מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

• אנבידיה עולה על הגל - ומה שקורה עכשיו בשוק שבבי‑AI
• פלאנטיר משיקה פלטפורמת AI חדשה בשיתוף אנבידיה וסנטרפוינט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".

הוצאת אוניברסיטת אוקספורד הכריזה כי המונח Rage bait, “פתיון שמעורר זעם”, נבחר למילת השנה 2025, לאחר הצבעה ציבורית שבה השתתפו עשרות אלפי גולשים. הבחירה משקפת את האופן שבו השיח האינטרנטי עבר בשנים האחרונות לשימוש גובר בתוכן שנועד לא ליידע או לבדר, אלא להכעיס. לפי מילון אוקספורד, המונח מתאר תוכן מקוון שנוצר במכוון כדי לעורר כעס, תסכול או סערה ציבורית, והכל למטרת הטראפיק, התגובות והשיתופים.

באוקספורד מסבירים כי Rage bait התבסס כשילוב של שתי מילים באנגלית, Rage (זעם) ו-Bait (פתיון), שהפכו יחד למונח מדויק של דור הרשתות החברתיות: לא עוד “קליק־בייט” שמבקש למשוך תשומת לב, אלא פתיון רגשי שמכוון לאזורים הפחות רציונליים של המשתמשים. לפי אוקספורד, השימוש במילה זינק פי שלושה בשנה האחרונה, מה שמאשש עד כמה תופעת “הכעס למטרות רווח” הפכה לחלק משגרה דיגיטלית.

לא על הזעם לבדו 

מאחורי הבחירה עמדה רשימה מצומצמת ובה מונחים נוספים, בהם Aura farming (חקלאות אאורה), יצירת תדמית "מגניבה" או מסתורית לצבירת מעמד חברתי, בעיקר ברשתות כמו טיקטוק. מונח נוסף הוא Biohack, המתייחס לשימוש בטכנולוגיה ובהרגלי חיים קיצוניים כדי “לשדרג” את הגוף. למרות הפופולריות של המונחים הללו, Rage bait זכה ברוב ההצבעות, אולי משום שהוא נוגע בעצב חשוף במיוחד בשיח המקוון של השנים האחרונות.

קאספר גראתווהול, נשיא תחום השפות באוקספורד, מסביר כי עצם קיומו של המונח, והעלייה החדה בשימוש בו, מעידים על כך שהציבור נעשה מודע יותר לטקטיקות המניפולציה שמופעלות עליו. “בעבר התוכן המקוון ניסה בעיקר לעורר סקרנות,” אמר, “אבל כיום הוא פועל על הרגשות שלנו ומושך אותנו להגיב. זה שינוי עמוק באופן שבו אנחנו חווים את הרשת.”

• מנכ"ל בלקסטון תרם 150 מיליון ליש"ט לאוניברסיטת אוקספורד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מעניין לציין שהמונח Rage bait איננו חדש לחלוטין: שימוש מוקדם בו תועד כבר ב-2002 בפורומי Usenet, בעיקר כביקורת על פרובוקציות ברשת. מאז הוא צמח להיות חלק משפת האינטרנט העולמית, ואף הוליד מונחים קרובים כמו Rage farming, המתאר יצירת סדרת תכנים מכוונת שנועדה להעצים כעס לאורך זמן, במיוחד בהקשרים פוליטיים ותחת הפצת מידע שגוי.