ההמצאה הישראלית המהפכנית שהתבררה כהונאה ומלך החטיפים שיוצא לאור

12 במרץ 2009 - ברני מיידוף מודה באשמת הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה

ב-12 במרץ 2009 הודה ברנרד מיידוף בבית המשפט הפדרלי במנהטן ב-11 סעיפי אישום פליליים, בהם הונאת ניירות ערך, הונאת דואר, הונאת בנק והלבנת הון. ההודאה הגיעה שלושה חודשים אחרי שנעצר בדצמבר 2008, כאשר סיפר לבני משפחתו כי פעילות ההשקעות שניהל במשך שנים רבות אינה מבוססת על השקעות אמיתיות. בניו פנו לרשויות, וביום שלמחרת נעצר על ידי סוכני ה-FBI.

מיידוף היה במשך עשרות שנים דמות מוכרת בוול סטריט. חברת ההשקעות שלו הוקמה בשנת 1960 ופעלה כחברת ברוקראז' וכגוף לניהול השקעות עבור לקוחות פרטיים ומוסדיים. בשנות התשעים כיהן גם כיו״ר נאסד״ק לתקופה קצרה, והיה מעורב בפיתוח מערכות מסחר אלקטרוניות.

לפי כתב האישום והודאתו, החברה הציגה למשקיעים אסטרטגיית השקעה שלכאורה שילבה רכישת מניות במדד S&P 500 עם שימוש באופציות לצורך גידור. המשקיעים קיבלו דוחות שהציגו תשואות יציבות יחסית, לרוב בטווח של 10%-12% בשנה. בפועל, רוב ההשקעות לא בוצעו. כספים שהופקדו על ידי משקיעים חדשים שימשו לתשלום משיכות של משקיעים ותיקים.

• עוד עליית מחירים: קרטון חלב יעלה יותר מ-7 שקל; מה יקרה למחיר הדלק
• רעידת אדמה: בהסתדרות מבקשים הבהרות ממכירת הקנין הרוחני של אסם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

היקף הפעילות שדווח למשקיעים הגיע לכ-65 מיליארד דולר במונחי יתרות חשבונות. לפי הערכות החקירה, היקף הכספים שהופקדו בפועל על ידי המשקיעים נאמד בכ-17-20 מיליארד דולר. אלפי משקיעים נפגעו, בהם קרנות פנסיה, קרנות צדקה, בנקים אירופיים וגופים פיננסיים ברחבי העולם. קריסת המנגנון התרחשה בסוף 2008 על רקע המשבר הפיננסי העולמי. ירידות חדות בשוקי ההון הביאו למשיכות כספים מצד משקיעים בהיקף של מיליארדי דולרים. 

ביוני 2009 נגזר על מיידוף עונש של 150 שנות מאסר, והוא מת בכלא הפדרלי בארה״ב באפריל 2021 בגיל 82.

12 במרץ 1981 - השר יעקב מרידור מציג בטלוויזיה את “מכונת האנרגיה”

ב-12 במרץ 1981 הציג שר הכלכלה והתעשייה יעקב מרידור לציבור את מה שכינה פריצת דרך בתחום האנרגיה. ההצגה קיבלה תהודה יוצאת דופן משום שהטלוויזיה הישראלית, שכללה באותם ימים ערוץ אחד בלבד, שינתה לשם כך את לוח השידורים הרגיל והעלתה תוכנית מיוחדת שבה הוצגה ההמצאה לציבור. רבים מהצופים נצמדו באותו ערב שבת למכשירי הטלוויזיה כדי לשמוע את ההודעה וההסבר על ההמצאה.

• אסון הטבע היקר ביותר בהיסטוריה ומה קרה היום לפני 6 שנים?
• הבנק של תעשיית ההייטק קורס והמדד ששובר שיא רגע לפני התפוצצות הבועה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

מרידור הציג מתקן שלדבריו מבוסס על תהליך כימי חדש שמסוגל להפיק כמויות גדולות במיוחד של אנרגיה. הוא הסביר כי פרטי המנגנון אינם נחשפים במלואם משום שהפטנט טרם נרשם. במהלך ההסבר אמר כי לפי הנתונים שנמסרו לו, המערכת מסוגלת לייצר תפוקה אנרגטית גדולה מאוד ביחס לאנרגיה שמושקעת בהפעלתה. במהלך ההופעה חזר מרידור על הדימוי שהפך לאחד הציטוטים המוכרים מהאירוע. לדבריו, אם הטכנולוגיה תפעל כפי שתואר, "נורה רגילה של בית תוכל להאיר את כל רמת גן".

אלא שאחרי ההכרזה נערכו בדיקות נוספות של המערכת על ידי גורמים מקצועיים. במהלך הבדיקות התברר כי המתקן אינו מסוגל להפיק אנרגיה מעבר לזו שמושקעת בהפעלתו. בהמשך עלה כי הרעיון מבוסס על הנחה של הפקת אנרגיה ללא מקור אנרגיה חיצוני, דבר שאינו מתיישב עם חוקי הפיזיקה. 

כמה ימים אחרי ההצגה התברר שה"מדען" מאחורי ההמצאה - דני ברמן - היה נוכל מורשע בעל עבר פלילי של הונאות. הפרשה הפכה לשערוריית ענק והרסה למעשה את הקריירה הפוליטית של מרידור שכבר לא קיבל מאז תפקידים בכירים. 

12 במרץ 1964 - חברת אסם משיקה את חטיף הבמבה

ב-12 במרץ 1964 השיקה חברת אסם את חטיף הבוטנים במבה, מוצר שהפך עם השנים לאחד מחטיפי המזון הנמכרים בישראל. החטיף פותח במפעל החברה בחולון כחלק מהרחבת פעילות החברה בתחום החטיפים.

הבסיס למוצר הגיע ממכונת ייצור שנרכשה מחברה גרמנית ויועדה לייצור חטיפי תירס תפוחים. המכונה פעלה באמצעות חימום גרגרי תירס בלחץ גבוה, תהליך שגרם לתירס להתנפח וליצור מרקם אוורירי. בתחילת הדרך ייצרה המכונה חטיף תירס פשוט. במהלך הפיתוח החליטו אנשי החברה להוסיף ציפוי המבוסס על חמאת בוטנים, וכך נוצר המוצר החדש.

החטיף הושק באריזות קטנות שנמכרו במכולות ובחנויות מזון ברחבי הארץ. המחיר היה נמוך יחסית והותאם לשוק המקומי של אותה תקופה. הייצור התבצע במפעל החברה בחולון והופץ באמצעות מערך ההפצה של החברה לכל רחבי המדינה.

חברת אסם עצמה הוקמה בשנת 1942 כקואופרטיב של יצרני מזון קטנים. במהלך שנות החמישים והשישים הרחיבה החברה את פעילותה למוצרים נוספים, בהם פסטה, אטריות, אבקות מרק ומוצרי חיטה. עד תחילת שנות השישים כבר הפעילה כמה מפעלי ייצור והייתה אחת מיצרניות המזון המרכזיות בישראל.

לאורך השנים גדל היקף הייצור של במבה באופן משמעותי. נתונים שהתפרסמו בעשורים מאוחרים יותר הצביעו על צריכה של מאות מיליוני אריזות בשנה. נתח השוק של הבמבה בקטגוריית חטיפי הבוטנים הגיע לעיתים לכ-80% ואף יותר. הייצור התרחב בהמשך למפעלים נוספים של החברה והחטיף נמכר במגוון גדלים ואריזות. במהלך השנים הפך המוצר לאחד ממוצרי המזון המזוהים ביותר עם פעילות חברת אסם ועם תעשיית המזון בישראל.