ביום חמישי שביתת אזהרה של 1,200 מנופאים באלפי אתרי בנייה

במחאה על המבוי הסתום במו"מ להסדרת תנאי העסקתם, המנופאים יעצרו את העבודה באלפי אתרי בנייה בישראל למשך יום אחד כשביתת אזהרה
ענת דניאלי | (2)

ההסתדרות מודיעה הבוקר (ג') כי לנוכח המבוי סתום במשא ומתן מול התאחדות בוני הארץ, להסדרת תנאי עבודתם של המנופאים, ביום חמישי הקרוב, תתקיים שביתת אזהרה בת יום אחד. מדובר בכ-1,200 מנופאים ומפעילי עגורן צריח שיעצרו ליממה שלמה את העבודה באלפי אתרי בנייה בישראל. 

במקביל להשבתת הענף, ציבור המנופאים יקיים ביום חמישי כינוס מחאה ארצי, בתמיכת הסתדרות עובדי הבניין והעץ. בכינוס שייערך בגני התערוכה בת"א, החל מהשעה 10:00 בבוקר, צפויים לקחת חלק מאות רבות של עובדי הענף, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ יצחק מויאל, ונציגים נוספים.

 

בהנחיית יו"ר ההסתדרות, ניסנקורן, ההסתדרות תפעיל קרן שביתה "על מנת להעניק רוח גבית למאבק המנופאים ולהקל על היערכותם. בזכות קרן השביתה, כל המנופאים המורשים, אשר ישבתו וייקחו חלק בכינוס המחאה הארצי, יהיו זכאים לתשלום בגין הפסד העבודה ביום זה", נמסר מההסתדרות.

טענת המנופאים המרכזית היא שהם מוחים משום תנאי העסקתם והחששות שלהם מהבטיחות באתרי הבנייה שמובילה רבות לסכנת חיים. בדיון לפני כשבועיים בוועדת העבודה והרווחה בכנסת, דיבר נציג המנופאים ואמר: 48 הרוגים בשנת 2016, זה לא יותר ממה שהיה בעבר אלא זה נחשף. בשנים האחרונות אנחנו מגרדים עוד ועוד את האמת".

 

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן אמר לפני זמן קצר כי: "למעלה מ-400 עובדים בישראל קיפחו את חייהם בעשור האחרון בענף שהפך למסוכן ולקטלני ביותר בשוק העבודה בארץ. די לזילות בחיי אדם. הפקרת הבטיחות, פיקוח רופף והיעדר אכיפה, הם רק סימפטומים לתחום פרוץ ומופקר, שמרבית העובדים בו מועסקים כעובדי קבלן, משוללי זכויות ותנאים בסיסיים. העובדים שבונים את המדינה מסכנים את חייהם ומתקשים לסגור את החודש".

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חשבון פשוט 21/02/2017 17:13
    הגב לתגובה זו
    מאות אתרים...לכל היותר 1200....
  • 1.
    טוב מאוד. חיי אדם אינם הפקרות (ל"ת)
    המוכיח 21/02/2017 10:34
    הגב לתגובה זו
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


קבלנים ברמת גן
צילום: BizTV

חמישה חודשים אחרי המלחמה: קבלנים מסרבים לשפץ בתים שנפגעו

חמישה חודשים אחרי המלחמה: קבלני שיפוצים מסרבים לתת הצעות מחיר - אלפי משפחות עדיין מחוץ לבית

מנדי הניג |

חמישה חודשים אחרי המערכה העצימה מול איראן, אלפי משפחות שדירותיהן נפגעו עדיין לא מצליחות לחזור הביתה. מה שהתחיל כפגיעה ישירה במבנים הפך למשבר מתמשך, שמתגלגל בעיקר סביב סחבת בירוקרטית: קבלני שיפוצים מדווחים שהם מפסיקים להגיש הצעות מחיר לעבודות שממומנות על ידי מס רכוש, פשוט מפני שאין דרך להתקדם איתן.

לפי ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, הבעיה לא נמצאת אצל הקבלנים אלא במנגנון שמאי מס רכוש. לדבריו, אותם שמאים גוררים רגליים חודשים ארוכים עד אישור הצעות המחיר. בלי אישור רשמי אי אפשר להתחיל לשקם את הדירות, והמשפחות שממתינות בחוץ מוצאות את עצמן חוזרות שוב ושוב לנקודת ההתחלה. "העיכוב אינו נובע מחוסר יכולת מקצועית או מרצון של קבלני השיפוצים", הוא אומר. "זו אחריות ישירה של מס רכוש ושל הממשלה, שמפקירים בפועל אלפי אזרחים חסרי בית".

גם מי שדירתו נהרסה כליל נשאר היום בלי מסלול ברור. המתווה שאמור היה לטפל בהריסות באמצעות חקיקה מיוחדת ותוכנית מואצת להתחדשות עירונית לא התקדם לשום מקום. מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן הודה כבר לפני כחודשיים שהמתווה נכשל, ולמרות שהממשלה אישרה לפני שבועיים הצעת חוק חדשה, אין עדיין תאריך לקריאה הראשונה. בתוך הוואקום הזה, משפחות שמחכות לבנייה מחדש מגלות שהמערכת פשוט אינה מסוגלת לספק תשובה.

סיב מתאר מצב שהוא מגדיר כ"תקלה כפולה": מי שיכול לשפץ תקוע בגלל שמאי מס רכוש, ומי שזקוק להריסה ובנייה מחדש תקוע בגלל שהחקיקה לא זזה. לדבריו, אין לקבוע שהקבלנים מגלים אדישות. להפך, רבים מהם מגיעים לקצה גבול היכולת. המחסור בכוח אדם מאז המלחמה והבירוקרטיה שמסרבת לזוז יצרו מציאות שבה קבלני שיפוצים מעדיפים להימנע מהגשת הצעות מחיר, לא מתוך בחירה עסקית אלא מתוך ייאוש.

התאחדות קבלני השיפוצים דורשים פעולה מיידית. הם מבקשים לקבוע לוחות זמנים מחייבים לשמאי מס רכוש לאישור הצעות מחיר, לאפשר העברת מקדמות שתאפשר התחלה מיידית של עבודות, להגדיר מנגנון עבודה ברור ופשוט מול הקבלנים, ולערב באופן ישיר את שר האוצר ושר הבינוי והשיכון כדי לשחרר את הפקק.