חתמה על העברת דירה לבנה, התחרטה - ותבעה
לטענת האם, היא בסיקשה לבצע את העסקה רק כדי להקל על מס הריכשה עבור נכס נוסף שרכשה, ולא התכוונה באמת לתת את הדירה לבנה היחיד. לדבריה, החתימה נעשתה בלחץ, ומערכת היחסים בינה לבין בנה היתה בעייתית - וכללה אלימות מילולית ופיזית מצדו
פסק הדין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, בראשות השופטת הילה מלר-שלו, דן במחלוקת משפטית ייחודית ומורכבת בין אם לבנה היחיד. התיק נסב סביב דירה שהאם התכוונה להעניק במתנה לבנה, אך המחלוקות ביניהם, כמו גם נסיבות החתימה על המסמכים, הובילו לסכסוך מתמשך - ובסופו של דבר לתביעה.
במוקד הסכסוך נמצאת דירה בפתח תקווה שהאם ובנה חתמו על מסמכי העברה שלה ב-2017. האם, שעבדה באותה תקופה בבית אבות והשתכרה בשכר מינימום, טענה כי החתימה על המסמכים נעשתה בלחץ, במבואה רועשת של אולם אירועים, ובנסיבות שגרמו לה להבין שמדובר בצעד זמני בלבד. כמו כן, ציינה האם כי תכננה את ההעברה כדי להקל על מיסוי הרכישה של נכס נוסף שרכשה. היא הדגישה שלא היתה לה כוונה אמיתית להעניק את הדירה במתנה לבנה.
האם טענה כי ההתחייבות למתן המתנה נחתמה בעקבות ייעוץ משפטי שגוי, וכי עורכת הדין שליוותה את ההליך הטעתה אותה. "חתימתי הושגה תוך לחץ משמעותי שהופעל עליי, בתנאים שלא מאפשרים שיקול דעת סביר", ציינה האם. היא הוסיפה כי בנה הסתבך בחובות משמעותיים, והיחסים ביניהם הידרדרו עד כדי אלימות מילולית ופיזית מצדו - מה שהוביל אותה לבטל את ההתחייבות. לדבריה, המסמכים נחתמו ללא תנאים בסיסיים שנדרשים, ותוך הבטחה שעורכת הדין תשמור את המסמכים בכספת ולא תעשה בהם שימוש ללא הסכמתה. היא אף ציינה כי המהלך נועד למנוע את חובת תשלום מס רכישה בסכום כולל של כ-220 אלף שקל.
מנגד, הבן טען כי האם העניקה לו את הדירה מתוך רצון כן, בייחוד לאור המצב הכלכלי המיטיב שלה לעומת מצבו הקשה. הוא הוסיף כי האם ידעה היטב על מהות העסקה, והיא לא נכפתה עליה. לדבריו, המסמכים נחתמו מתוך הבנה שהדירה אכן תעבור אליו, ושכל שינוי בעסקה נובע מרצונה להתנער מהבטחתה.
- האישורים התעכבו שנתיים, אך מוכרת הדירה לא תשלם
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת מלר-שלו קבעה כי האם לא הצליחה להוכיח את טענותיה. היא הדגישה את הפערים והסתירות בעדותה, שהיו "רצופים בשינויי גרסאות". בנוסף, ציינה השופטת בפסק הדין שפרסמה כי המסמכים שנחתמו כללו גם ייפוי כוח בלתי חוזר ושטרי מכר, המעידים על כוונה ממשית להשלמת העסקה. היא אף דחתה את הטענה של האם כי מדובר בחוזה למראית עין בלבד. "המסמכים והעדויות שהוצגו בפניי מצביעים על כך שהיתה כוונה אמיתית להעברת הזכויות בדירה, ללא כל תנאי שיאפשר חזרה מהתחייבות", קבעה השופטת.
בית המשפט הדגיש את החשיבות של התנהלות מקצועית בעת עסקות נדל"ן, תוך מתן הסבר מלא וברור לכל הצדדים המעורבים. השופטת מלר-שלו ציינה בפסק הדין כי "נדרשת מידה גבוהה של אחריות בעת מתן ייעוץ משפטי במקרים כאלה. עם זאת, לא הוכח שהייעוץ המשפטי שניתן לאם היה רשלני או מטעה". ביחס לטענות האם בדבר לחץ שהופעל עליה, השופטת ציינה כי "לא הוצגה הוכחה מספקת על כך שהאם לא הבינה את מהות ההתחייבות שעליה חתמה".
השופטת התייחסה גם למערכת היחסים העכורה ששררה בין האם לבנה, ושעמדה במוקד הדיון. לדבריה, "יחסים אלה היוו קרקע פוריה לקונפליקטים, אך לא ניתן להתעלם מכך שהאם פעלה מרצונה החופשי בעת החתימה".
- בית המשפט קבע: יועץ כלכלי אחראי לקריסת העסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
פסק הדין שופך אור על סוגיות מורכבות בתחום דיני המתנה, בייחוד בכל הנוגע לאפשרות של חזרה מהתחייבות למתנה שלא הושלמה ברישום. בית המשפט ציין כי סעיף 5 לחוק המתנה מאפשר חזרה מהתחייבות כזו, אך רק בהתקיים תנאים מסוימים, כמו שינוי נסיבות מהותי או התנהגות מחפירה מצד מקבל המתנה. במקרה זה, האם לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש לביסוס טענותיה.
עורכת הדין שליוותה את העסקה עמדה גם היא במוקד הדיון. האם טענה כי זו לא הבהירה לה את המשמעות המלאה של המסמכים שעליהם היא חתמה, וכי חתימתה התקבלה ללא שקיפות מספקת. מנגד, עורכת הדין העידה כי פעלה על פי כל הנהלים והבהירה לאם את תוכן המסמכים ואת ההשלכות של החתימה. בית המשפט קבע כי לא הוכחה רשלנות מצד עורכת הדין. "על הצדדים להבין את חשיבות הייעוץ המשפטי ולוודא שהם פועלים מתוך מודעות מלאה", ציינה השופטת בפסק הדין.
העדויות שהוצגו בפני בית המשפט הצביעו על מערכת יחסים מורכבת בין האם לבנה. האם תיארה סיטואציות של אלימות מילולית ואף פיזית מצד הבן, וטענה כי הדבר השפיע על שיקול דעתה בהחלטה לחתום על המסמכים. השופטת הביעה אמפתיה לקושי שבמערכת היחסים, אך קבעה כי אין בכך כדי לשנות את התוקף המשפטי של המסמכים שעליהם חתמה האם מרצונה החופשי.
פסק הדין מדגיש את ההשפעה הכלכלית של החלטות משפטיות בתחום הנדל"ן. האם טענה כי המהלך נועד לחסוך בעלויות מס, אך התוצאה שלו הובילה להסתבכות משפטית שהעמידה אותה בפני סיכון כלכלי נוסף. "החלטות הנוגעות לעסקות מקרקעין דורשות תכנון קפדני וייעוץ משפטי הולם", ציינה השופטת.
פסק הדין מעורר גם שאלות רחבות יותר, בנוגע לאיזון שבין זכויות משפטיות ליחסים משפחתיים. הוא אף מציב אתגר חשוב לכל מי שעוסק בעסקות מקרקעין ובדיני מתנה.
ירושה (דאלי)צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו
מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.
בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.
המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.
למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש
שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.
בית המשפט קבע: יועץ כלכלי אחראי לקריסת העסק
בית משפט השלום קבע כי היועץ העסקי הציג מצג רשלני של עלויות נמוכות והיתכנות כלכלית לפתיחת מכבסה, למרות הון עצמי זעום וסיכונים ברורים. הפערים בתכנון, גיוס ההלוואות והניהול הובילו לקריסה בתוך כמה חודשים. השופטת: היועץ היה צריך להציב תמרור עצור, ולא לעשות
זאת
הרעיון לפתוח עסק עצמאי, כזה שמבטיח פרנסה יציבה ועצמאות כלכלית, מלווה לא פעם בתחושת אופטימיות וזהירות גם יחד. במקרה שנדון בבית משפט השלום באילת, האופטימיות הזו קיבלה דחיפה משמעותית מיועץ כלכלי מנוסה, שהבטיח בדיקות היתכנות, ליווי פיננסי, וגיוס מימון שיאפשר ליזם מקומי להגשים חלום ישן: הקמת מכבסה חדשה בעיר הדרומית. אלא שבתוך חודשים ספורים, החלום קרס, העסק נסגר, החובות תפחו - ובית המשפט נדרש להכריע מי נושא באחריות לקריסה הכלכלית החריפה.
בפסק דין חריג בהיקפו ובעוצמת הביקורת שבו, קבעה השופטת ליאורה אדלשטיין כי האחריות העיקרית לקריסת העסק רובצת על היועץ הכלכלי, שהציג ללקוח מצג רשלני של עלויות נמוכות והיתכנות עסקית, חרף נתוני הפתיחה הבעייתיים, פערי תכנון קיצוניים, והיעדר הון עצמי מספק. בית המשפט חייב את היועץ וחברת הייעוץ שבבעלותו לשלם ליזם פיצוי של מאות אלפי שקלים, תוך קביעה עקרונית שלפיה תפקידו של יועץ פיננסי אינו מסתכם בגיוס הלוואות, אלא בראש ובראשונה בהצבת גבולות מקצועיים ואזהרות בזמן אמת.
התובע, תושב קיבוץ אילות ובעל ניסיון קודם בניהול מכבסה, פנה לנתבע לאחר שנחשף לפרסומיו ברשתות החברתיות. באותם פרסומים הציג הנתבע את עצמו כיועץ כלכלי-פיננסי המתמחה בגיוס מימון בנקאי ובהובלת עסקים חדשים. בפגישה הראשונה, שהתקיימה באוגוסט 2018, העריך התובע כי עלות שיפוץ המבנה תגיע לכ-150 אלף שקל - הערכה שהנתבע לא רק שלא חלק עליה, אלא אף חיזק אותה, תוך שהוא מציין כי באילת יש צורך במכבסה נוספת. יומיים לאחר מכן נחתם בין הצדדים הסכם ליווי, שבמסגרתו התחייב הנתבע להכין בדיקת היתכנות, תוכנית עסקית תלת שנתית וללוות את גיוס ההון.
כבר בשלב מוקדם החלו להופיע סדקים
בהמשך, הכין הנתבע תוכנית עסקית שבה הוערכה עלות ההשקעה בכ-300 אלף שקל בלבד, לרבות ציוד, שיפוץ ותראות. אלא שכבר בשלב מוקדם החלו להופיע סדקים בתמונה האופטימית. עלויות השיפוץ תפחו, הלוואות נוספות נלקחו, והיקף ההשקעה חרג באופן משמעותי מהתחזיות הראשוניות. בתוך חודשים ספורים גייס התובע, באמצעות הלוואות והשקעות, סכום כולל של כ-910 אלף שקל, שעלה בהרבה על כל אחת מההערכות שניתנו בתחילת הדרך.
- "כל היועצים מתייעצים עם ה-AI, חלק בסתר וחלק בריש גלי אבל כולם"- קריירה בעידן ה-AI
- שכר הטרחה של PwC יורד - ה-AI מוריד עלויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט קבע כי הפער הזה אינו תולדה של שינויים שוליים או דרישות חריגות מצד היזם, אלא של הערכת חסר חמורה מצד היועץ. השופטת הדגישה כי גם אם בתוכנית הראשונית נכללה רכישת מכונות בסכום של כ-150 אלף שקל, הרי שבפועל המודל העסקי השתנה והמכונות הושכרו, כך שההשוואה הנכונה היא בין הערכת שיפוץ של כ-150 אלף שקל לבין עלות בפועל שזינקה ליותר מ-600 אלף שקל. "מדובר בפער תהומי פי כמה", כתבה השופטת בהחלטתה, "סטייה קיצונית שכזו… מעידה על רשלנות מקצועית חמורה בהערכת העלויות מצד הנתבע".
