ביום חמישי שביתת אזהרה של 1,200 מנופאים באלפי אתרי בנייה
ההסתדרות מודיעה הבוקר (ג') כי לנוכח המבוי סתום במשא ומתן מול התאחדות בוני הארץ, להסדרת תנאי עבודתם של המנופאים, ביום חמישי הקרוב, תתקיים שביתת אזהרה בת יום אחד. מדובר בכ-1,200 מנופאים ומפעילי עגורן צריח שיעצרו ליממה שלמה את העבודה באלפי אתרי בנייה בישראל.
במקביל להשבתת הענף, ציבור המנופאים יקיים ביום חמישי כינוס מחאה ארצי, בתמיכת הסתדרות עובדי הבניין והעץ. בכינוס שייערך בגני התערוכה בת"א, החל מהשעה 10:00 בבוקר, צפויים לקחת חלק מאות רבות של עובדי הענף, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ יצחק מויאל, ונציגים נוספים.
בהנחיית יו"ר ההסתדרות, ניסנקורן, ההסתדרות תפעיל קרן שביתה "על מנת להעניק רוח גבית למאבק המנופאים ולהקל על היערכותם. בזכות קרן השביתה, כל המנופאים המורשים, אשר ישבתו וייקחו חלק בכינוס המחאה הארצי, יהיו זכאים לתשלום בגין הפסד העבודה ביום זה", נמסר מההסתדרות.
טענת המנופאים המרכזית היא שהם מוחים משום תנאי העסקתם והחששות שלהם מהבטיחות באתרי הבנייה שמובילה רבות לסכנת חיים. בדיון לפני כשבועיים בוועדת העבודה והרווחה בכנסת, דיבר נציג המנופאים ואמר: 48 הרוגים בשנת 2016, זה לא יותר ממה שהיה בעבר אלא זה נחשף. בשנים האחרונות אנחנו מגרדים עוד ועוד את האמת".
- עונש המאסר של בן זקן קוצר ל-26 חודשים והקנס הוגדל
- פרשת הרצת מניות מנופים: הפרקליטות רוצה מאסר לג'קי בן זקן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן אמר לפני זמן קצר כי: "למעלה מ-400 עובדים בישראל קיפחו את חייהם בעשור האחרון בענף שהפך למסוכן ולקטלני ביותר בשוק העבודה בארץ. די לזילות בחיי אדם. הפקרת הבטיחות, פיקוח רופף והיעדר אכיפה, הם רק סימפטומים לתחום פרוץ ומופקר, שמרבית העובדים בו מועסקים כעובדי קבלן, משוללי זכויות ותנאים בסיסיים. העובדים שבונים את המדינה מסכנים את חייהם ומתקשים לסגור את החודש".
- 2.חשבון פשוט 21/02/2017 17:13הגב לתגובה זומאות אתרים...לכל היותר 1200....
- 1.טוב מאוד. חיי אדם אינם הפקרות (ל"ת)המוכיח 21/02/2017 10:34הגב לתגובה זו
חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
