מדיוי בוחנת גידול קנאביס במדינה באיחוד האירופאי
חברת הקנאביס הרפואי מדיוימדווחת על חתימה על מזכר עקרונות בינה לבין צד שלישי להקמת או רכישת חוות ריבוי וגידול קנאביס ומפעל לייצור מוצרי קנאביס במדינה באיחוד האירופאי. מדיוי תישא בעלויות המימון הנוגעים להקמת החווה והמפעל או רכישתם, עד לסכום של 2.5 מיליון אירו. כמו כן, תעמיד החברה את המימון שיידרש למיזם. מהמועד שבו יתקבלו הרישיונות לגידול, ריבוי, ייצור, הפצה וייצוא של קנאביס וכן תחל השתילה בחווה תחזיק מדיוי ב-70% מהבעלות במיזם וה-30% הנותרים יוחזקו בידי השותף. עד להתקיימות אבן הדרך, חלוקת הבעלות במיזם תהיה כך שהחברה תחזיק ב-100% מהמיזם. לשותף תהיה האופציה למשך תקופה של 12 חודשים ממועד הקמת החווה, לקנות 19% נוספים במחיר עלות. מזכר זה מגיע כשבוע לאחר הדיווח של מדיוי על שת"פ במקדוניה. לפני כשבוע הגיבה מדיוי למכתבים שקבלה מקיבוץ רמות מנשה ומברני'ס (לכתבה המלאה). החברה שלא הדפה את הטענות של הקיבוץ שהושמעו עקב כך שהחברה חפשה אפיקי גידול חלופיים במקרה שהחלטת הממשלה בנושא גידול וייצוא הקנאביס הרפואי תמשיך להדחות או אף תשלל. "במהלך החודשים האחרונים התקשרה מדיוי במזכרי עקרונות והסכמים לפעילות בחו"ל, לרבות הסכם שיתוף פעולה במקדוניה, אשר אינם תלויים בקבלת היתר ייצוא מישראל, ואשר מפחיתים את התלות בהשקעת מדיוי בהיי פארמה ובפעילות בישראל" הודיעה הגיבה החברה לטענות הקיבוץ.
- 4.ברוקר שמבין בקאנביס 26/09/2018 17:20הגב לתגובה זוהממשלה דוחה ודוחה את ייצוא הקאנביס ובעיקר הרודאן ארדן.ביבי נתניהו כלכלן מעולה ויודע היטב את חשיבות האישור,גם כהכנסות למדינה.בגלל הממשלה מניות הקאנביס מאבדות מערכן ויורדות.כל העולם התקדם ואנו מאחור.מקווים שהאישור המיוחל יגיע בקרוב והמניות יטוסו לשחקים במאות אחוזים.בהצלחה!
- 3.שפוי 26/09/2018 12:54הגב לתגובה זולא צריך תואר בלוגיקה כדי להבין מדוע הקיבוץ בארץ שאחראי על הגידול בהסכם עם מדיוי רצה בלעדיות והחברה הולנדית רצתה בלעדיות בשיווק... מדיוי מחוזרת..ההמראה קרובה
- 2.תום 26/09/2018 12:27הגב לתגובה זופוליטיות והמדינה משלמת מחיר כבד על זה שפספסנו את ההובלה בתחום בעולם כולו בגלל פוליטיקאים כושלים
- 1.ניתאי 26/09/2018 12:19הגב לתגובה זוארדן תוקע את התהליך בבירוקרטיה,בינתיים עסקים עוברים לחול
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי בסיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האתגרים הבאים של ישראל: בשבוע שעבר אישרה הממשלה את תקציב 2026. מאחר וכלל לא ברור אם התקציב יאושר בכנסת בשל הקושי הפוליטי להעביר אותו, נראה שראוי להתייחס לשני רכיבים מרכזיים אשר משפיעים על התקציב שכל ממשלה אשר תהיה תידרש להתייחס אליהם. הרכיב הראשון הוא תקציב הביטחון. בשנה הקרובה יעמדו לרשות משרד הביטחון תקציב של 112 מיליארד שקל שמהווה אמנם קפיצה חדה לעומת השנים שלפני המלחמה, אולם ההערכה היתה שתקציב הביטחון יהיה גבוה בהרבה מזה שאושר.
לצד זה נוסיף תחזית לא מופרכת, התקציב בפועל יהיה גבוה בהרבה. אלא שהסיפור בהקשר של תקציב הביטחון הוא אינו התקציב לשנה הקרובה, אלא להתחייבות הרב־שנתית בעתיד. עוד לפני אישור התקציב, הצהיר ראש הממשלה שיש צורך לבצע תוספת הדרגתית של כ-350 מיליארד שקל החל מ-2027 לתקציב הביטחון, כלומר תוספת שנתית ממוצעת של כ-30-40 מיליארד שקל מעל בסיס התקציב הנוכחי. המשמעות של תוספת בהיקף של כמה עשרות מיליארדים בשנה לביטחון אינה עוד “שורה בתקציב”, אלא שינוי עומק בהרכב ההוצאה הציבורית.
בשנים האחרונות ההוצאה הביטחונית כבר קפצה במידה ניכרת על רקע המלחמה, והחוב הממשלתי עלה לסביבת כ־69% תוצר, לאחר שנים שבהן נשמר סביב 60%. המשמעות של התוספת שמוצעת היא הפיכת רמת ההוצאה הביטחונית הגבוהה מ”זמנית בגלל המלחמה” לבסיס קבוע של התקציב. בנוסף וכפי שניתן לראות בטבלה שמצורפת למטה, כמעט בכל שנה מסגרת תקציב הביטחון נפרצת, מה שמעיד על גישה "גמישה" למדי בכל מה שקשור בעמידה ביעדי התקציב - מה המשמעות של השינויים המבניים בתקציבי הביטחון בארץ ובעולם?
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
