
רשות המסים חויבה לחשוף מסמכים סודיים בסכסוך על מס רכישה
שופטת בבית משפט השלום דחתה את טענת הסודיות של רשות המסים, וקבעה כי כשהצדדים לסכסוך הם אותם צדדים של העסקה עצמה, החיסיון לא רלוונטי: "אין היגיון בטענת חיסיון שבבסיסה הגנה על הפרטיות או הגנה על הסודות המסחריים באותה עסקה, כאשר אחד הצדדים בה מבקש לוותר
על החיסיון בנוגע למידע שעמד בפניו במהלך העסקה"
סיפור שהחל בעסקת קרקע בנוף הגליל ובמריבה על מס רכישה של כ-25 אלף שקל, נהפך לפסיקה עקרונית בשאלה שעסקים ופרטיים רבים מתמודדים איתה: האם רשות המסים יכולה לסרב לחשוף מסמכים שהוגשו לה, גם לצדדים שהם עצמם היו שותפים לעסקה? בפסק דין שניתן באחרונה, קבעה השופטת הבכירה שאדן נאשף-אבו אחמד מבית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת כי התשובה לכך ברורה: לא.
זאב הרטמן, נכה צה"ל קשה, מכר קרקע בנוף הגליל לאחמד אבו זייד - חלקה 96 בגוש 17746 (מגרש 46). לטענת הרטמן, הוסכם מראש שהוא ייגש למכרז של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בזכות הנחת הנכה שמגיעה לו, יקנה את הקרקע ואז יעביר אותה לאבו זייד. בעסקות מהסוג הזה, ההנחה מתבטאת בהפחתה ניכרת בשיעור מס הרכישה - 0.5% במקום 6% - הפרש של 5.5%.
הבעיה החלה כשרשות המסים גילתה שהתובע מכר את הקרקע לנתבע מבלי שגר בה, ולכן שלחה לו דרישת תשלום חדשה על סכום של כ-25,027 שקל. הרטמן שילם, ותבע את אבו זייד על 350 אלף שקל, כולל פיצוי מוסכם של 300 אלף שקל על הפרת הסכם, וכן את חוב המס שלטענתו היה על הנתבע לשאת בו. אבו זייד מצדו הכחיש שהעסקה היתה "בשלבים" מתוכננים, וטען שהרטמן רכש את הקרקע באופן עצמאי לגמרי, ורק לאחר מכן חתם עמו על הסכם הלוואה. הוא גם הכחיש שהתחייב לשלם את מס הרכישה.
המאבק על המסמכים
כדי לבסס את תביעתו, ביקש הרטמן מבית המשפט לצוות על מנהל מיסוי מקרקעין נצרת להעביר לו את כל המסמכים שקשורים לשומה - מסמכים כלליים, ספציפיים, שומות מס שבח ומס רכישה, ואפילו פרטי הפקידים שניהלו דיונים עם הנתבע בעניין שווי הנכס. בינואר 2025 נתנה השופטת צו בדיוק לכך. אלא שרשות המסים הגיעה עם תעודת עובד ציבור ואמרה: אנחנו מוכנים למסור מסמכים שהתובע עצמו צד להם, אך את המסמכים של הקונה (הנתבע) לא נמסור בלי שיצרף כתב ויתור על סודיות חתום על ידי הנתבע עצמו.
- רשות המסים שיקרה? הנאשם יצטרך להוכיח בבימ"ש אחר
- זהותו נגנבה, קיבל שומה של חצי מיליון - ביהמ"ש לא עזר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתבע, מצדו, הודיע בפירוש שאינו מוכן לחתום על ויתור שכזה. הרטמן הגיש בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, שבמסגרתה הוא ביקש לאכוף את הצו בקנס. רשות המסים התנגדה, והסתמכה על סעיף 105(א) לחוק מיסוי מקרקעין - הסעיף שאוסר חשיפת מידע שהגיע לפקיד בתוקף תפקידו. השופטת קיבלה את הטיעון שחיסיון רשות המסים הוא יחסי בלבד, ולא מוחלט. בפסק הדין נכתב כי, "מסירת המידע לצד לאותה עסקה בהליך אזרחי, שמתנהל בינו לבין הצד השני בעניין אותה העסקה, אינה פוגעת בתכליתו של החיסיון". בהמשך היא אף הדגישה כי, "המוכר הוא אחד מצדדי העסקה של השומה וההליך שמתנהל בין שניים אלה - הקונה והמוכר".
השופטת עשתה אבחנה חשובה בין שני סוגי מקרים: כשצד שלישי - מישהו שלא קשור לעסקה - מבקש לקבל מידע מרשות המסים, בתי המשפט נוטים לדחות את הבקשה. אבל כשאחד הצדדים לעסקה עצמה הוא זה שמבקש מסמכים הנוגעים לאותה עסקה ממש, המצב שונה לחלוטין. "אין היגיון בטענת חיסיון שבבסיסה הגנה על הפרטיות או הגנה על הסודות המסחריים באותה עסקה, כאשר אחד הצדדים בה מבקש לוותר על החיסיון בנוגע למידע שעמד בפניו במהלך העסקה", נכתב בהחלטה - ציטוט מספרו של נשיא העליון, יצחק עמית, שאומץ על ידי השופטת.
גם עצם פתיחת הליך "שומה לפי מיטב השפיטה" על ידי רשות המסים, עוד לפני הגשת התביעה, נלקחה בחשבון. השופטת ציינה כי רשות המסים עצמה, בכך שנקטה את ההליך הזה, למעשה אומרת שהדיווח שהוגש אינו משקף את העסקה האמיתית.
- ההון של האלמנה זינק ב-10 מיליון ש' - מה ההסבר?
- בריטיש תשלם 26 אלף ש' למשפחה שנתקעה בלי טיסה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביה"ד: הביטוח הלאומי לא יממן את שריפת גופתו של חבר בארי...
מה קבעה השופטת בסוף?
רשות המסים חויבת לקיים את הצו שניתן בינואר 2025 ולהגיש תעודת עובד ציבור מתוקנת בתוך 21 יום. "לא שוכנעתי כי יש בגילוי המידע בפני שני המתקשרים לאותה עסקת מכר על מנת לפגוע בנתבע, בתור קונה, או כי יש בגילוי האמור פגיעה באינטרס מוגן של הרשות", כתבה השופטת בפסק הדין שפורסם. עם זאת, השופטת לא הורתה על סנקציות מכוח פקודת הביזיון, ולא חייבה בהוצאות משפט אף אחד מהצדדים.
הפסיקה הזו מעניינת הרבה מעבר לסכסוך הספציפי הזה. בישראל מנוהלים מדי שנה אלפי סכסוכים בין מוכרים לקונים בעסקות מקרקעין. לא פעם, אחד מהצדדים זקוק למסמכים שהוגשו לרשות המסים כדי להוכיח את גרסתו. עד כה, רשות המסים נטתה להציב חומה של סודיות. הפסיקה הזו מסמנת שהחומה זו אינה בלתי-עבירה.