העליון החמיר בעונשם של מורשעים בגביית דמי חסות
השופט אלרון קיבל את ערעור המדינה על גזר הדין של המחוזי נוף הגליל, והחמיר את עונשיהם של חמזה ונאיף דחלה - במקום 36 ו-31 חודשי מאסר שנגזרו עליהם במחוזי, השית העליון שבע ושש שנות מאסר בפועל על השניים, בהתאמה. "בשל חומרתן של עבירות אלו, בשלה העת להעלאה
משמעותית של רף הענישה – למען יראו וייראו", נכתב בפסק הדין
בפסק דין תקדימי שניתן היום, קיבל בית המשפט העליון את הערעור של המדינה והחמיר משמעותית את עונשם של חמזה ונאיף דחלה, שהורשעו במסגרת פרשיית גביית דמי חסות (פרוטקשן) מתושבים ובעלי עסקים ביישוב טורעאן. במקום 36 ו-31 חודשי מאסר שנגזרו עליהם במחוזי, השית העליון שבע ושש שנות מאסר בפועל על השניים, בהתאמה. השופט יוסף אלרון הדגיש בפסק הדין שפורסם כי, "בשל חומרתן של עבירות אלו, בשלה העת להעלאה משמעותית של רף הענישה – למען יראו וייראו".
בחודשים האחרונים דווח על עלייה חדה במקרי גביית דמי חסות ברחבי הארץ, בין היתר על רקע ההתאוששות בתחומים ובאזורים שונים מהמלחמה, כשגורמים עברייניים מאלצים בעלי עסקים לשלם תמורת "שמירה" או סובלים מאיומים והשחתת רכוש. מקרים חמורים דווחו בצפון הארץ, בבאר שבע ובאזור המרכז. כך למשל, בתחילת ינואר 2025, בעלי עסקים במפרץ חיפה קיבלו איומים לפיהם אם לא ישלמו סכומי כסף חודשיים, יוטלו בקבוקי תבערה על חנויותיהם. דיווח נוסף מסוף דצמבר 2024 מתאר כיצד עבריינים שרפו מחסן באזור התעשייה בעפולה לאחר שבעליו סירב לשלם.
פסק הדין מתאר כיצד המשיבים, ביחד עם נאשמים נוספים, הפעילו במשך תקופה ארוכה שיטת גבייה מאיימת כלפי תושבי טורעאן, תוך שימוש במנגנוני הפחדה ואלימות. המקרים כללו איומים על בעלי עסקים, חקלאים ומהנדס שנדרש לשלם כספים כדי להמשיך לעבוד. השופט אלרון ציין בהכרעתו כי, "המשיבים לא בחלו באמצעים, משל היו אדוני הארץ – לא תימכרנה קרקעות, אלא בהנחייתם; לא ינוהלו עסקים, אלא אם תשולם להם תמורה בעבור 'הגנה'".
הנאשם איים: "או הדם שלי או הדם שלך"
בין היתר, תואר בכתב האישום כיצד חמזה דחלה איים על רוכשי קרקעות. הוא איים עליהם כי, "או הדם שלי או הדם שלך", ואילו נאיף דחלה דרש 15 אלף שקל מבעל חנות ירקות בתמורה לכך שהחנות שלו לא תיפגע. באחד המקרים, בוצע ירי לעבר ביתו של אחד הקורבנות לאחר שסירב לשלם כפי שנדרש ממנו. בפסק הדין צוין כי "המשיבים ונאשמים נוספים פנו לקורבנות שונים ותמימים, פעם היה זה בעל אדמה, בהזדמנות אחרת בעל אטליז, ובפעם נוספת בעל רפת – כולם סבלו מהטלת האימה".
- שב"כ ייכנס לתמונה? "פרוטקשן הוא טרור"
- הפרוטקשן מגיע לשליחי וולט - מה יהיה השלב הבא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגזר דינו המקורי, גזר כאמור בית המשפט המחוזי בנוף הגליל על חמזה דחלה 36 חודשי מאסר ועל נאיף דחלה 31 חודשים, לאחר שהורשעו בסחיטה באיומים, קבלת נכסים שהושגו בפשע, ואיומים. המדינה ערערה על גזר הדין לעליון, בטענה כי העונשים אינם משקפים את חומרת המעשים ולא מייצרים הרתעה מספקת.
העליון קיבל את עמדת המדינה - והחמיר את הענישה באופן משמעותי. השופט אלרון קבע כי מדובר בפרשייה עבריינית חמורה, הכוללת תכנון מוקדם, ריבוי נפגעים והשפעה נרחבת על ביטחון התושבים. "העונשים שנגזרו במחוזי מקלים יתר על המידה", קבע העליון, תוך שהשווה אותם לרף הענישה המתהווה בעבירות מסוג זה, בעקבות תיקון 146 לחוק העונשין, שנועד להתמודד עם תופעת הפרוטקשן.
השופט אלרון כתב בפסק הדין כי, "עבירות אלו, מערערות את מהלך החיים התקין של קורבנותיהן, גורמות להם לחוות מצוקה, השפלה ופחד, ואף מסבות להם נזקים רבים במישור הכלכלי והנפשי". עוד הוא הוסיף כי, "מי ששולח ידו במעשים מעין אלו, צריך לדעת כי החברה הישראלית לא תשלים עם הפיכתה לשבויה בידי גורמים עברייניים. בתי המשפט מצווים להחמיר בענישה ולאותת באופן ברור וחד-משמעי כי לא תהיה סובלנות כלפי עבריינות מסוג זה".
- פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה
- היזמית התעכבה שנתיים - וזה מה שנגזר עליה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
בוצעו תיקונים משמעותיים בחוק
פסק הדין משדר מסר ברור למשטרה ולרשויות האכיפה בנוגע לחשיבות המאבק בתופעה. בשנים האחרונות התופעה נהפכה לנפוצה יותר, בייחוד בצפון הארץ ובדרום. ריבוי העבירות והקושי באכיפה הביאו את המחוקק לבצע תיקונים משמעותיים בחוק, בהם הגדרת עבירה ייעודית לגביית "דמי חסות" והחמרת העונשים.
בהתאם לכך, השופטים קראו להטלת ענישה מחמירה במיוחד על מבצעי העבירות האלה. "במקרים של ריבוי עבירות ופעילות עבריינית מתמשכת, יש להטיל עונשי מאסר לתקופות ממושכות של 10 שנים ואף יותר", נכתב בפסק הדין. במקרה הזה, ניתנה הנחה מסוימת רק בשל עקרון אי-מיצוי הדין בערכאת הערעור והסדר הטיעון שעליו התבססו ההרשעות.
החלטת בג"ץ מהווה חיזוק משמעותי למדיניות הענישה בעבירות סחיטה באיומים, ומדגימה את חשיבות ההתערבות השיפוטית בנושאים בעלי השפעה ישירה על ביטחון הציבור. ההחמרה בעונשם של חמזה ונאיף דחלה מעבירה מסר חד משמעי: מי שיעסוק בפרוטקשן, יישא בתוצאות קשות. כעת נותר לראות כיצד ינצלו הרשויות את פסק הדין הזה כקריאת השכמה להמשך המאבק בעבריינות המאורגנת, בתקווה שצעדים נוספים יינקטו כדי למגר את התופעה שנהפכה למכת מדינה.
- 5.אנונימיYL 07/06/2025 07:54הגב לתגובה זואם השר לבטחון פנים לא היה דפו...מילדה הוא היה מעביר חוק עונש מינימום על פרוטקשין 15 שנה מינימום הריי הוא מתלונן על השופטים אז בבקשה שר דפו....יש לך הזדמנות שהציבור יעריך את פועלך
- 4.יגאל 21/02/2025 16:53הגב לתגובה זותופעת הפרוטקשין והאלימות מקורה בחוסר אכיפה של המשטרה ובעונשים מצחיקים של השטים הפחדנים.אם השופטים היו מטילים עונשים כבדים על מפעילי הפרוטקשין הוא היה נגמר תוך זמן קצר.זה דוגמא להפיכה משפטית שצריך לעשות במערכת המשפט.
- 3.זבל של מדינה מינימום 15 שנה על פרוטקשיין נדרש איפה הזבל של הפוליטיקאים (ל"ת)אלעד 20/02/2025 14:37הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 20/02/2025 14:11הגב לתגובה זוהפרוטקשן כבר לא רק בצפון והדרוםהיא נמצאת כבר גם במרכזולא בכדי השופט כל כך החמיר זה לא תופעה שולית אלא תופעה רחבה
- 1.התחלה טובה אך לא מספקת (ל"ת)עושה חשבון 20/02/2025 14:03הגב לתגובה זו
פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה
בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי פתק בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק
תוקף מלא לאותו פתק. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר
כמעט שלוש שנים לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים בין בני זוג לשעבר, שבית אחד עמד במרכזם, הגיע לסיומו באחרונה שלב נוסף בסאגה המשפטית שמסעירה את הצדדים ומציפה מחדש שאלות על יחסי אמון, הסכמות משפחתיות והמשקל של מסמך אחד פשוט הכתוב בכתב יד. מדובר בבית מגורים ששוויו, לפי חוות דעת שמאית שהוגשה לתיק, מגיע לכ-15 מיליון שקל - נכס שנהפך לסלע מחלוקת בין בני זוג לשעבר, לאחר שחתמו ב-2006 על פתק קצר שהסדיר מחדש את חלוקת הבעלות בו, בניגוד להסכם הממון המקורי שערכו שש שנים קודם לכן.
לפי הסכם הממון משנת 2000, נקבע באופן מפורש כי בית המגורים של הצדדים יהיה משותף לשניהם "בחלקים שווים אף אם הכספים לבנייתו לא באו באופן שווה משני הצדדים". אלא שבחודשים שלפני רכישת הבית, כך לפי גרסת האיש, התברר כי הוריה של האשה, שהיו צפויים להשתתף במימון של רכישתו, אינם מתכוונים לקחת חלק כלל ברכישה. באותו שלב, כך טען, הציב אביו תנאי לתרומתו הכספית - הבית יירשם לא בשוויון, אלא בחלוקה של שלושה רבעים על שם הבן ורבע אחד בלבד על שם האשה. לבסוף הוסכם על חלוקה של שני שלישים לאיש ושליש אחד לאשה.
כאן נכנס לתמונה המסמך הקצר, שעליו חתמו הצדדים ב-3 ביוני 2006. מדובר בפתק שנכתב בכתב יד, שנחשב אז בעיניהם להסכמה פנימית פשוטה, אך קיבל מעמד דרמטי שנים לאחר מכן, כשהקשר עלה על שרטון וההליך הרכושי הגיע לפתחו של בית המשפט. האשה טענה שהמסמך נחתם תחת לחץ, בזמן שהיא אינה מבינה את השלכותיו, ושהוא עומד בסתירה מוחלטת להסכם הממון. מנגד, האיש טען שמדובר בהסכמה טבעית שנועדה ליישב שינוי נסיבות, וששני הצדדים הבינו היטב את משמעותו.
פסק הדין הנוכחי, שהוא השלישי במספר בעניינם של הצדדים, מתמקד בדיוק בשאלה זו: האם למסמך שנחתם ללא ליווי משפטי וללא אישור מבית המשפט, יש תוקף מחייב, והאם הוא גובר על הסכם הממון המקורי? בית המשפט קבע כי התשובה לכך היא חיובית.
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רק הוריו של הבעל נשאו בעלות הרכישה והבנייה
כבר בפתח נימוקיה, הדגישה השופטת אליה נוס כי המסמך נבחן תחילה מההיבט הראייתי: כיצד נחתם, מה היתה כוונת הצדדים בעת חתימתו, ומה עלה מהעדויות ומהמסמכים שסבבו את רכישת הבית. האיש העיד כי ההבנה המקורית ביניהם היתה שהמימון יתחלק בין משפחות הצדדים, ולכן ירשמו בעתיד את הבית בחלקים שווים. ואולם כשהדבר לא התממש, וכשהתברר שהוריו בלבד נושאים בעלות הרכישה והבנייה, נוצר צורך בעדכון ההסכמות. לדבריו, "העלינו את זה על הכתב, לא בניסוח של עו"ד", והוא הדגיש כי הדברים נכתבו "באווירה טובה... והכרת הטוב שאנחנו הולכים לקבל במתנה בית מהניילונים".
הרופא דרש לקבל פרטי מתלוננים נגדו - מכבי סירבה
ד"ר עמוס סבו, כירורג במכבי שירותי בריאות, הביע את מחאתו נגד גל ההפגנות הפוקד את ישראל באמצעות נוכחות בהפגנות ונפנוף בשלטים המבקרים את המוחים. ב-14 באפריל 2024 הוא פרסם תמונה ב-X (לשעבר טוויטר), שבה כשהוא נראה נושא נשק, עם הכיתוב: "בחופשה ממילואים. כך
עמדתי אתמול מול שיירת הזומבים בחיפה". הפוסט הוביל ל-18 תלונות שהוגשו נגדו למכבי, והוא דרש לגלות מי עומדים מאחוריהן
בית משפט השלום בחיפה דחה באחרונה את בקשתו של ד"ר עמוס סבו, כירורג המספק שירותי רפואה למבוטחי קופת החולים מכבי, לקבלת פרטי מתלוננים שהגישו נגדו תלונות בעקבות פעילותו ברשתות החברתיות ובהפגנות. פסק הדין מציג את המתח שקיים בין חופש הביטוי לבין הזכות לפרטיות, תוך דיון מעמיק בהשלכות הגשת תלונות על רופאים ובעלי מקצועות אחרים.
ד"ר סבו, רופא במכבי שירותי בריאות מ-2011, הביע את מחאתו נגד גל ההפגנות הפוקד את ישראל באמצעות נוכחות בהפגנות ונפנוף בשלטים המבקרים את המוחים. ב-14 באפריל 2024 הוא פרסם תמונה ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), שבה כשהוא נראה נושא נשק, בליווי הכיתוב: "בחופשה ממילואים. כך עמדתי אתמול מול שיירת הזומבים בחיפה". התגובה הציבורית לא איחרה לבוא. משתמש ברשת X קרא בתגובה לפוסט להתלונן נגד סבו, ובימים שלאחר מכן החלו להצטבר תלונות נגדו במכבי שירותי בריאות. בסך הכל התקבלו 18 תלונות - 16 מתלוננים שאינם מטופליו של סבו אך מבוטחים במכבי, ושני מתלוננים שאינם מבוטחים במכבי כלל.
"התלונות עשויות לפגוע במשרתי, במשלח ידי או במקצועי"
לטענת ד"ר סבו, התלונות נגדו הוגשו בעקבות קריאה מכוונת של גורמים המזוהים עם תנועת המחאה, שביקשו לפגוע בו מקצועית בשל עמדותיו הפוליטיות. "אין ספק כי התלונות עשויות לפגוע במשרתי, במשלח ידי או במקצועי", טען סבו לבית המשפט. הוא דרש לקבל את שמות המתלוננים, כדי שיוכל להגן על שמו הטוב ולנקוט צעדים משפטיים נגד מי שלטענתו הגיש תלונות שקריות.
סבו טען עוד כי קופת חולים מכבי לא הציגה בפניו את התלונות המלאות, אלא רק קטעים מהן - דבר שמעורר חשש, לדבריו, שהן כוללות לשון הרע ופגיעות נוספות בשמו. "המשיבה יכלה לצרף את תוכן התלונות תוך הגנה על פרטיות המתלוננים", טען, אך משלא עשתה זאת, יש לראות בכך ניסיון להסתיר מידע העלול להפליל את המתלוננים.
- עברה ניתוח בחזה בגיל 17 - ותבעה את קופת החולים והמנתח
- מכבי מעוניינת לרכוש מפלסאנמור מכשירי אולטרה-סאונד - המניה קופצת ב-6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, מכבי שירותי בריאות דחתה את הדרישה למסירת פרטי המתלוננים, וטענה כי היא מחויבת לשמור על פרטיותם. בתגובתה לבית המשפט, הדגישה הקופה כי "כל התלונות עסקו בצילום המבקש עם הנשק", והוסיפה כי אף אחת מהתלונות לא כללה לשון בוטה או פוגענית. עוד ציינה מכבי כי התקנון שלה מאפשר לחבריה להגיש תלונות על רופאים ונותני שירות אחרים, וכי על פי סעיף 14(י) לתקנון, "האחראי ישמור בסוד כל מסמך וכל מידע שהגיעו אליו עקב מילוי תפקידו". כלומר, מסירת פרטי המתלוננים אינה נחוצה למילוי תפקידה של מכבי, ואינה מתבקשת לפי הדין.
