בצל הירידות בשווקים: המשקיעים זרמו לקרנות הכספיות
ירידות השערים במהלך חודש מרץ אמנם לא הפריעו לתעשיית הקרנות, שרשמה גיוסים של כ-4.3 מיליארד שקל, להמשיך ולצמוח אך עיקר הגיוסים התמקדו בקרנות הכספיות; אחרי שכיכבה ב-2024 התעשיה רשמה פדיון גבוה יחסית בהובלת תעודות הסל על המניות הישראליות שפדו 1.5 מיליארד שקל
למרות הביצועים החלשים בשווקים הפיננסים במהלך חודש מרץ תעשיית הקרנות המשיכה לצמוח ורשמה גיוסים של כ-4.3 מיליארד שקל, כשאת עיקר הגיוסים רשמו הקרנות הכספיות שגייסו סכום גדול של כ-3.9 מיליארד שקל. התעשייה הפאסיבית, שכיכבה במהלך השנה החולפת רשמה פדיון של כ-230 מיליון שקל בין היתר בעקבות פדיון משמעותי של 1.5 מיליארד שקל בתעודות הסל בקטגוריית מניות בישראל.
על פי הנתונים שמפרסם היום בית ההשקעות מיטב, במהלך החודש החולף, הקרנות הכספיות חזרו לרכז את עיקר הגיוסים בתעשיית הקרנות, תוך שהן מסיימות את חודש מרץ עם גיוס גבוה של כ-3.9 מיליארד שקל. זאת לאחר שהקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-4.3 מיליארד שקל ולעומתן הקרנות הכספיות הדולריות פדו סכום של כ-400 מיליון שקל. הודות לגיוסים, הגיוסים בחדש החולף הביאו את סך הנכסים בקרנות הכספיות לשיא של כ-157.8 מיליארד שקל.
התעשייה האקטיבית המסורתית גייסה בחודש מרץ סכום של כ-680 מיליון שקל כשאר הקטגוריה המגייסת ביותר הייתה "אג''ח כללי" שמסכמת את חודש מרץ עם גיוס של כ-330 מיליון שקל, קטגוריית אג''ח מדינה סיימה את החודש עם גיוס של כ-235 מיליון שקל, אחריה קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-180 מיליון שקל, קטגוריית מניות בישראל גייסה סכום של כ-115 מיליון שקל, קטגוריית ממונפות ואסטרטגיות הוסיפה לגיוס סכום של כ-40 מיליון שקל וקטגוריית אגד קרנות עם גיוס גבוה יחסית לקטגוריה של כ-35 מיליון שקל. מנגד, הקטגוריה הפודה ביותר היא קטגוריית אג''ח בחו''ל שפדתה סכום של כ-105 מיליון שקל, אחריה קטגוריית מניות בחו''ל שמסיימת את חודש מרץ עם פדיון של כ-95 מיליון שקל, ואחריהן הקרנות הגמישות שפדו סכום של כ-50 מיליון שקל.
פדיון גדול בתעודות הסל הישראליות
התעשייה הפסיבית שהייתה הכוכבת של שנת 2024 מסיימת את חודש מרץ עם פדיון של כ-230 מיליון שקל כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-530 מיליון ואילו קרנות הסל פדו סכום של כ-760 מיליון שקל. בקרנות המחקות הקטגוריה המגייסת ביותר היתה קטגוריית מניות בחו''ל שגייסה סכום של כ-270 מיליון שקל, אחריה קטגוריות חברות והמרה ומניות בישראל עם גיוס של כ-150 מיליון שקל כל אחת, קטגוריית אג''ח מדינה גייסה סכום של כ-40 מיליון שקל וקטגוריית נכסים דיגיטליים, קטגוריה חדשה שנפתחה השנה, אשר הקרנות שבה עוקבות אחר מחיר הביטקוין, גייסה במרץ כ-15 מיליון שקל. קטגוריית אג''ח בחו''ל סיימה עם פדיון של כ-85 מיליון ₪ וקטגוריית אג''ח כללי עם פדיון של כ-10 מיליון שקל.
- גיוס של 4 מיליארד שקל בתעשיית הקרנות בספטמבר; לאן הולך הכסף?
- מדד ה-S&P 500 עלה ב-9% - בכמה עלתה הקרן שלכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקרנות הסל הקטגוריה המגייסת ביותר היא קטגוריית מניות בחו''ל, שגייסה סכום של כ-960 מיליון שקל, אחריה בפער משמעותי קטגורית אג''ח מדינה עם גיוס של כ-30 מיליון שקל, קטגוריית ממונפות ואסטרטגיות גייסה סכום דומה של כ-25 מיליון שקל, וקטגוריית סחורות הוסיפה לגיוס סכום של כ-10 מיליון שקל, ואילו שאר הקטגוריות מסיימות את חודש מרץ בפדיון. קטגוריית מניות בישראל מסיימת כפודה ביותר כשפדתה סכום גבוה של כ-1.5 מיליארד שקל, קטגוריית חברות והמרה פדתה סכום של כ-235 מיליון שקל וקטגוריית אג''ח בחו''ל סיימה עם פדיון של כ-30 מיליון שקל.
הירידות בשווקים
חודש מרץ היה חודש חלש מאד בשווקים הפיננסים. בארה"ב המדדים המובילים סיכמו את החודש במגמה שלילית עמוקה בעיקר בעקבות הסיכון הגובר להאטה בצמיחה יחד עם אינפלציה "דביקה" והחלת המכסים, כאשר מדד הדאו ג'ונס ירד בכ-4.2%, מדד ה- S&P500 סיים את מרץ בתשואה שלילית של 5.8% ומדד הנאסד"ק, מדד מניות הטכנולוגיה, סיים את חודש מרץ עם תשואה שלילית של כ-8.2%. לאחר הירידות בחודש האחרון, כל המדדים המובילים בארה"ב מצויים בתשואה שלילית מתחילת השנה.
שוק המניות הישראלי, סבל גם הוא מביצועים שליליים בעיקר עקב החרפת המצב הביטחוני בארץ, וחזרתה של הרפורמה/הפיכה משטרית. מדדי ת"א 35, ו-125 רשמו ירידות של כ-2.1% ו-3.8% בהתאמה. מדד ת"א 90 סיים את החודש עם תשואה שלילית חזקה של כ-8.4%. איגרות החוב הממשלתיות בישראל השיגו תשואה שלילית של כ-0.8% ואיגרות החוב הקונצרניות ירדו בשיעור של כ-0.3%.

10 טיפים להתנהלות צרכנית נבונה שיחסכו לכם הרבה כסף
החיים בישראל לא זולים. בין אם מדובר ביוקר המחיה, מחירי הדיור, חשבונות החשמל או סתם עוד קפיצה קטנה של מחירי המוצרים בסופר, כולנו מרגישים את הלחץ על הארנק. ובזמן שהשכר של רוב האנשים לא מזנק באותו הקצב, הדרך הטובה ביותר להחזיר לעצמנו שליטה היא לא בהכרח להרוויח יותר, אלא קודם כל לדעת להתנהל בצורה חכמה עם מה שכבר יש לנו.
הרבה אנשים מרגישים שהם "עושים הכל נכון", ובכל זאת הם לא מצליחים לסגור את החודש או לחסוך אפילו קצת. לפעמים הפתרון לא נמצא בהכנסה, אלא דווקא בהוצאות הקטנות, אלה שמתחבאות לנו בין הקניות וההרגלים היומיומיים. בדיוק בשביל זה נולדה הסדרה הזו, עשרה טיפים פשוטים להתנהלות צרכנית חכמה, בגובה העיניים, שכל אחד ואחת יכולים ליישם, בלי קיצוצים קיצוניים, בלי לוותר על הנאות החיים, ובלי "לשבת עם רואה חשבון".
1#: מעקב אחרי ההוצאות היומיות - תתפלאו לאן נעלם הכסף
מה זה? מעקב אחר ההוצאות היומיות הוא תרגיל פשוט מאוד: אתה רושם כל סכום שאתה מוציא, בלי יוצא מן הכלל. לא רק את שכר הדירה, החוגים והחשמל, אלא גם את הקפה בדרך לעבודה, החטיף מהמכולת והטיפ לשליח. לא מדובר כאן על קיצוצים, אלא רק על יצירת מודעות. זו פעולה קטנה, אבל כזו שמאפשרת לנו להסתכל למציאות הכלכלית בעיניים ולזהות דפוסים סמויים שאולי לא ידענו עליהם בכלל.
למה זה חשוב? רובנו מעריכים פחות או יותר כמה אנחנו מרוויחים, אבל כשזה נוגע להוצאות, בייחוד הקטנות, ההערכות לרוב רחוקות מאוד מהאמת. הסיבה פשוטה: ההוצאות הקטנות מתבצעות בצורה אוטומטית ובלתי מורגשת. מעקב פשוט נותן לכם תמונה אמיתית. ועם תמונה באה ההבנה. ועם ההבנה - בא שינוי.
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- שיאים חדשים בהוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי - על מה הם מבזבזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך עושים את זה? יש שלוש דרכים פשוטות:
אפליקציות ייעודיות, כמו למשל Spendee, Money Lover, You Need A Budget, וגם אפליקציות ישראליות כמו פיננרה או קאשבייס. כל אחת מהן מאפשרת להזין הוצאות ידנית, לסווג אותן לפי קטגוריה, ולצפות בדו"חות וגרפים חודשיים.

10 טיפים להתנהלות צרכנית נבונה שיחסכו לכם הרבה כסף
החיים בישראל לא זולים. בין אם מדובר ביוקר המחיה, מחירי הדיור, חשבונות החשמל או סתם עוד קפיצה קטנה של מחירי המוצרים בסופר, כולנו מרגישים את הלחץ על הארנק. ובזמן שהשכר של רוב האנשים לא מזנק באותו הקצב, הדרך הטובה ביותר להחזיר לעצמנו שליטה היא לא בהכרח להרוויח יותר, אלא קודם כל לדעת להתנהל בצורה חכמה עם מה שכבר יש לנו.
הרבה אנשים מרגישים שהם "עושים הכל נכון", ובכל זאת הם לא מצליחים לסגור את החודש או לחסוך אפילו קצת. לפעמים הפתרון לא נמצא בהכנסה, אלא דווקא בהוצאות הקטנות, אלה שמתחבאות לנו בין הקניות וההרגלים היומיומיים. בדיוק בשביל זה נולדה הסדרה הזו, עשרה טיפים פשוטים להתנהלות צרכנית חכמה, בגובה העיניים, שכל אחד ואחת יכולים ליישם, בלי קיצוצים קיצוניים, בלי לוותר על הנאות החיים, ובלי "לשבת עם רואה חשבון".
1#: מעקב אחרי ההוצאות היומיות - תתפלאו לאן נעלם הכסף
מה זה? מעקב אחר ההוצאות היומיות הוא תרגיל פשוט מאוד: אתה רושם כל סכום שאתה מוציא, בלי יוצא מן הכלל. לא רק את שכר הדירה, החוגים והחשמל, אלא גם את הקפה בדרך לעבודה, החטיף מהמכולת והטיפ לשליח. לא מדובר כאן על קיצוצים, אלא רק על יצירת מודעות. זו פעולה קטנה, אבל כזו שמאפשרת לנו להסתכל למציאות הכלכלית בעיניים ולזהות דפוסים סמויים שאולי לא ידענו עליהם בכלל.
למה זה חשוב? רובנו מעריכים פחות או יותר כמה אנחנו מרוויחים, אבל כשזה נוגע להוצאות, בייחוד הקטנות, ההערכות לרוב רחוקות מאוד מהאמת. הסיבה פשוטה: ההוצאות הקטנות מתבצעות בצורה אוטומטית ובלתי מורגשת. מעקב פשוט נותן לכם תמונה אמיתית. ועם תמונה באה ההבנה. ועם ההבנה - בא שינוי.
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- שיאים חדשים בהוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי - על מה הם מבזבזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך עושים את זה? יש שלוש דרכים פשוטות:
אפליקציות ייעודיות, כמו למשל Spendee, Money Lover, You Need A Budget, וגם אפליקציות ישראליות כמו פיננרה או קאשבייס. כל אחת מהן מאפשרת להזין הוצאות ידנית, לסווג אותן לפי קטגוריה, ולצפות בדו"חות וגרפים חודשיים.