ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות
המספר היומי

1.5 טריליון דולר היקף שוק האשראי הפרטי בארה"ב. האם הוא בסכנה?

האשראי הפרטי בארה״ב תפח לטריליונים והסימנים ללחץ מתחילים להופיע. ג'יי פי מורגן צמצם חשיפה להלוואות לקרנות, חלקן קשורות לחברות תוכנה שנפגעו מסנטימנט שלילי בגלל ה-AI, ובמקביל קרנות גדולות מגבילות פדיונות

עמית בר |


שוק האשראי הפרטי בארה״ב הפך בתוך שנים ספורות לאחד ממקורות המימון המשמעותיים לחברות. ההערכות מציבות את היקפו סביב 1.3-1.5 טריליון דולר בארה״ב וכ-3 טריליון דולר בעולם. לפני כחמש שנים המספרים היו נמוכים בהרבה. בתחילת העשור השוק העולמי הוערך סביב 2 טריליון דולר בלבד, כך שמדובר על זינוק חד בהיקף.

קרנות השקעה וגופי ניהול נכסים מעניקים הלוואות ישירות לחברות, לרבות חברות בינוניות ועסקאות רכישה, בלי לעבור דרך הבנקים או שוק האג״ח הציבורי. המשקיעים הם לרוב גופים מוסדיים, כולל קרנות פנסיה וחברות ביטוח שמחפשות תשואה גבוהה יותר. 

אבל עם הצמיחה מגיעות גם שאלות לגבי הסיכון. בתקופה האחרונה החלו להופיע כמה סימנים לחריקות בשוק הזה שמעוררות חשש ליציבות המערכת הפיננסית.

ג׳יי פי מורגן מקטין חשיפה

אחד האיתותים הגיע השבוע מג׳יי פי מורגן שהחל לצמצם מימון לקרנות אשראי פרטיות. הבנק גם הוריד את הערכת השווי של חלק מההלוואות שמשמשות כבטוחה לאשראי שהוא מעניק לקרנות. מדובר בעיקר בהלוואות הקשורות לחברות תוכנה. 

בשנים האחרונות קרנות אשראי פרטיות העניקו סכומי כסף גדולים לחברות תוכנה. המודל היה יחסית פשוט: חברות תוכנה נהנות מהכנסות חוזרות ממנויים ולכן נתפסו כלוות יציבות יחסית. אבל בשנה האחרונה הסנטימנט כלפי חלק מהחברות בתחום הזה נחלש בעקבות התקדמות הבינה המלאכותית. חלק מהמשקיעים מעריכים שה-AI עלול לשנות את מבנה התעשייה וללחוץ על מודלים עסקיים של חלק מחברות התוכנה. כאשר הערכות השווי יורדות, גם הבטוחות של ההלוואות מאבדות ערך, ולכן הבנקים מתחילים להקשיח תנאים.

גל מגבלות על פדיונות

במקביל מתרבים מקרים שבהם קרנות אשראי פרטיות מגבילות פדיונות של משקיעים. מדובר באירועים שממחישים את אחת הבעיות המרכזיות בתחום: הנכסים עצמם אינם נזילים, בעוד שחלק מהקרנות מאפשרות למשקיעים למשוך כסף מעת לעת.

כך למשל חברת בלו אול קפיטל, אחת ממנהלות האשראי הפרטי הגדולות בוול סטריט עם נכסים של יותר מ-300 מיליארד דולר, סגרה לחלוטין אפשרות לפדיונות באחת הקרנות שמיועדות למשקיעים פרטיים וביטלה את מנגנון הפדיונות הרבעוני שהיה קיים קודם. גם בנק מורגן סטנלי נקט צעד דומה והגביל פדיונות בקרן אשראי פרטי אחרי עלייה חדה בבקשות משיכה מצד משקיעים. בד בבד גם בלאקרוק הגבילה משיכות מקרן אשראי פרטי בהיקף של כ-26 מיליארד דולר, אחרי גל בקשות פדיון. מדובר בקרן שמאפשרת למשקיעים משיכות תקופתיות, אבל כאשר הבקשות גדלות הקרן יכולה להפעיל מגבלות.

קיראו עוד ב"גלובל"

הצעדים האלה אינם חריגים לחלוטין בעולם הקרנות האלטרנטיביות, אבל כאשר כמה גופים גדולים נוקטים אותם במקביל, זה מעלה שאלות לגבי מצב השוק.

זיכרונות מ-2008?

האשראי הפרטי צמח במידה רבה בעקבות הרגולציה שהוחמרה אחרי משבר 2008. הבנקים נדרשו להחזיק יותר הון ולצמצם פעילות מסוכנת, ולכן חלק מההלוואות עברו לקרנות פרטיות. אבל בפועל המערכות קשורות זו לזו. הבנקים מעניקים קווי אשראי לקרנות, והקרנות משתמשות בכסף הזה כדי להלוות לחברות. כלומר הבנקים אולי אינם המלווים הישירים, אבל הם חלק ממבנה המימון.

במקביל חברות ביטוח ומוסדיים הגדילו מאוד את החשיפה שלהם לנכסים האלה, כך שהסיכון מפוזר במערכת הפיננסית הרחבה יותר.

בגלל הצמיחה המהירה של האשראי הפרטי יש מי שמזכירים באותו הקשר את התקופה שקדמה למשבר הפיננסי של 2008. גם אז חלק מהסיכונים התרכזו במערכת שנמצאה מחוץ לבנקים. עם זאת יש גם הבדלים. קרנות אשראי פרטיות לרוב ממומנות על ידי הון ארוך טווח של מוסדיים ולא על ידי מימון קצר טווח כמו שהיה נפוץ במערכת הבנקאית לפני המשבר. כלומר הלחץ על נזילות עשוי להיות קטן יותר. אבל אם מספר גדול של לווים יתקשה להחזיר חובות, או אם משקיעים ינסו למשוך כספים במהירות, הלחץ עלול לעבור בין חלקים שונים של המערכת.




הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה