טסלה
צילום: טוויטר

המכונית הכי אמריקאית: טסלה מודל Y

מודל Y של טסלה תפס את המקום הראשון במדד זו השנה השלישית ברציפות, כאשר לחברה של אילון מאסק היו לפחות שלושה רכבים בטופ 10
אדיר בן עמי | (1)

יצרנית הרכבים החשמליים טסלה TESLA INC מייצרת את המכונית הכי אמריקאית, כאשר מיד אחריה נמצאת הונדה. אתר Cars.com בדק את מקור החלקים של חברות המכוניות כמו גם היכן הן מבצעות את ההרכבה הסופית של הרכבים על מנת לבדוק מי מחזיק במכונית הכי אמריקאית.

מודל Y של טסלה תפס את המקום הראשון במדד זו השנה השלישית ברציפות, כאשר לחברה של אילון מאסק היו לפחות שלושה רכבים בטופ 10, גם כן בשנה השלישית ברציפות. עם זאת, מודל 3 של טסלה ירדה למקום ה-21 לאחר שהייתה ב-10 המובילות ב-2022 ו-2023 ודורגה במקום הראשון ב-2021. נראה כי טסלה מעדיפה לפנות ליצרניות חלקים מחוץ לארצות הברית על מנת להרכיב את מודל 3 שלה.

10 המובילות הן: טסלה מודל Y, הונדה פספורט, פולקסווגן ID.4, טסלה מודל S, הונדה אודסי, הונדה רידג'ליין, טויוטה קמרי, ג'יפ גלדיאטור, טסלה מודל X ולקסוס TX.

מתוך 10 המובילות, שש הן תוצרת חברות רכב זרות. העובדה שחברות זרות נמצאות במדד הבוחן מי המכונית הכי אמריקאית היא תזכורת לכך שבטווח הארוך, חברות הרכב מעדיפות לייצר את המכוניות שלהן במקום בו הן מוכרות מסיבות שונות, ביניהן מכסים. ביידן הכפיל לאחרונה את מכסי הייבוא על כלי רכב סיניים לכ-100% ועל ידי כך הוסיף "שכבת הגנה" נוספת ליצרנים המקומיים.

פורד וג'נרל מוטורס נעדרו מרשימת 10 המובילות, כאשר הדגם הראשון של GM היה שברולט קולורדו שדורג במקום ה-23 ושל פורד הלינקולן קורסייר שדורג במקום ה-29.

עם זאת, רשימת 10 המובילות לא מספרת את כל הסיפור. בעוד לפורד אין רכבים בעשיריה הראשונה, כ-72% כלי הרכב שלה הנמכרים בארה"ב מיוצרים באמריקה, כאשר היחידה שלפניה היא טסלה, המרכיבה את כל המכוניות שהיא מוכרת בשוק האמריקאי בארה"ב. לטסלה יש שני מפעלים בארה"ב בטקסס וקליפורניה. למרות ש-GM לא נמצאת בראש הרשימה, יש לה 18 רכבים ב-100 המובילות, יותר מכל יצרנית רכב אחרת. טויוטה נמצאת במקום השני עם 15 רכבים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אם יביאו לפה את ה 6/7 מקומות הם ייקחו את השוק בגדול (ל"ת)
    ראלף 27/06/2024 11:23
    הגב לתגובה זו
וול סטריט,  Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?

המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא לקראת סיום השנה, ה-S&P 500 מתקרב ל-7,000 נקודות, והמשקיעים בוחנים את המשך מדיניות הריבית של הפד לצד מעבר הדרגתי מהובלת מניות הטכנולוגיה לסקטורים אחרים

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 


מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.


מדיניות הפד במוקד

על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.


נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.


למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.


טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

30 טריליון דולר חוב ו-6% גירעון: הפסקת האש השברירית בין טראמפ לשוק האג״ח

התשואה ל-10 שנים יורדת ביותר מ-30 נקודות בסיס מאז האביב, אבל רמז לעוד חוב ארוך מזכיר עד כמה האיזון תלוי בהיצע, אינפלציה ואמון

מאז שהמכסים שטראמפ דוחף תחת מה שהוא מציג כ״יום השחרור״ דחפו את שוק האג״ח האמריקאי למעין מרד באפריל, בבית הלבן ובמשרד האוצר עובדים הרבה יותר בזהירות. פחות הצהרות שמרימות את הלהבות, יותר ניהול עדין של ציפיות, ובעיקר ניסיון לשמור את תשואת האג״ח ל-10 שנים במקום שלא יכאיב יותר מדי לכל המערכת.

הבעיה היא שהשקט הזה מגיע עם כוכבית. החוב הפדרלי כבר יושב סביב 30 טריליון דולר, הגירעון השנתי נשאר גבוה, ובשוק לא צריכים הרבה כדי להיזכר מי פה באמת קובע את מחיר הכסף. מספיק רמז קטן על שינוי בהנפקות או על פגיעה במקור הכנסות, והתשואות קופצות.


הסימנים שהדליקו נורה בנובמבר

התזכורת האחרונה לשבריריות מגיעה בתחילת נובמבר. משרד האוצר מאותת שהוא שוקל למכור יותר חוב לטווח ארוך, ובאותו יום בית המשפט העליון מתחיל לדון בחוקיות המכסים הרחבים. שתי ההודעות האלה יושבות בדיוק על העצבים החשופים של השוק.

הסיבה די פשוטה. כשהאוצר מדבר על עוד חוב ארוך, יש מי שמתרגם את זה מיד ללחץ היצע, כלומר יותר אג״ח ארוכות בשוק שמבקשות קונים, ובדרך כלל זה נגמר בתשואות גבוהות יותר. במקביל, דיון משפטי שעשוי לערער את המכסים מייצר ספק לגבי מקור הכנסות שממנו אמורה להגיע גבייה שתומכת ביכולת לשרת חוב ענק.

באותו יום התשואה ל 10 שנים קופצת ביותר מ 6 נקודות בסיס, תנועה חריגה יחסית לשבועות האחרונים, במיוחד על רקע זה שהתשואות יורדות בחדות לאורך השנה. מה שקופץ לעין הוא לא רק המספר אלא הסיגנל, השוק עדיין דרוך.