בפסק דין תקדימי שניתן היום, קיבל בית המשפט העליון את הערעור של המדינה והחמיר משמעותית את עונשם של חמזה ונאיף דחלה, שהורשעו במסגרת פרשיית גביית דמי חסות (פרוטקשן) מתושבים ובעלי עסקים ביישוב טורעאן. במקום 36 ו-31 חודשי מאסר שנגזרו עליהם במחוזי, השית העליון שבע ושש שנות מאסר בפועל על השניים, בהתאמה. השופט יוסף אלרון הדגיש בפסק הדין שפורסם כי, "בשל חומרתן של עבירות אלו, בשלה העת להעלאה משמעותית של רף הענישה – למען יראו וייראו".

בחודשים האחרונים דווח על עלייה חדה במקרי גביית דמי חסות ברחבי הארץ, בין היתר על רקע ההתאוששות בתחומים ובאזורים שונים מהמלחמה, כשגורמים עברייניים מאלצים בעלי עסקים לשלם תמורת "שמירה" או סובלים מאיומים והשחתת רכוש. מקרים חמורים דווחו בצפון הארץ, בבאר שבע ובאזור המרכז. כך למשל, בתחילת ינואר 2025, בעלי עסקים במפרץ חיפה קיבלו איומים לפיהם אם לא ישלמו סכומי כסף חודשיים, יוטלו בקבוקי תבערה על חנויותיהם. דיווח נוסף מסוף דצמבר 2024 מתאר כיצד עבריינים שרפו מחסן באזור התעשייה בעפולה לאחר שבעליו סירב לשלם.

פסק הדין מתאר כיצד המשיבים, ביחד עם נאשמים נוספים, הפעילו במשך תקופה ארוכה שיטת גבייה מאיימת כלפי תושבי טורעאן, תוך שימוש במנגנוני הפחדה ואלימות. המקרים כללו איומים על בעלי עסקים, חקלאים ומהנדס שנדרש לשלם כספים כדי להמשיך לעבוד. השופט אלרון ציין בהכרעתו כי, "המשיבים לא בחלו באמצעים, משל היו אדוני הארץ – לא תימכרנה קרקעות, אלא בהנחייתם; לא ינוהלו עסקים, אלא אם תשולם להם תמורה בעבור 'הגנה'".

הנאשם איים: "או הדם שלי או הדם שלך"

בין היתר, תואר בכתב האישום כיצד חמזה דחלה איים על רוכשי קרקעות. הוא איים עליהם כי, "או הדם שלי או הדם שלך", ואילו נאיף דחלה דרש 15 אלף שקל מבעל חנות ירקות בתמורה לכך שהחנות שלו לא תיפגע. באחד המקרים, בוצע ירי לעבר ביתו של אחד הקורבנות לאחר שסירב לשלם כפי שנדרש ממנו. בפסק הדין צוין כי "המשיבים ונאשמים נוספים פנו לקורבנות שונים ותמימים, פעם היה זה בעל אדמה, בהזדמנות אחרת בעל אטליז, ובפעם נוספת בעל רפת – כולם סבלו מהטלת האימה".

• הפרוטקשן מגיע לשליחי וולט - מה יהיה השלב הבא?
• שלושה תושבי הדרום נעצרו בחשד לגביית פרוטקשן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בגזר דינו המקורי, גזר כאמור בית המשפט המחוזי בנוף הגליל על חמזה דחלה 36 חודשי מאסר ועל נאיף דחלה 31 חודשים, לאחר שהורשעו בסחיטה באיומים, קבלת נכסים שהושגו בפשע, ואיומים. המדינה ערערה על גזר הדין לעליון, בטענה כי העונשים אינם משקפים את חומרת המעשים ולא מייצרים הרתעה מספקת.

העליון קיבל את עמדת המדינה - והחמיר את הענישה באופן משמעותי. השופט אלרון קבע כי מדובר בפרשייה עבריינית חמורה, הכוללת תכנון מוקדם, ריבוי נפגעים והשפעה נרחבת על ביטחון התושבים. "העונשים שנגזרו במחוזי מקלים יתר על המידה", קבע העליון, תוך שהשווה אותם לרף הענישה המתהווה בעבירות מסוג זה, בעקבות תיקון 146 לחוק העונשין, שנועד להתמודד עם תופעת הפרוטקשן.

השופט אלרון כתב בפסק הדין כי, "עבירות אלו, מערערות את מהלך החיים התקין של קורבנותיהן, גורמות להם לחוות מצוקה, השפלה ופחד, ואף מסבות להם נזקים רבים במישור הכלכלי והנפשי". עוד הוא הוסיף כי, "מי ששולח ידו במעשים מעין אלו, צריך לדעת כי החברה הישראלית לא תשלים עם הפיכתה לשבויה בידי גורמים עברייניים. בתי המשפט מצווים להחמיר בענישה ולאותת באופן ברור וחד-משמעי כי לא תהיה סובלנות כלפי עבריינות מסוג זה".

• מכתב שתיאר את קבלה לעם ככת - הוצאת דיבה
• המשחק הסתיים באשפוז: "המועצה ומשרד החינוך התרשלו"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה

בוצעו תיקונים משמעותיים בחוק

פסק הדין משדר מסר ברור למשטרה ולרשויות האכיפה בנוגע לחשיבות המאבק בתופעה. בשנים האחרונות התופעה נהפכה לנפוצה יותר, בייחוד בצפון הארץ ובדרום. ריבוי העבירות והקושי באכיפה הביאו את המחוקק לבצע תיקונים משמעותיים בחוק, בהם הגדרת עבירה ייעודית לגביית "דמי חסות" והחמרת העונשים.

בהתאם לכך, השופטים קראו להטלת ענישה מחמירה במיוחד על מבצעי העבירות האלה. "במקרים של ריבוי עבירות ופעילות עבריינית מתמשכת, יש להטיל עונשי מאסר לתקופות ממושכות של 10 שנים ואף יותר", נכתב בפסק הדין. במקרה הזה, ניתנה הנחה מסוימת רק בשל עקרון אי-מיצוי הדין בערכאת הערעור והסדר הטיעון שעליו התבססו ההרשעות.

החלטת בג"ץ מהווה חיזוק משמעותי למדיניות הענישה בעבירות סחיטה באיומים, ומדגימה את חשיבות ההתערבות השיפוטית בנושאים בעלי השפעה ישירה על ביטחון הציבור. ההחמרה בעונשם של חמזה ונאיף דחלה מעבירה מסר חד משמעי: מי שיעסוק בפרוטקשן, יישא בתוצאות קשות. כעת נותר לראות כיצד ינצלו הרשויות את פסק הדין הזה כקריאת השכמה להמשך המאבק בעבריינות המאורגנת, בתקווה שצעדים נוספים יינקטו כדי למגר את התופעה שנהפכה למכת מדינה.