שימוש בתמונה צילום: AI
שימוש בתמונה צילום: AI

השתמשו בתמונתה בלי רשות - הפיצוי היה מפתיע

אשה גילתה שתמונתה הפרטית שימשה לפרסום מסחרי של קורס אנגלית, ללא ידיעתה ובשם בדוי, ותוך טענה שהיא מתקשה באנגלית. בית משפט קבע כי מדובר בפגיעה בפרטיות, אבל לא היה כאן מקרה של לשון הרע



עוזי גרסטמן |

מה היה קורה אם הייתם פותחים אתר אינטרנט ורואים שם את התמונה שלכם עם שם אחר, וציטוט מתחת שאומר שאתם מתקשים בשפה האנגלית? בדיוק את זה גילתה ליאת מירי אלון, תושבת ישראל שמתפרנסת כמנהלת רכש בחברת ביטוח. תמונה אישית שפרסמה בפרופיל הפייסבוק שלה נהפכה, ללא ידיעתה וללא הסכמתה, לכלי שיווקי של קורס אנגלית. בצמוד לה גם הופיעו שם בדוי וציטוט שמסביר כמה היא מתקשה עם האנגלית. באחרונה הכריע השופט הבכיר ארז נוריאלי מבית משפט השלום בפתח תקווה בתיק התביעה שהגישה אלון נגד שלושה: אסף בן זגמין, המפרסם באתר האינטרנט; שרית להב, מעצבת האתר; ואבישי כהן, בעל האתר.


האתר שבמרכז הפרשה שיווק קורס ללימוד אנגלית. באחד הדפים בו הופיעה תמונת פנים של אלון לצד מלל שהציג אותה כממליצה בשם "שרון גולן". הציטוט שהופיע בצמוד לתמונה היה: "שמי שרון גולן ואני רוצה להמליץ לכם על בן אדם מדהים שבזכותו צלחתי את המבחנים במוסד האקדמי שאני לומדת בו. חיפשתי רבות אחר מורה פרטי למקצוע האנגלית מאחר ואני מתקשה מאוד עם השפה... את הציון 92 הוצאתי בזכות גיא שלימד אותי שיטות, טכניקות והמון אוצר מילים".


אלון לא הכירה את "גיא", לא למדה בקורס, ולא הסכימה לשום פרסום שכזה. לאחר שנחשפה לפרסום, היא פנתה באמצעות עורך דינה לנתבעים - ואלה הסירו את התמונה בתוך ימים ספורים. אלא שאת הפיצוי שהציעו לה (15 אלף שקל) היא סירבה לקבל, בטענה כי הוא אינו הולם את הפגיעה, והגישה תביעה על 173,188 שקל.


טעות בתום לב, או פגיעה שצריך לשלם עליה?


הנתבעים 1 ו-3 - בן זגמין וכהן - טענו שהתמונה הוכנסה לאתר בטעות, במקום זו של לקוחה אמיתית בשם שרון גולן. לדבריהם, הם רכשו את האתר מהבעלים הקודמים שלו, ביחד עם כל החומרים שלו, ולא ידעו ולא היה עליהם לדעת שתמונה כלשהי מופיעה ללא רשות. מעצבת האתר, להב, טענה שהיא קיבלה את כל החומרים "כמו שהם" מהנתבעים האחרים וביצעה שחזור טכני בלבד, והיא לא ידעה ולא יכלה לדעת שהשימוש בתמונה אינו מורשה. בית המשפט שמע ממנה על אופי עבודתה, ומהנתבע 3, שהעיד כי: "חברת לבה בנתה את האתר ואחרי שהיא סיימה לבנות אותו, אני מניח שעוד באותה תקופה אחד מבוני האתרים הכניס שם תמונה של מישהי, אין לי מושג, ואז האתר לא עבד, בשלב מסוים האתר עבר לשרית שלקחה את כל החומרים ועשתה לו שחזור, ואני כאילו פשוט נשלח לשרית מייל שזה המוצר".


קיראו עוד ב"משפט"

השופט נוריאלי ניתח את הפרשה לפי סוגי נזק שונים, והגיע לתוצאות מורכבות. לגבי להב, בית המשפט קיבל את טענתה וקבע שהיא פעלה כשלוחה של הנתבעים האחרים ואחריותה האישית לא הוכחה. התביעה נגדה נדחתה, ואלון אף חויבה לשלם לה 2,500 שקל הוצאות. לגבי הפגיעה בפרטיות, בית המשפט קבע שהנתבעים 1 ו-3 אכן הפרו את חוק הגנת הפרטיות. הוא דחה את טענת תום הלב שהם העלו. "הצגת התמונה נעשתה לשם ריווח. בהתאם להיגיון ולשכל הישר, על הנתבעים היה לדעת כי בעת שימוש בתמונתו של אדם, יש אפשרות לפגיעה בפרטיותו", נכתב בהכרעת הדין. השופט הוסיף כי אין הכרח שהפרסום יצר להם רווח ממשי בפועל - המטרה השיווקית עצמה מספיקה.


אבל בעניין לשון הרע, כאן הפסידה התובעת. אלון טענה שהפרסום השפיל אותה כשהציג אותה כמי שמתקשה באנגלית. חברים ומכרים אף פנו אליה ושאלו אותה, "מה, את לא יודעת אנגלית?". אך השופט קבע שמבחינה אובייקטיבית, האדם הסביר לא היה רואה בפרסום כזה ביזוי או השפלה, ולכן אין כאן לשון הרע. גם תביעות בנושא זכויות יוצרים ועשיית עושר נדחו, בעיקר בגלל שאלון לא הוכיחה שלתמונתה יש ערך מסחרי כלכלי עצמאי, ולא הוכיחה שהנתבעים הפיקו ממנה רווחים שניתנים למדידה.


התוצאה: 9,000 שקל ולא יותר


הסכום שאלון ביקשה הגיע ליותר מ-170 אלף שקל. ואולם בית המשפט פסק לטובתה סכום של 9,000 שקל בלבד, בגין פגיעה בפרטיות, שישולמו על ידי בן זגמין וכהן ביחד ולחוד בתוך 60 יום. לגבי ההוצאות, נקבע כי כל אחד מהצדדים ישא בהוצאותיו שלו.


הפרשה הזו מדגישה אמת שלא תמיד ברורה לציבור: פרסום תמונה בפייסבוק אינו רישיון פתוח לכל אחד להשתמש בה לכל מטרה. בית המשפט קבע באופן מפורש כי, "פרסום תמונתה ברשת החברתית 'פייסבוק' אינו מהווה הסכמה מטעמה לשימוש בתמונה על ידי גורמים אחרים ולשם מטרות כלשהן". עם זאת, ישג ם גבולות לתביעות כאלה: נסיבות הפרסום, משך החשיפה ועוצמת הפגיעה שניתן להוכיח - כל אלה ישפיעו באופן מהותי על גובה הפיצוי שבית המשפט ייפסוק.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה