אופיר טורס הטעתה את הלקוחות - וזה הסכום שתשיב
חברת התיירות הגדולה הציגה ריבית של 1.75% על תשלומים, אבל השיעור השנתי האמיתי הגיע ל-8.25%. שופט בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל תביעה ייצוגית שהוגשה נגדה, ופסק פיצוי של יותר מ-288 אלף שקל לאלפי לקוחות
השורה "1.75% ריבית" עשויה לגרום לעצור ולחשוב שמדובר בהצעה טובה. כנראה שאלפי לקוחות של אופיר טורס עשו בדיוק את זה. עכשיו, אחרי שנים של הליך משפטי, בית המשפט המחוזי בחיפה קבע שהם הוטעו, וחייב את סוכנות הנסיעות הוותיקה להחזיר להם כסף. פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט הבכיר רון סוקול, מאשר תביעה ייצוגית שהגיש חן סבאג נגד אופיר טורס, ומסכם מסע משפטי שהחל ב-2022.
ביוני 2022 הזמין סבאג חופשה משפחתית במלון מלכת שבא שבאילת באמצעות אתר האינטרנט של אופיר טורס, בעלות של כ-10,555 שקל. הוא בחר לפרוס את התשלום לארבעה תשלומים חודשיים. על המסך הופיעה המלה "ריבית" ולצדה המספר 1.75%. הסכום הכולל שהוצג היה 10,740 שקל. עד כאן הכל נשמע סביר. אבל לאחר השלמת ההזמנה גילה סבאג שאותה "1.75% ריבית" אינה ריבית שנתית כלל, אלא ריבית לתקופה של ארבעת התשלומים בלבד. הריבית השנתית האמיתית שלפיה חושבה התוספת הגיעה ל-8.25%. "עשיתי 4 תשלומים, נשמע סביר, 1.75, פתאום אחר כך גיליתי משהו אחר", כך תיאר התובע בבית המשפט.
השופט סוקול קבע שלושה דברים מרכזיים. ראשית, הצגת ריבית תקופתית בלי לציין שמדובר בחישוב שנתי מהווה הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן ותקנות הנלוות לו, המחייבות במפורש להציג ריבית בחישוב שנתי. שנית, לקוחות שראו את המספר 1.75% לצד המלה ריבית היו להם כל הסיבות בעולם להניח שמדובר בריבית שנתית, כי כך החוק מחייב לפרסם. שלישית, ישנו קשר סיבתי ישיר בין הצגת הנתון המטעה לבין הנזק: לקוחות בחרו לפרוס לתשלומים בגלל המספר שנראה להם נמוך, ולא היו עושים כך לו ידעו את השיעור השנתי האמיתי. "ניתן להניח ברמת הוודאות הנדרשת שגם יתר הלקוחות ששילמו בתשלומים הניחו ששיעור הריבית המוצג הוא שנתי, ועל כן בחרו לשלם את מחיר העסקה בתשלומים", נכתב בפסק הדין.
הנתבעת ניסתה הכל, אבל זה לא עבד
אופיר טורס לא ישבה בשקט. החברה טענה שהסכום הכולל הוצג בצבע אדום ובפונט גדול על המסך לפני השלמת ההזמנה, ולכן כל לקוח יכול היה לחשב את התוספת בעצמו. עוד נטענה הגנת "זוטי דברים", כלומר שהמדובר בעניין פשוט של מה בכך. בנוסף, הנתבעת הצביעה על כך שבתחום התיירות, מרבית המתחרות גם הן הציגו שיעור תוספת לעסקה ולא ריבית שנתית, ולכן לטענתה, הצגה כזו דווקא הועילה ללקוחות בהשוואת מחירים.
השופט דחה את כל הטענות. לפי פסק הדין, העובדה שהסכום הסופי הוצג באדום אינה פוטרת מחובת גילוי ברורה לגבי שיעור הריבית השנתי שמשולמת. "הטענה לפיה אין מקום להשוות בין שיעור הריבית שהוצע על ידי הנתבעת לשיעור הריבית הבנקאית שכן הלקוחות אינם עורכים השוואה שכזו נטענה על ידי הנתבעת בעלמא וכלל לא הוכחה", קבע בית המשפט בהחלטתו.
לאורך ההליך ניסו הצדדים פעמיים לסיים את העניין בפשרה. בפעם הראשונה הוצע לתת לכל לקוח הנחה עתידית של 25 דולר. בפעם השנייה הוצעה חלוקה מורכבת של 450 אלף שקל, חלקה לקרן, חלקה לעמותות לשיקום חיילים, וחלקה בצורת קופונים. שתי ההצעות האלה נדחו. השופט סוקול קבע שוב ושוב כי, "דרך המלך היא מתן פיצוי כספי לחברי הקבוצה".
- מצב החירום במדינה הציל את החייבת מהעיקול
- רואה החשבון התרשל - הלקוח לא יוכר בביטוח לאומי כעצמאי ולא יקבל קצבה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אב הוריש את כל האדמות לבן - האחות תבעה אחרי 47 שנה
כמה תשלם אופיר טורס?
בסופו של יום, חוות הדעת של המומחה שמונה מטעם הנתבעת עצמה, שהתבססה על נתוני אמת מתוך מאגרי החברה, קבעה כי בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה נגבה מלקוחות ביתר סכום כולל של 288,261 שקל. בית המשפט אימץ את הנתון הזה, ציין כי לסכום תתווסף גם הגבייה ביתר מהתקופה מהגשת הבקשה ועד למועד אישור התביעה כייצוגית (אוגוסט 2023), ופסק שלאחר ניכוי פיצויים ישירים שישולמו ללקוחות שיפנו לנתבעת, יועבר היתרה לקרן לחלוקת כספים שנפסקו כסעד.
מעבר לכך, הנתבעת חויבה לפרסם מודעה באתר שלה ובעיתון יומי שתזמין לקוחות לפנות לקבלת פיצוי באופן ישיר, ולתקן את האתר כך שיוצג בו שיעור הריבית השנתי האמיתי - ישירות במסך העסקה, לא רק בתקנון. שכר הטרחה לעורך הדין של התובע ולתובע הייצוגי נקבע על שיעור כולל של 17% מסכום ההשבה הסופי - 15% לעורכי הדין ו-2% לתובע עצמו.
