חיסכון
צילום: דאלי אי

הישראלים נהרו ב-2024 לקרנות המחקות והכספיות; האם זה ישתנה בקרוב?

במהלך השנה החולפת תעשיית הקרנות בארץ צמיחה של כ-30% בהיקף הנכסים המנוהלים, שהגיעו לכ-456 מיליארד שקל, בין היתר הודות לנהירה של המשקיעים לקרנות הכספיות והעניין הגובר במכשירים מחקים בדגש על מדד ה-S&P 500; כיצד תראה שנת 2025?

איתן גרסטנפלד |
במהלך שנת 2024 רשמה תעשיית הקרנות בארץ צמיחה של כ-30% בהיקף הנכסים המנוהלים, שהגיעו לכ-456 מיליארד שקל.  עיקר הגיוסים החדשים הגיעו אל הקרנות הכספיות, שגייסו כ-37 מיליארד שקל, אך גם הודות להשקעה הגוברת בקרנות הפאסיביות בדגש על מדד ה-S&P 500. עם זאת, אם לשפוט על פי החודשים האחרונים של השנה, כלל לא בטוח שהנהירה אל הקרנות הכספיות תמשך במהלך השנה הקרובה, בין היתר על רקע הורדות הריבית הצפויות.


על פי נתונים שמפרסם היום בית ההשקעות מיטב, תעשיית הקרנות הישראלית צמחה בכ-141 מיליארד שקל במהלך השנה החולפת. חלק לא מבוטל מהעליה בהיקף הנכסים המנוהלים הגיע מהתשואה החיובית בשווקים, שתרמה לעליית ערך של כ-64 מיליארד שקל. בארץ מדד ת"א 35, ות"א 90 סיימו את השנה בתשואה דו ספרתית גבוהה של 28.4%, ו-30.9% בהתאמה. בזירת איגרות החוב היה פער גדול בין איגרות החוב הקונצרניות שמדדן עלה ב-6.7% בעוד שאיגרות החוב הממשלתיות הסתפקו בעלייה של 2.7%. מעבר לים, מדד ה-S&P500 הציג תשואה גבוהה של 23.3% בזמן שמדד הנאסד"ק רשם גם הוא עלייה מרשימה של 28.6%.

הקרנות הכספיות מובילות בגיוסים גם השנה; ימשך ב-2025?

מי שהובילו את הגיוסים בקרנות, שעמדו במהלך השנה החולפת על כ-77 מיליארד שקל הן הקרנות הכספיות, שהגיעו לשיא של כ-150 מיליארד שקל. בשנת 2024 גייסו הקרנות  כ-37.1 מיליארד שקל, לאחר שבשנתיים האחרונות (2022 ו-2023) גייסו סכום כולל של כ-86 מיליארד שקל. סכום זה כולל כניסת כספים בעיקר לקרנות הכספיות השקליות (כ-90% מהסכום) וגם לקרנות הכספיות הדולריות (כ-10% מהסכום). נתח השוק של כלל הקרנות הכספיות המשיך במגמת עלייה ועמד על כ-25.4% בהשוואה לכ-23.5% בשנת 2023. נתח השוק שלהן מתוך תעשיית הקרנות האקטיביות בלבד (בקרנות הפסיביות אין קרנות כספיות) עומד על כ-45.8%.



קרדיט: מיטב


הקרנות שהפכו בשנים האחרונות לחביבות המשקיעים, מהוות לעיתים כתובת לחנייה לכספים שיצאו מהקרנות המסורתיות, תוך שהן נהנות הן מהיתרון המיסויי הניכר שיש להן אל מול השקעה בפקדונות שקליים והן מהנזילות שלהן. עם זאת, חשוב לציין שבחודשים האחרונים הזרם של הכספים לקרנות נספק, ולאחר שבחודש נובמבר נרשם סכום גיוס נמוך של 220 מיליון שקל (לעומת 5-6 מיליארד שקל בחודשים קודמים) חודש דצמבר היה לחודש הראשון שבו הקטגוריה רושמת פדיונות לאחר 32 חודשים רצופים של גיוסים.


אחת הסיבות לכך היא מהפך, כנראה זמני, שנרשם בחודשים האחרונים באטרקטיביות של המכשירים הסולידיים. בבדיקה שביצענו בחודש שעבר מצאנו שהפיקדונות בבנקים בריבית קבועה, עשויים להיות עדיפים על פני הקרנות הכספיות. זאת כמובן בהנחה שאתם מתמקחים ולא מקבלים את ריבית התעריף. בפועל, בבנק תוכלו לקבל 4.4%-4.6% בעוד שהצפי לקרן כספית הוא באזור 4.3%. הסיבה לכך היא פשוטה: הריבית החזויה בקרנות כספיות ומק"מים נקבעת בשוק והשוק חוזה הפחתת ריבית מהירה יותר מאשר בנק ישראל שהערכתו האחרונה היא הורדת ריבית בספטמבר 2025.  הריבית בבנקים עם זיקה להערכות בנק ישראל וכך נוצר מצב נדיר שאי ההתאמה בין הציפיות בשוק להנחיות הבנק המרכזי, יוצרות פער בשטח לטובת הריבית הקבועה. 

  

בזכות ה-S&P 500 המשקיעים מגלים את התעשייה הפסיבית

במהלך השנה האחרונה האיצה התעשייה הפסיבית את קצב הגיוסים, שעמדו על כ-30.15 מיליארד שקל, בחלוקה די מאוזנת בין קרנות הסל לבין הקרנות המחקות. זאת לאחר שבשנת 2023 היא סיימה עם גיוס גבוה של כ-21.5 מיליארד שקל תוך כדי שעקפה לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל (מרץ 2023).

קיראו עוד ב"שוק ההון"


הקטגוריה המגייסת ביותר אשר רשמה גיוסים בכל חודשי השנה היא קטגוריית מניות בחו"ל שגייסה סכום של כ-7.8 מיליארד שקל, בעיקר הודות לתופעה הבולטת של נהירת המשקיעים לקרנות העוקבות אחר מדד ה-S&P 500. אחריה ניתן למצוא את קטגוריית אג''ח חברות והמרה, שאף היא גייסה בכל חודשי השנה, והוסיפה גיוס של כ-3.5 מיליארד שקל. קרנות אג''ח בחו''ל ומניות בארץ גייסו סכום דומה של כ-2.3 מיליארד שקל כל אחת. מנגד, פדיונות נרשמו בעיקר בקטגוריה הקטנה של אג"ח כללי אשר פדתה במהלך כל חודשי השנה, וסיימה עם פדיון של כ-270 מיליון שקל, לצד הקטגוריה של אג"ח מדינה, אשר פדתה כ-150 מיליון שקל, וקטגוריות אחר וסחורות הוסיפו לפדיון סכום של כ-20 מיליון שקל ו-10 מיליון שקל בהתאמה.


בקרנות הסל כמעט כל הגיוס הגיע אל קטגוריית מניות בחו"ל, שגייסו סכום אדיר של כ-14.05 מיליארד שקל (כאשר כל קרנות הסל סיימו עם גיוס כולל של כ-14.8 מיליארד שקל). אחריה ובהפרש גדול מאוד, קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-1.35 מיליארד שקל, וקטגוריית מניות בארץ גייסה כ-0.5 מיליארד שקל. מנגד, סך הפדיונות הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, ואלה נחלקו בין קרנות אג"ח מדינה שפדו את רוב הסכום (כ-0.55 מיליארד שקל), בזמן שקטגוריית אג''ח בחו''ל פדתה סכום של כ-0.45 מיליארד שקל, והיתרה בקרנות אג"ח כללי ובקרנות אסטרטגיה וממונפות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.