ביום חמישי שביתת אזהרה של 1,200 מנופאים באלפי אתרי בנייה

במחאה על המבוי הסתום במו"מ להסדרת תנאי העסקתם, המנופאים יעצרו את העבודה באלפי אתרי בנייה בישראל למשך יום אחד כשביתת אזהרה
ענת דניאלי | (2)

ההסתדרות מודיעה הבוקר (ג') כי לנוכח המבוי סתום במשא ומתן מול התאחדות בוני הארץ, להסדרת תנאי עבודתם של המנופאים, ביום חמישי הקרוב, תתקיים שביתת אזהרה בת יום אחד. מדובר בכ-1,200 מנופאים ומפעילי עגורן צריח שיעצרו ליממה שלמה את העבודה באלפי אתרי בנייה בישראל. 

במקביל להשבתת הענף, ציבור המנופאים יקיים ביום חמישי כינוס מחאה ארצי, בתמיכת הסתדרות עובדי הבניין והעץ. בכינוס שייערך בגני התערוכה בת"א, החל מהשעה 10:00 בבוקר, צפויים לקחת חלק מאות רבות של עובדי הענף, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ יצחק מויאל, ונציגים נוספים.

 

בהנחיית יו"ר ההסתדרות, ניסנקורן, ההסתדרות תפעיל קרן שביתה "על מנת להעניק רוח גבית למאבק המנופאים ולהקל על היערכותם. בזכות קרן השביתה, כל המנופאים המורשים, אשר ישבתו וייקחו חלק בכינוס המחאה הארצי, יהיו זכאים לתשלום בגין הפסד העבודה ביום זה", נמסר מההסתדרות.

טענת המנופאים המרכזית היא שהם מוחים משום תנאי העסקתם והחששות שלהם מהבטיחות באתרי הבנייה שמובילה רבות לסכנת חיים. בדיון לפני כשבועיים בוועדת העבודה והרווחה בכנסת, דיבר נציג המנופאים ואמר: 48 הרוגים בשנת 2016, זה לא יותר ממה שהיה בעבר אלא זה נחשף. בשנים האחרונות אנחנו מגרדים עוד ועוד את האמת".

 

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן אמר לפני זמן קצר כי: "למעלה מ-400 עובדים בישראל קיפחו את חייהם בעשור האחרון בענף שהפך למסוכן ולקטלני ביותר בשוק העבודה בארץ. די לזילות בחיי אדם. הפקרת הבטיחות, פיקוח רופף והיעדר אכיפה, הם רק סימפטומים לתחום פרוץ ומופקר, שמרבית העובדים בו מועסקים כעובדי קבלן, משוללי זכויות ותנאים בסיסיים. העובדים שבונים את המדינה מסכנים את חייהם ומתקשים לסגור את החודש".

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חשבון פשוט 21/02/2017 17:13
    הגב לתגובה זו
    מאות אתרים...לכל היותר 1200....
  • 1.
    טוב מאוד. חיי אדם אינם הפקרות (ל"ת)
    המוכיח 21/02/2017 10:34
    הגב לתגובה זו
נדלן
צילום: Freepik

למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות

נדב אטיאס |

בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.

אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:

מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.

עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.

מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה