ה-AI חסך לכם זמן בעבודה? כן. אבל את הזמן הזה הוא מיד מילא בעוד עבודה

ההבטחה הייתה פשוטה ומפתה: הבינה המלאכותית תחסוך לעובדים זמן, תוריד את עומס הביורוקרטיה, ותפנה שעות לעבודה יצירתית ומשמעותית. בפועל, על פי המחקר הגדול ביותר שנעשה עד היום על הנושא, קורה בדיוק ההפך.

חברת הניתוח ActivTrak פרסמה את דוח המבוסס על ניתוח של יותר מ-443 מיליון שעות פעילות דיגיטלית של 163,638 עובדים ב-1,111 ארגונים, על פני תקופה של שלוש שנים. מדובר באחד ממאגרי הנתונים ההתנהגותיים הגדולים בעולם על אופן העבודה בתוך ארגונים, וייצוגי ביותר מ-23 תעשיות, מחברות קטנות ועד תאגידים בינלאומיים.

הממצאים מציירים תמונה שאמורה לדאוג את כל מי שמנהל עובדים או שעצמו עובד מול מחשב: כלי הבינה המלאכותית לא מפחיתים את היקף העבודה. הם מאיצים אותה, מסבכים אותה ומרחיבים אותה לשעות שבעבר היו שמורות למנוחה.

כשה-AI חוסך שעה, הבוס כבר יודע להיכן להכניס אותה

הנתון המפתיע ביותר מגיע דווקא ממה שנדמה כחדשות טובות: יום העבודה התקצר בכ-2% מאז 2023. אבל מאחורי הנתון הזה מסתתרת מציאות פחות נוחה. שיתוף הפעולה בין עובדים זינק ב-34%, ביצוע משימות מקביל עלה ב-12%, ועבודה בסופי שבוע קפצה ביותר מ-40%. זמן ה"פוקוס", כלומר עבודה עמוקה ומרוכזת ללא הפרעות, צנח לשפל של שלוש שנים. השימוש בכלי AI בעבודה עצמם צמח פי שמונה בממוצע תוך שנתיים, ואם ב-2023 חברה ממוצעת השתמשה בשני כלי AI, היום היא משתמשת בשבעה ויותר.

• מאנדיי פותחת את הפלטפורמה שלה לסוכני AI חיצוניים שיפעלו לצד משתמשים אנושיים
• סטייג'וואן גייסה קרן של 165 מיליון דולר להשקעות בסטארטאפים לתשתיות AI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המחקר עקב אחר אותם עובדים ב-180 יום לפני שהחלו להשתמש בכלי AI ו-180 יום לאחר מכן. התוצאות היו חד-משמעיות: זמן העבודה על מיילים וצ'אטים עלה ב-105% ו-145% בהתאמה, השימוש בתוכנות ניהול עסקיות גדל ב-94%, ועבודה מרוכזת ובלתי מופרעת ירדה ב-9%.

כיצד ה-AI הופך כל חיסכון לחוב חדש

מחקר מקביל שנעשה בבית הספר לעסקים Haas של אוניברסיטת ברקלי, ופורסם ב-Harvard Business Review, מגיע למסקנות דומות ומעניק להן שם: "workload creep", כלומר סחיפת עומס. החוקרת ארונה רנגנאתן, שעוקבת אחר עובדי חברת טכנולוגיה שבה השימוש ב-AI הוא וולונטרי, הסבירה את המנגנון: עובדים נוטים להשתמש בזמן שנחסך להם כדי לעשות עוד עבודה ולא פחות, כי ה-AI גורם למשימות נוספות להיראות קלות ונגישות. זה יוצר תחושת מומנטום, אבל לטווח הארוך יכול להוביל לעומס קוגניטיבי, שחיקה, קבלת החלטות לקויה ופגיעה באיכות העבודה.

הנתונים מראים גם פרדוקס חשוב: קיימת "נקודת מתיקות" לשימוש ב-AI. עובדים שמשקיעים בין 7% ל-10% משעות העבודה שלהם בכלי AI מציגים את רמות הפרודוקטיביות הגבוהות ביותר. אלא שרק 3% מהעובדים שמשתמשים ב-AI נמצאים בטווח הזה. הרוב הגדול מוצא את עצמו מחוץ לנקודת האיזון האופטימלית.

• ממודל של שכיר ליזמות כפויה: האם המלחמה היא הקטליזטור של העסקים הקטנים?
• האם נועדת להיות "בוס"? המדריך המלא לבחירה בין איש מקצוע פרטי לחברה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ברוכים הבאים לשוק העבודה ב-2028 - הזדמנויות וסיכונים

על רקע זה, 80% מהעובדים משתמשים כיום בכלי AI בעבודתם, עלייה של 52% לעומת שנתיים בלבד. הדחיפה אינה מגיעה רק מלמעלה: כאשר עמיתים לעבודה מאמצים כלים חדשים ומתחילים לייצר תפוקה גבוהה יותר, הלחץ על אחרים להדביק את הקצב גובר. ה-AI הפך ממכשיר ייעול לסטנדרט תחרותי חדש שכולם נמדדים לפיו, בין אם בחרו בו ובין אם לאו.