מכליות נפט בלב ים, קרדיט: גרוק
מכליות נפט בלב ים, קרדיט: גרוק

למרות המלחמה - איראן ממשיכה להזרים נפט לסין

לפחות 11.7 מיליון חביות נפט עברו במצר מאז תחילת המלחמה - כמעט כולן בדרך לסין; חלק מהמכליות מכבות את מערכות המעקב ומפליגות "בחושך"



ליאור דנקנר | (2)
נושאים בכתבה מחיר הנפט איראן


למרות המתיחות הביטחונית והאיומים על השיט במצר הורמוז, איראן ממשיכה לייצא נפט בהיקפים משמעותיים - והיעד המרכזי הוא סין. נתוני מעקב אחר מכליות מצביעים על כך שלפחות 11.7 מיליון חביות נפט איראני עברו במצר מאז פרוץ המלחמה בסוף פברואר, כאשר כמעט כל המשלוחים מיועדים לשוק הסיני.

המשמעות היא שגם כאשר תנועת המכליות באזור מצטמצמת והסיכון הביטחוני עולה, זרימת הנפט מאיראן לא נעצרת לחלוטין - אלא פשוט מתנהלת בדרכים מורכבות ומוסתרות יותר. עבור השווקים הגלובליים מדובר בתזכורת לכך שגם בזמן עימות צבאי, שרשרת האספקה של האנרגיה ממשיכה לפעול - לעיתים מתחת לרדאר, וזה אומר שעדיין לא הגענו (אולי לא נגיע) לשלב של הסלמה גדולה במלחמה. בעל הבית - ארה"ב, עוד לא השתגע. זו מלחמה לפי הספר ולא הגענו לשלב של ניתוק איראן מהחמצן הכלכלי. אולי הסיבה היא שלא רוצים שהעם האיראני יסבול.

אולי גם מדובר על האינטרס האמריקאי לשמור על שוק הנפט ועל ההיצעים בו, אחרת המחיר יעלה. טראמפ כעס שישראל הפציצה קידוחי נפט בטהראן, וטראמפ מאוד נחוש לעצור את העלייה במחירי הנפט (והוא הצליח - כשהנפט עלה מעל 100 דולר, הוא אמר שהמלחמה בדרך לסיום והנפט ירד דרמטית).   

למעשה, היצוא המתמשך גם מסביר מדוע מחירי הנפט אמנם זינקו בימים הראשונים של הלחימה, אך לא נשארו ברמות שיא לאורך זמן. כל עוד חלק מהנפט ממשיך להגיע לשוק, החשש ממחסור מוחלט קטן. אומנם, הסגירה או האיום על סגירת מיצרי הורמוז, מקטינים את המעבר של ספינות נפט ובמקביל מדינות האזור הפחיתו את התפוקה, ועדיין זה לא ירידה מאוד דרמטית בהיקף ההפקה.  

מכליות "נעלמות" מהרדאר

חברות מודיעין ימי שעוקבות אחרי תנועת מכליות נפט באמצעות לוויינים מצאו כי חלק גדול מהאוניות מכבות את מערכות הזיהוי שלהן בזמן המעבר באזור. כאשר מערכת ה-AIS כבויה, הספינה למעשה "נעלמת" ממערכות המעקב הרשמיות.

הסיבה לכך היא האיום שהשמיעה טהרן בתחילת המלחמה - תקיפה של כלי שיט שינסו לעבור במצר הורמוז. מאז האיום, חברות ספנות רבות נמנעות לחלוטין מהמעבר באזור, ואחרות בוחרות להפליג תוך הסתרת המיקום שלהן.

התופעה הזו אינה חדשה לחלוטין. בשנים האחרונות משתמשת איראן לעיתים קרובות בשיטות של "צי אפל" - מכליות שמחליפות דגלים, מכבות משדרים או מעבירות מטענים בלב ים - כדי לעקוף סנקציות בינלאומיות.

קיראו עוד ב"גלובל"

מצר הורמוז הוא אחד המעברים האסטרטגיים החשובים ביותר בעולם עבור שוק האנרגיה. כ-20% מתנועת הנפט והגז העולמית עוברת דרך המצר הצר המחבר בין המפרץ הפרסי לים הערבי. בכל יום רגיל עוברים במצר עשרות מכליות ענק שנושאות מיליוני חביות נפט מהמפרץ הפרסי לשווקים באסיה, אירופה וארה"ב. לכן כל איום על חופש השיט באזור נתפס מיד כאיום על שוק האנרגיה כולו.

מאז פרוץ המלחמה, תנועת המכליות באזור ירדה משמעותית. בתוך פחות משבועיים מתחילת הלחימה כבר דווח על תקיפות איראניות נגד כלי שיט באזור, שבהן נהרגו לפחות שבעה אנשי צוות. המתיחות הגבוהה הפכה את המעבר במצר למסוכן במיוחד, ומכליות רבות מעדיפות להמתין מחוץ לאזור עד להתבהרות המצב. עבור חברות הביטוח הימיות מדובר גם בסיכון פיננסי גבוה במיוחד, ולכן חלקן דורשות פרמיות ביטוח גבוהות בהרבה עבור מעבר באזור.

איראן מחפשת נתיב יצוא חלופי

במקביל להמשך היצוא דרך המצר, איראן מנסה לפתח גם מסלול חלופי להעברת נפט. לאחרונה חידשה טהרן את פעילות ההעמסה במסוף הנפט Jask, הממוקם לחופי ים עומאן מדרום למצר הורמוז. היתרון המרכזי של המסוף הוא בכך שהוא מאפשר יצוא נפט מבלי לעבור דרך המצר הרגיש. עם זאת, מבחינה לוגיסטית מדובר במתקן פחות יעיל. טעינת מכלית ענק מסוג VLCC יכולה להימשך עד עשרה ימים, לעומת יום או יומיים בלבד במסוף המרכזי של איראן באי חאראג'.

לכן בשלב זה נראה שהמסוף משמש יותר כפתרון חלקי, ולא כתחליף אמיתי למעבר במצר הורמוז. עם זאת, עצם השימוש במסוף הזה מאותת לשוק האנרגיה כי איראן בוחנת ברצינות דרכים להפחית את התלות במעבר הצר והמסוכן.

סין ממשיכה לאגור נפט

סין היא הקונה הגדולה ביותר של נפט איראני בשנים האחרונות, והמלחמה במזרח התיכון לא שינתה את התמונה באופן משמעותי. עם זאת, היקף היצוא הנוכחי נמוך יחסית לרמות שנרשמו לפני הלחימה. לפני פרוץ המלחמה איראן ייצאה כ-2.16 מיליון חביות ביום - כולן לסין. מאז תחילת העימות ירד הקצב לכ-1.22 מיליון חביות ביום.

במקביל, סין ממשיכה להגדיל את מאגרי החירום שלה. לפי נתונים עדכניים, המדינה מחזיקה כיום כ-1.2 מיליארד חביות נפט במלאים אסטרטגיים, כמות המספיקה לכיסוי צריכת האנרגיה למשך שלושה עד ארבעה חודשים.

הגדלת המלאים הזו אינה מקרית. בשנים האחרונות בייג'ינג מנסה לצמצם את החשיפה שלה לזעזועים גיאופוליטיים בשוק האנרגיה, במיוחד לאחר משברים כמו המלחמה באוקראינה והסנקציות על רוסיה.

ומה קורה למחירי הנפט? בתחילת השבוע זינקו מחירי הנפט כמעט ל-120 דולר לחבית - הרמה הגבוהה ביותר זה ארבע שנים - על רקע החשש לשיבושים באספקה. בהמשך ירדו המחירים לאחר הצהרות מצד ארה"ב כי ייתכן שהלחימה מתקרבת לסיום. נכון לעכשיו, נפט WTI נסחר סביב 84.2 דולר לחבית, בעוד שנפט ברנט עומד על כ-88 דולר לחבית.


הוספת תגובה
2 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בא 11/03/2026 07:32
    הגב לתגובה זו
    מלחמה פשוט לא יודעים איך גנרלים ונשיא סתוחים פשוט לנצח כמו גברים זהנאומר לעשות את מה שצריך.
  • 1.
    ילדי לוחמים 11/03/2026 07:18
    הגב לתגובה זו
    את אירן נתן לנצח בדרך אחת. הקרסת המשטר מבפנים. סגירת זרם התשלומים מהעולם והקפאת הנכסים בעולם יקריסו את המשטר .