חנן פרידמן מתכנן - ויקטור וקרט מבצע; ככה יגיע לאומי לרווח של 11 מיליארד שקל בשנה

בחודשים האחרונים לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי עברה לקצב מאוד גבוה של עסקאות. ויקטור וקרט שנכנס לניהול החברה לפני כחמישה חודשים רוכש נתחים בחברות בתחומים מגוונים - נדל"ן, אנרגיה, מזון כשבסה"כ היקף ההשקעה עולה על 2 מיליארד שקל. זה יכול להיראות יותר מדי ומהר מדי,  אבל הכל יחסי. לגוף ענק כמו לאומי זה לא כסף גדול. 

לאומי בניהולו של חנן פרידמן הוא בנק שונה מיתר הבנקים. המנכ"ל שלו אחר, אולי זה בזכות העובדה שהוא לא איש של המערכת הבנקאית. אמר לנו איש בכיר במערכת לפני כשנתיים-שלוש כששאלנו איך לאומי לקח את ההובלה מפועלים - "חנן פרידמן הוא לא בנקאי, זה היתרון שלו. הוא חושב אחרת".

וזה נכון - בקורונה הוא הציג למרות החששות, חזון מרשים ונכנס בכל הכוח לתחום ההייטק ולצמצומים בכוח אדם. גם בהמשך הוא התעלה על המתחרים ביוזמות עסקיות ושיווקיות. הוא קטף את הבכורה ומצליח להחזיק בה כבר כמה שנים אבל גם פרידמן יודע שאי אפשר לנוח על זרי הדפנה. פרידמן סיפק תחזית לשנים 2026-2027 - 10-12 מיליארד שקל של רווחים בשנה, בפועלים הסתפקו בתחזית של 9-10 מיליארד שקל. לאומי גבוה ב-15.7% ברווחים העתידיים. איך הוא יעשה את זה? 

• בנק לאומי מציע לעובדים אופציות במקום חלק מהמענק - זה משתלם
• בנק לאומי בתוצאות שיא: הרוויח 10.3 מיליארד שקל; הדיבידנד מסתכם ב-6 מיליארד שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנוע הצמיחה של לאומי

פרידמן וההנהלה חיפשו מנועי צמיחה. אחד מהם הוא ההשקעות הריאליות. יש כאן גם סינרגיה משמעותית לפעילות הבסיסית של הבנק - מימון. כשלאומי פרטנרס רוכשת נתח מעסק היא יכולה להביא את לאומי לתת אשראי כשלאומי מזרים כסף לפרויקט הוא יכול להציע את לאומי פרטנרס כשותפה. הרווח על ההשקעה מתחבר לרווח על ההלוואה. זה גם מאוד קוסם לעסקים - מי ל ארוצה בעל בית שהוא הגוף הכי חזק במשק.  

מה שפרידמן היה צריך זה איש ביצוע והוא מצא את וקרט שמגדיל את תיק ההשקעות. הרכישות שנעשו עד כה - מעל 2 מיליארד שקל יכולים להתבטא ברווח שנתי של לפחות 200 מיליון שקל - תשואה יחסית צנועה של 10%, דמיינו שהשקעה תהיה פי 2-3, ותקבלו 600 מיליון שקל, שיתווספו לרווחים הקיימים של לאומי פרטנרס ויביאו אותה לכמיליארד שקל. זה בדיוק מה שפרידמן היה צריך כדי להרגיש נוח עם התחזית ל-2026-2027. מנוע צמיחה נוסף.

יש סיכונים כמובן, אבל בהשקעות לטווח ארוך לאומי פרטנרס צריכה ויכולה לייצר תשואה כזו במינימום. למעשה, עם הערכים הנוספים שהיא מביאה לשולחן, סביר שהיא מצפה ליותר. 

• ה-FDA מאשר תרופה ותיקה לטיפול בהפרעה גנטית נדירה - טבע עשויה להרוויח
• פרטנר מסיימת שנה יציבה ומחלקת דיבידנד ענק; שוקלת חלוקה נוספת של 500 מיליון שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אשליית ה-9.8 מיליארד: האמת מאחורי רווחי העתק של בנק הפועלים

לאומי פרטנרס זה הגוף הדומיננטי והמרשים בהשקעות הריאליות, אבל גם לרוב הבנקים האחרים יש פעילות של השקעות ריאליות. הדוחות הכספיים של הבנקים שפורסמו בשבועיים האחרונים מספקים הצצה לפעילות של זרועות ההשקעה הריאליות. לפי הנתונים, ארבע זרועות ההשקעה המרכזיות של הבנקים בישראל רשמו בשנת 2025 רווח מצרפי של כ-1.28 מיליארד שקל.

הפעילות הזו הופכת בהדרגה ליחידת רווח משמעותית עבור הבנקים, שמשלימה, את המודל הבנקאי המסורתי המבוסס בעיקר על מתן אשראי. מדובר אומנם בפעילות מסוכנת יותר מהפעילות הבנקאית הקלאסית, אך היא עשויה להיות רווחית במיוחד, ולכן הבנקים הגדולים בישראל נכנסו אליה בשנים האחרונות בעוצמה.

רווח של כ-1.3 מיליארד לזרועות ההשקעה של הבנקים ב-2025

הרקע לגידול בהשקעות הריאליות של הבנקים, הוא השגשוג המתמשך בשוק קרנות הפרייבט אקוויטי בישראל ובעולם. התחום נשלט בעבר בעיקר על ידי שחקנים ותיקים כמו קרן פימי של ישי דוידי, פורטיסימו של יובל כהן, אייפקס בניהולה של זהבית כהן, לצד קרנות נוספות כמו סקיי, גרין לנטרן, קדמה ומנור אוורגרין. בשנים האחרונות הבנקים החלו לראות בתחום הזה כלי פיננסי משלים לפעילותם והחלו להשקיע ישירות בחברות ובפרויקטים.

מהנתונים בדוחות עולה כי דיסקונט קפיטל, זרוע ההשקעות של בנק דיסקונט, הייתה זו שתרמה את החלק הגדול ביותר יחסית לרווחי הבנק. רווחי החברה הגיעו לכ-337 מיליון שקל - כ-8% מהרווח הנקי של הבנק.

במקום השני נמצאת לאומי פרטנרס, עם תרומה של כ-467 מיליון שקל - כ-4.5% מרווחי בנק לאומי, אבל עם השקעות גדולות כאמור בחודשים האחרונים שצפויות להגדיל את הרווחים בהמשך. אחריה פועלים אקוויטי, שתרמה כ-356 מיליון שקל - כ-3.6% מהרווח הנקי של בנק הפועלים. את הרשימה סוגרת זרוע ההשקעות של מזרחי טפחות, עם רווח של כ-119 מיליון שקל - כ-2.1% מרווחי הבנק.

תחרות בין הבנקים – ושינויים ניהוליים

התנופה בתחום הובילה גם לשינויים פרסונליים בזרועות ההשקעה של הבנקים. פרידמן מינה כאמור את וקרט לעמוד בראש זרוע ההשקעות. מאז כניסתו נכנסה לאומי פרטנרס להשקעות בחברות כמו מובמנט, דלק ישראל, גפן מגורים, נתנאל, נופר אנרג'י, חברות של ג'נריישן קפיטל וחברת דן. במקביל מנהלת לאומי פרטנרס משא ומתן להשקעה בסוכנות הביטוח פרופיט ובחברת ג'אפניקה שבשליטת אברמוב. וזה לא כל העסקאות שנחתמו.  

בבנק הפועלים השינוי הפרסונלי הגיע כבר לפני כשנתיים, כאשר ליאת חזות מונתה לעמוד בראש זרוע ההשקעות. בין העסקאות הבולטות שביצעה בתקופה האחרונה ניתן לציין השקעה בשמיר אנרגיה ובחברת בסר, לצד ההנפקה המוצלחת של קבוצת עמל ומעבר.

דיסקונט נהנה משנה מוצלחת נוספת, בעיקר בזכות השקעות מוצלחות (אבל די היסטוריות) בחברות כמו סלברייט, מניף וסלקום. לאחרונה הודיעה מנכ"לית דיסקונט קפיטל, הילה חימי, על פרישתה והקמת קרן השקעות עצמאית, כאשר עדיין לא מונה לה מחליף.

במזרחי טפחות, שנמצא עדיין מאחור ביחס למתחרים בתחום, החליטו לבצע שינוי ניהולי ולמנות את שמרית קניג, שמגיעה מעולם ההון סיכון, במטרה להרחיב את פעילות ההשקעות של הבנק.

מגמה ברורה: הבנקים רוצים להיות גם משקיעים

הנתונים מצביעים על מגמת צמיחה עקבית בפעילות הזו. אם בשנת 2024 הסתכמו רווחי זרועות ההשקעה של הבנקים בכ-900 מיליון שקל, הרי שב-2025 הם כבר חצו את רף המיליארד והגיעו לכ-1.28 מיליארד שקל. השגשוג בענף והתנועה של מנהלים בכירים בין המערכת הבנקאית לקרנות הפרייבט אקוויטי מעידים כי הגבולות בין שני העולמות הולכים ומיטשטשים. הבנקים כבר אינם מסתפקים בתפקיד של מממנים בלבד, אלא מבקשים להיות שותפים פעילים בעסקאות הגדולות במשק - כבעלי מניות וכמשקיעים.