מי ייגמר ראשון - הטילים האמריקאיים או הרחפנים של איראן? והפתרון היצירתי של ארה"ב

המלחמה בין ארצות הברית וישראל לבין איראן מבטאת מצד אחד את העליונות הטכנולוגית האמריקאית, אבל מצד שני היא מציפה את החשיבות של ייצור אמצעי מלחמה זולים ויעילים. אנחנו לפעמים חושבים שגדול וטוב ויקר זה הכי טוב. זה לא בהכרח נכון. זה אינטרס בעיקר של...תעשיית הביטחון, אבל אפשר גם לייצר כלים זולים ומספקים. איראן מוכיחה את זה במלחמה הנוכחית וארה"ב, מעצמת העל הטכנולוגית חיפשה פתרונות עד שמצאה - העתקה. 

כן, לפעמים לא צריך להמציא את הגלגל, גמישות מחשבתית והודאה בכך שלאויב יש פתרונות ויכולות טובים, היא חוזקה, לא חולשה. ארה"ב מעתיקה את הרחפן-כטב"מ שאהד האיראני כי היא מבינה שהוא מבחינת עלות תועלת מנצח. היא עוד לא יודעת לתת לו מענה הגנתי, אבל לפחות יהיה לה אותו בהתקפה. בשלב הבא, מנסים לפתח לו יכולות הגנתיות - שירדוף אחרי השאהד אחרי שיזהה אותו וינטרל אותו. 

זה מזכיר לנו שאילון מאסק לפני כשנה ביקר את ענקית הבטחון - לוקהיד מרטין ושאל "מי קונה מטוסי קרב כשיש רחפנים", היתה עליו ביקורת גדולה, אבל הוא צודק. העתיד של מלחמות האוויר נמצאות ברחפנים וכטב"מים - מאסק על ה-F-35: "יש טיפשים שעדיין מפתחים מטוסי קרב מאוישים"

מערך עצום של רחפנים    

במקום לנסות להתחרות בארצות הברית בטכנולוגיה מתקדמת, טהראן בנתה לאורך שנים מערך עצום של טילים ורחפנים זולים יחסית לייצור, והיא משתמשת בהם בכמויות גדולות כדי ליצור עומס מתמשך על מערכות ההגנה האווירית של ארצות הברית ושל בעלות בריתה באזור. מדובר למעשה במאבק בין מערכות נשק יקרות ומתוחכמות לבין נשק פשוט יותר אבל כזה שניתן לייצר בכמויות גדולות.

• הרחפן האיראני שעולה 20 אלף דולר ומכריח מדינות להוציא מיליונים
• הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא הרחפן האיראני מסוג שאהד 136. מדובר בכלי קטן יחסית, איטי ופשוט מבחינה טכנולוגית, אבל היתרון הגדול שלו הוא המחיר. עלות הייצור של רחפן כזה מוערכת בטווח של כ 20 אלף עד כ 50 אלף דולר בלבד. מנגד, טיל היירוט האמריקאי פטריוט PAC 3 שנועד להפיל איומים כאלה עולה כ 4 מיליון דולר ליחידה.

כלומר מבחינה כלכלית בלבד איראן יכולה לשגר עשרות רחפנים בעלות של מאות אלפי דולרים, בעוד שמערכות ההגנה האמריקאיות נאלצות להשתמש בטילים יקרים פי עשרות כדי לעצור אותם. במילים אחרות, כל מטח של רחפנים זולים גורם לצד השני לשרוף תחמושת יקרה במיוחד.

במהלך השבוע הראשון של הלחימה שוגרו מאות טילים בליסטיים ומעל 1,000 רחפני שאהד לעבר יעדים באזור המפרץ. באיחוד האמירויות בלבד דווח על יותר מ 1,000 רחפנים ששוגרו בתוך שישה ימים. המשמעות היא שמערכות ההגנה האווירית של ארצות הברית ושל מדינות המפרץ נאלצו להפעיל מספר עצום של טילי יירוט.

• המלחמה לא משפיעה (בינתיים) על שוק השבבים - המקרה של TSMC
• סיבוב הפרסה המדהים של אולה קלניוס, מרצדס-בנץ
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרופה של 1,000 דולר בחודש תרד לדולרים בודדים - ההשפעה של...

לפי הערכות שונות כבר שוגרו יותר מ 1,000 טילי פטריוט PAC 3 מתחילת הלחימה - כמות שמתקרבת לפי שניים מהייצור השנתי שלהם.

המירוץ האמיתי - מי ייגמר קודם

המצב הזה יוצר סוג של מירוץ חדש. לא רק מי פוגע במי אלא מי ייגמר קודם. לארצות הברית יש מערכות נשק מתקדמות בהרבה, אבל הייצור שלהן מורכב ואיטי יחסית. טילי פטריוט למשל מיוצרים כיום בקצב של מאות יחידות בשנה בלבד. חברת לוקהיד מרטין מתכננת להגדיל את קצב הייצור לכ-2,000 יחידות בשנה, אבל זה צפוי לקרות רק לקראת סוף העשור.

הפנטגון כבר הגדיל הזמנות והרחיב קווי ייצור, אבל גם תהליך כזה לוקח זמן רב ולעיתים שנים. המשמעות היא שהחלפת מלאי גדול של טילים שנעשה בו שימוש בזמן קצר אינה משימה פשוטה. לעומת זאת רחפני שאהד מבוססים על מנועים קטנים, מדחפים ומערכות ניווט פשוטות יחסית. 

לכן ניתן לייצר אותם בכמויות גדולות בזמן קצר בהרבה. זה בדיוק היתרון של האסטרטגיה האיראנית - גם אם חלק גדול מהרחפנים מיורט, העלות של כל מטח נשארת נמוכה יחסית. במילים אחרות, במלחמה הצבאית לאיראן יש מגבלות רבות. אבל במלחמה הכלכלית של ההתשה נראה שלרחפנים הזולים שלה יש יתרון ברור.

במקביל לרחפנים, איראן מפעילה גם טילים בליסטיים מתקדמים יותר. לפני פרוץ המלחמה העריכו גורמי מודיעין כי ברשותה כ-2,500 טילים כאלה בטווחים שונים. חלק מהטילים הצליחו לחדור את מערכות ההגנה ולפגוע ביעדים צבאיים ובתשתיות באזור המפרץ. בין היתר דווח על פגיעה במפקדת הצי החמישי של ארצות הברית בבחריין וכן על פגיעה במכ"ם התרעה מוקדמת בקטאר ובמכ"ם של מערכת ההגנה האווירית THAAD בירדן.

מדובר במערכות מתקדמות ויקרות במיוחד. בעולם כולו קיימות רק שמונה מערכות THAAD מבצעיות ולכן כל פגיעה במערכת כזו היא משמעותית.

העליונות האווירית כבר לא מוחלטת

בעבר נהנה הצבא האמריקאי מעליונות אווירית כמעט מוחלטת במלחמות גדולות כמו בעיראק. בעימות הנוכחי התמונה מורכבת יותר. האמריקאים הצליחו להשיג עליונות אווירית רק בחלק מהאזורים. אחת הסיבות לכך היא טילי קרקע אוויר איראניים חדשים יחסית שמונחים באמצעות חיישני אינפרא אדום ולא באמצעות מכ"ם. המשמעות היא שמטוסים אינם מקבלים התרעה מוקדמת שהם נמצאים תחת מעקב עד לשיגור הטיל.

במקביל הופלו לפחות שבעה רחפני MQ 9 ריפר אמריקאיים מאז תחילת הקרבות. מדובר בכלי טיס בלתי מאוישים מתקדמים שמשמשים בעיקר למשימות מודיעין ותקיפה, וכל אחד מהם עולה כ-30 מיליון דולר.

גם העלות הכלכלית של הלחימה הופכת לגורם מרכזי. לפי הערכות שונות רק ביומיים הראשונים של המלחמה השתמש הצבא האמריקאי בתחמושת בשווי של כ-5.6 מיליארד דולר. בקונגרס כבר מתקיימים דיונים על הגדלת תקציב המלחמה לעשרות מיליארדי דולרים נוספים. הנשיא דונלד טראמפ נפגש עם ראשי תעשיות הביטחון בניסיון להאיץ את קצב ייצור הטילים והתחמושת, אולם המערכת התעשייתית האמריקאית אינה מותאמת בהכרח למלחמות ארוכות בקצב כזה.

כך למשל טילי טומהוק, אחד מכלי הנשק המרכזיים בתקיפות ארוכות טווח, מיוצרים בקצב של פחות מ-100 יחידות בשנה. המשמעות היא ששימוש רחב בהם במלחמה עלול ליצור מחסור שיידרש שנים כדי להשלים.

מלחמת ההתשה

העימות משפיע גם על הכלכלה העולמית. התקיפות באזור המפרץ פוגעות בתשתיות אנרגיה ובתנועת מכליות נפט, ומחירי הנפט כבר זינקו לרמות הגבוהות ביותר מזה ארבע שנים. אבל מעבר להשפעה על שוק האנרגיה, המלחמה הזו מדגישה שינוי עמוק בדרך שבה מתנהלות מלחמות מודרניות. לא רק מי מחזיק בטכנולוגיה המתקדמת ביותר קובע את התוצאה, אלא גם מי מסוגל להחזיק לאורך זמן במלחמת התשה של טילים, רחפנים ומשאבים.

ובקרב הזה, שבו נשק שעולה עשרות אלפי דולרים גורם לצד השני להשתמש בתחמושת במיליונים, נראה כי לאיראן יש יתרון אחד משמעותי - הרחפנים שלה פשוט זולים בהרבה לייצור. השאלה הגדולה היא כמה זמן המערכות היקרות של ארצות הברית יוכלו להמשיך בקצב כזה.

ארה"ב מעתיקה את הרחפן האיראני - ושולחת אותו... למזרח התיכון

הרחפן החדש LUCAS של ארה"ב עולה כ-35 אלף דולר בלבד, מסוגל לפעול בלהקות ולתקוף מטרות תוך כדי טיסה. מדובר במהלך שממחיש עד כמה הרחפנים הזולים משנים את חוקי המלחמה. כן, ארה"ב כאמור בפתיח מעתיקה את איראן, ולא רק שזה בסדר, זה מצוין. זה יאפשר לה להוזיל דרמטית את עלויות התקיפה. אלא שבינתיים אין פתרונות הגנה זולים. הכוונה לפתח כטב"מים הגנתיים שיזהו ויחסלו כטב"מים התקפיים, אבל זה לא יהיה ביישום במלחמה הנוכחית.  

במשך שנים הרחפנים המתאבדים האיראניים מסוג שאהד הפכו לסמל של לוחמה מודרנית זולה. הם שימשו את רוסיה באוקראינה, הופעלו על ידי מיליציות במזרח התיכון, והוכיחו כי נשק פשוט יחסית יכול ליצור לחץ גדול גם על צבאות מתקדמים. עכשיו נראה שגם ארצות הברית מאמצת את הרעיון.

על רקע זה הפנטגון החליט בשנתיים האחרונות לפתח כלי דומה והחל כעת להציב במזרח התיכון רחפני תקיפה חדשים בשם LUCAS - מערכת תקיפה בלתי מאוישת זולה יחסית, שמבוססת במידה רבה על אותו רעיון שמאחורי הרחפן האיראני שאהד 136. הרחפן החדש עולה כ 35 אלף דולר בלבד ליחידה, כלומר מחיר נמוך מאוד בהשוואה למערכות נשק מערביות מתקדמות.

אבל למרות המחיר הנמוך, מדובר במערכת עם יכולות מתקדמות בהרבה מהגרסה האיראנית המקורית.

רחפן שמקבל פקודות גם אחרי השיגור

אחת התוספות המשמעותיות בגרסה האמריקאית היא מערכת תקשורת לוויינית שמאפשרת שליטה ברחפן גם אחרי שהוא כבר נמצא בדרכו למטרה. כלומר, בניגוד לגרסאות מוקדמות של רחפני שאהד שפועלים במסלול קבוע יחסית, כאן ניתן לשנות את יעד התקיפה תוך כדי טיסה.

בנוסף, חלק מהרחפנים מצוידים במצלמה שמאפשרת לזהות מטרות בזמן אמת. המשמעות היא שהרחפן לא חייב לפגוע במטרה שנקבעה מראש, אלא יכול לאתר מטרות חדשות במהלך המשימה. מדובר בשדרוג משמעותי. רחפן כזה יכול לפגוע גם במטרות נעות או במטרות שנמצאות במקרה באזור.

להקות רחפנים שמתקשרות ביניהן

אבל אולי היכולת המעניינת ביותר היא פעולה בלהקות. הרחפנים יכולים לפעול כקבוצה שמתקשרת ביניה בזמן אמת. בחלק מהמקרים רחפן אחד משמש כמעין מרכז תקשורת. הוא מצויד במערכות מתקדמות יותר ומקבל נתונים דרך לוויין. הרחפנים האחרים, הפשוטים יותר, מתקשרים איתו באמצעות קישור ישיר. כך ניתן לשלוח מספר גדול של רחפנים זולים יחסית, כאשר רק חלק קטן מהם מצויד במערכות מתקדמות יותר.

במילים אחרות, כמה רחפנים "חכמים" יכולים לנהל קבוצה של רחפנים פשוטים יותר. המודל הזה מאפשר ליצור אפקט של מתקפה מתואמת, גם אם רוב הרחפנים עצמם אינם מתוחכמים במיוחד.

המטרה האמריקאית - להפוך את הנשק האיראני נגדו

בפנטגון מגדירים את המהלך כדרך "להפוך את התסריט". במשך שנים איראן השתמשה ברחפנים זולים כדי לאתגר את המערכות המערביות היקרות. עכשיו ארצות הברית מנסה להשתמש באותו רעיון בדיוק.

במקום להפעיל רק טילים מתקדמים שעולים מיליונים, ניתן להשתמש ברחפנים זולים יחסית כדי לבצע חלק מהמשימות. זה גם מאפשר לשגר מספר גדול יותר של כלי תקיפה בבת אחת, דבר שמקשה על מערכות ההגנה של הצד השני.

מדובר בשינוי תפיסה בצבא האמריקאי. במשך שנים הצבא האמריקאי התמקד בעיקר בפיתוח מערכות נשק מתקדמות מאוד ויקרות. אבל ההתפתחויות האחרונות הראו שגם נשק זול יחסית יכול להיות אפקטיבי.

לכן בפנטגון מתחילים להשקיע יותר במערכות זולות שניתן לייצר בכמויות גדולות. רחפני LUCAS הם חלק מהמגמה הזו. הם יכולים לשמש לתקיפות ישירות, לאיסוף מודיעין או כחלק ממערך גדול יותר של לוחמה משולבת יחד עם מטוסים, לוחמה אלקטרונית וטילים.