את השנה בתשואה דו ספרתית גבוהה
של 28.4%, ו-30.9% בהתאמה. בזירת איגרות החוב היה פער גדול בין איגרות החוב הקונצרניות שמדדן עלה ב-6.7% בעוד שאיגרות
החוב הממשלתיות הסתפקו בעלייה של 2.7%. מעבר לים, מדד ה-S&P500 הציג תשואה
גבוהה של 23.3% בזמן שמדד הנאסד"ק רשם גם הוא עלייה מרשימה של 28.6%.
הקרנות הכספיות מובילות בגיוסים גם השנה; ימשך ב-2025?
מי שהובילו את הגיוסים בקרנות, שעמדו במהלך השנה החולפת על כ-77 מיליארד שקל הן הקרנות הכספיות, שהגיעו לשיא של כ-150 מיליארד שקל. בשנת 2024 גייסו הקרנות כ-37.1 מיליארד שקל, לאחר שבשנתיים האחרונות (2022 ו-2023) גייסו סכום כולל של כ-86 מיליארד שקל. סכום זה כולל כניסת כספים בעיקר לקרנות הכספיות השקליות (כ-90% מהסכום) וגם לקרנות הכספיות הדולריות (כ-10% מהסכום). נתח השוק של כלל הקרנות הכספיות המשיך במגמת עלייה ועמד על כ-25.4% בהשוואה לכ-23.5% בשנת 2023. נתח השוק שלהן מתוך תעשיית הקרנות האקטיביות בלבד (בקרנות הפסיביות אין קרנות כספיות) עומד על כ-45.8%.
קרדיט: מיטב
- בצל הירידות בשווקים: המשקיעים זרמו לקרנות הכספיות
- הודות לזינוק בשווקים: תעשיית הקרנות חצתה רף של 600 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקרנות שהפכו בשנים האחרונות לחביבות המשקיעים, מהוות לעיתים כתובת לחנייה לכספים שיצאו מהקרנות המסורתיות, תוך שהן נהנות הן מהיתרון המיסויי הניכר שיש להן אל מול השקעה בפקדונות שקליים והן מהנזילות שלהן. עם זאת, חשוב לציין שבחודשים האחרונים הזרם של הכספים לקרנות נספק, ולאחר שבחודש נובמבר נרשם סכום גיוס נמוך של 220 מיליון שקל (לעומת 5-6 מיליארד שקל בחודשים קודמים) חודש דצמבר היה לחודש הראשון שבו הקטגוריה רושמת פדיונות לאחר 32 חודשים רצופים של גיוסים.
אחת הסיבות לכך היא מהפך, כנראה זמני, שנרשם בחודשים האחרונים באטרקטיביות של המכשירים הסולידיים. בבדיקה שביצענו בחודש שעבר מצאנו שהפיקדונות בבנקים בריבית קבועה, עשויים להיות עדיפים על פני הקרנות הכספיות. זאת כמובן בהנחה שאתם מתמקחים ולא מקבלים את ריבית התעריף. בפועל, בבנק תוכלו לקבל 4.4%-4.6% בעוד שהצפי לקרן כספית הוא באזור 4.3%. הסיבה לכך היא פשוטה: הריבית החזויה בקרנות כספיות ומק"מים נקבעת בשוק והשוק חוזה הפחתת ריבית מהירה יותר מאשר בנק ישראל שהערכתו האחרונה היא הורדת ריבית בספטמבר 2025. הריבית בבנקים עם זיקה להערכות בנק ישראל וכך נוצר מצב נדיר שאי ההתאמה בין הציפיות בשוק להנחיות הבנק המרכזי, יוצרות פער בשטח לטובת הריבית הקבועה.
בזכות ה-S&P 500 המשקיעים מגלים את התעשייה הפסיבית
במהלך השנה האחרונה האיצה התעשייה הפסיבית את קצב הגיוסים, שעמדו על כ-30.15 מיליארד שקל, בחלוקה די מאוזנת בין קרנות הסל לבין הקרנות המחקות. זאת לאחר שבשנת 2023 היא סיימה עם גיוס גבוה של כ-21.5 מיליארד שקל תוך כדי שעקפה לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל (מרץ 2023).
- כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
- אימקו חותמת על שת"פ גלובלי לפיתוח מערכת חכמה לניהול מנועי רכב קרבי
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
הקטגוריה המגייסת ביותר אשר רשמה גיוסים בכל חודשי השנה היא קטגוריית מניות בחו"ל שגייסה סכום של כ-7.8 מיליארד שקל, בעיקר הודות לתופעה הבולטת של נהירת המשקיעים לקרנות העוקבות אחר מדד ה-S&P 500. אחריה ניתן למצוא את קטגוריית אג''ח חברות והמרה, שאף היא גייסה בכל חודשי השנה, והוסיפה גיוס של כ-3.5 מיליארד שקל. קרנות אג''ח בחו''ל ומניות בארץ גייסו סכום דומה של כ-2.3 מיליארד שקל כל אחת. מנגד, פדיונות נרשמו בעיקר בקטגוריה הקטנה של אג"ח כללי אשר פדתה במהלך כל חודשי השנה, וסיימה עם פדיון של כ-270 מיליון שקל, לצד הקטגוריה של אג"ח מדינה, אשר פדתה כ-150 מיליון שקל, וקטגוריות אחר וסחורות הוסיפו לפדיון סכום של כ-20 מיליון שקל ו-10 מיליון שקל בהתאמה.
בקרנות הסל כמעט כל הגיוס הגיע אל קטגוריית מניות בחו"ל, שגייסו סכום אדיר של כ-14.05 מיליארד שקל (כאשר כל קרנות הסל סיימו עם גיוס כולל של כ-14.8 מיליארד שקל). אחריה ובהפרש גדול מאוד, קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-1.35 מיליארד שקל, וקטגוריית מניות בארץ גייסה כ-0.5 מיליארד שקל. מנגד, סך הפדיונות הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, ואלה נחלקו בין קרנות אג"ח מדינה שפדו את רוב הסכום (כ-0.55 מיליארד שקל), בזמן שקטגוריית אג''ח בחו''ל פדתה סכום של כ-0.45 מיליארד שקל, והיתרה בקרנות אג"ח כללי ובקרנות אסטרטגיה וממונפות.
אפליקציות מסחר (גרוק)המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות
השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים.
המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.
למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.
המחקר המרכזי: השקעות חכמות?
המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).
המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.
כטמ"מ OmniRaider. קרדיט: רשתות חברתיותהתעשייה האווירית מציגה: כטמ"ם טקטי חדש עם יכולת המראה ונחיתה אנכית
התעשייה האווירית חשפה בתערוכת AUSA 2025 בוושינגטון פיתוח חדש בשוק המל״טים הטקטיים: כטמ״מ VTOL בשם OmniRaider, שפותח בשיתוף עם חברת AEVEX בארצות הברית וחברת הבת הישראלית BlueBird Aero Systems
התעשייה האווירית במהלך תערוכת AUSA 2025 (מתערוכות הביטחון והטכנולוגיה הצבאית החשובות ביותר בארצות הברית ובעולם כולו) חשפה התעשייה האווירית פיתוח חדש בשוק המל״טים הטקטיים: כטמ״מ VTOL בשם OmniRaider, שפותח בשיתוף עם חברת AEVEX בארצות הברית וחברת הבת הישראלית BlueBird Aero Systems.
המערכת מוגדרת ככטמ״מ שביכולתו לבצע המראה ונחיתה אנכית (VTOL), יחד עם טווח פעולה של עד 100 מייל, שהייה באוויר של 12–14 שעות ויכולת נשיאת מטען של מעל 9 ק״ג. ה-OmniRaider נבנה על בסיס פלטפורמת ThunderB‑VTOL הקיימת, אך מותאם לייצור מלא בארה״ב
על ידי AEVEX כדי לעמוד בדרישות הצבא האמריקני. המערכת מתוכננת לתמוך במשימות שונות בו-זמנית: סיור, איסוף מודיעין (EO/IR), שדרוגי מודיעין אותות (SIGINT), מיפוי, אינטגרציה של מטענים מותאמים ואף סיוע בפעולות לחימה.
אחד מאבני הדרך החשובות של OmniRaider
היא היכולת לפעול גם בסביבות שבהן קליטת GPS אינה אמינה או שישנה הפרעה אלקטרו־מגנטית גבוהה (EMI). התכנון הטכנולוגי מבוסס על ארכיטקטורת אינטגרציה חכמה שמאפשרת החלפה מודולרית של מטענים יעודיים (למשל, מצלמות לצילום יום או לילה, מתקני איסוף מודיעין, מכ"מים, מכשירים
לתקשורת מוצפנת או שיבוש מערכות אויב וחימוש) בקלות ובמהירות, בהתאם לצורך המבצעי.
המערכת נשענת על ניסיון קודם של התעשייה האווירית ב-VTOL, למשל במערכת ThunderB‑VTOL של BlueBird, המשלבת מאפיינים של מל״ט בעל כנף קבועה
עם אפשרויות הנעה אנכית. בנוסף, IAI הרחיבה כבר קודם לכן את פעילותה בתחום המל״טים עם היכולות האנכיות בטכנולוגיות מתקדמות, כשהיא רואה פוטנציאל גדול בשוק כלי הטיס הטקטיים הקטנים והבינוניים.
- הדח"צים מונו והדוחות אושרו: רבעון שיא לתעשייה האווירית
- רשות ני״ע קנסה את התעשייה האווירית ובוני התיכון על ליקויים וטעויות בדוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה והמשמעות הצבאית
eBird Aero Systems
נחשבת לשחקן מפתח בתחום המל״טים הטקטיים בישראל ובעולם. ביוני 2020, רכשה התעשייה האווירית 50% מהבעלות על בלובירד, כחלק מאסטרטגיית התרחבות בתחום UAS (מערכת אווירית בלתי מאוישת) קטנות . בלובירד מפעילה כיום מערכת UAS מגוונות, כולל ThunderB-VTOL, WanderB-VTOL ומערכות
אחרות המיועדות לביצוע משימות סיור, מיכון ואיסוף מודיעין. במסגרת השותפות עם AEVEX, הייצור של OmniRaider מתוכנן להתבצע בארצות הברית, במטרה להתאים לתנאי רגולציה, תמיכה לוגיסטית ואמינות אספקה קרובה לשדה הקרב האמריקני.
