
רוצים להיכנס ל-SpaceX לפני הנפקה? הדרך להשקעה מלאה עמלות ומתווכים
הביקוש לחברות טכנולוגיה פרטיות יוצר שוק של מתווכים וקרנות שמרכזות כסף ממשקיעים כדי לקנות מניות לפני הנפקה. אבל במקרים רבים יש בדרך כמה שכבות של עמלות, בעלות לא תמיד ברורה על המניות ולעיתים גם הונאות
הביקוש למניות של חברות כמו SpaceX ו-OpenAI לפני הנפקה הולך וגדל, וזה יצר שוק עמוס של מתווכים שמנסים לחבר בין מוכרים לקונים. משקיעים גדולים, כולל משפחות עשירות ומשרדי ניהול הון, מחפשים דרכים להשקיע בחברות האלה עוד לפני שהן מגיעות לבורסה. הגישה להשקעות כאלה מבוססת במידה רבה על קשרים. מי שיש לו קשרים שיכולים לפתוח דלת להשקעה מוכר את הגישה הזאת במחיר גבוה.
במרכז השוק הזה נמצאים כלי השקעה מיוחדים שמרכזים כסף ממספר משקיעים כדי לקנות מניות של חברות פרטיות. הרעיון נראה פשוט לכאורה, במקום שכל משקיע קטן יקנה מניות בעצמו, כמה משקיעים שמים כסף יחד דרך גוף אחד שמבצע את ההשקעה. החברה רואה משקיע אחד גדול, והמשקיעים הקטנים מחזיקים בחלק מההשקעה. אבל כשהביקוש למניות כאלה גדול וההיצע קטן, נוצרים מבנים מורכבים יותר ויותר שכוללים גם עלויות גבוהות.
הכסף שנכנס לכלים כאלה גדל פי 11 מאז 2021, והם כבר אחראים כמעט למחצית מהעסקאות הרבעוניות בשוק המשני של מניות פרטיות. בשנה האחרונה זרמו יותר מ-1.5 מיליארד דולר לכלים האלה. למרות הצמיחה המהירה, מדובר בשוק פחות מפוקח מהבורסה, עם פחות דרישות שקיפות ופיקוח על המתווכים שפועלים בו.
המספרים מפתים, אבל העמלות בולעות חלק מהתשואה
SpaceX מדברים על הנפקה אפשרית בקיץ, בגיוס של עד 50 מיליארד דולר ובשווי שיכול להגיע ל-1.75 טריליון דולר. OpenAI סיימה סבב ב-840 מיליארד דולר אחרי הכסף, ו-Anthropic גייסה 30 מיליארד בפברואר לפי שווי של 380 מיליארד. המספרים האלה יוצרים ציפייה לעליית ערך גדולה. משקיעים מחשבים שאם ההנפקות יביאו פרמיה של 20% על הסבב הפרטי האחרון, זה יוסיף טריליונים לשוק האמריקאי.
- מפתיע: בני 50 מהמרים על מניות, הצעירים נצמדים למדדים - המהפך בהרגלי ההשקעה של הישראלים
- אנבידיה מתקשה להתרומם גם כשכסף גדול זורם לשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל הפרמיות בין סבבים כבר גבוהות, ולפעמים מגיעות לכפול מהמחיר האחרון. הבעיה היא בעלויות, כשכמעט 40% מקרנות ההשקעה שנוצרו כדי להשקיע ב-SpaceX ובחברות דומות גובים דמי ניהול שוטפים של 1.2%-1.5%, בתוספת דמי הצלחה של 13%-15%. זה אוכל חלק ניכר מהרווח גם אם ההנפקה מצליחה.
בעיה נוספת היא מבנים רב שכבתיים שבהם משקיע שם כסף בקרן השקעה אחת, שמחזיקה בקרן אחרת, ורק הקרן האחרונה מחזיקה במניות עצמן. בכל שכבה נוספת מצטרפות גם עמלות נוספות. בשוק המשני של 2025 כ-227 מיליון דולר מתוך כ-3.5 מיליארד דולר זרמו למבנים כאלה. זה עדיין חלק קטן מהשוק, אבל המספרים גדלים במהירות וחלק מהעסקאות גם אינן מדווחות בצורה גלויה.
בעלות לא ודאית והונאות בשוק האפור
הסיכון העיקרי אינו רק תמחור יתר, אלא ודאות הבעלות, מאחר שבשוק המשני הפרטי קשה לבדוק אם המוכר מחזיק במניות או מורשה להעביר אותן. לעיתים הכסף עובר קודם, והבדיקות המשפטיות מגיעות אחר כך. לפעמים החברה עצמה אפילו לא מכירה בקרן או במבנה ההשקעה כבעל מניות רשמי.
- הסיכון שבאשראי פרטי - דויטשה בנק בחשיפה גדולה
- GoFundMe משיקה כלי AI שיסייע למשתמשים לבקש תרומות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שימוש ב-ChatGPT פוגע במוח - מחקר MIT מצא ירידה של 55%...
זה פותח דלת להונאות, ומנהל קרן נעצר בחשד שגנב מיליונים ממשקיעים בהבטחות גישה לחברות פרטיות. הוא טען לקשרים, אבל הסיט כסף לחשבון שלו. הוא הודה בעבירה והסכים להחזיר 11.7 מיליון דולר ולשלם קנס. באותו חודש, שלושה נאשמים הודו במרמה של 65 מיליון דולר בשיווק מניות טרום-הנפקה כביכול ישירות מהחברות. הביקוש העצום והנגישות הנמוכה מזמינים שחקנים כאלה.
גם כאשר אין הונאה, למשקיעים שמוגדרים "משקיעים כשירים" יש פחות הגנות מאשר למשקיעים בשוק הציבורי. השנה כבר הוגשו תביעות בדלאוור סביב ניהול לא תקין של מניות פרטיות שנרכשו דרך קרנות השקעה או מבני השקעה כאלה. הנפקה גדולה של SpaceX עשויה להבליט את הבעיות בשוק הזה. היא עלולה לחשוף מקרים שבהם הבעלות על המניות אינה ברורה, את שכבות העמלות שנצברו לאורך הדרך וגם מצבים שבהם המשקיעים אינם מחזיקים במניות עצמן אלא רק בחלק מקרן שמחזיקה בהן.
במצב כזה חלק מהמשקיעים עלולים לגלות שהרווח בפועל נמוך מהציפיות, דבר שעלול להוביל למחלוקות משפטיות, דרישות לשקיפות גבוהה יותר וגם לבחינה מחדש של המחיר שמשלמים כדי לקבל גישה להשקעות מהסוג הזה.