מארק צוקרברג פייסבוק
צילום: פייסבוק
דוחות

פייסבוק: פספסה בשורת ההכנסות ועקפה בשורת הרווח למניה

הרשת החברתית מדווחת על צמיחה של 33% בהכנסות לסך של 29 מיליארד דולר ביחס לקונצנזוס אנליסטים של 29.58 מיליארד דולר; רווח נקי של 3.22 דולר למנייה לעומת 3.19 בתחזיות האנליסטים
צחי אפרתי |
נושאים בכתבה 2021 פייסבוק

הרשת החברתית FACEBOOK מדווחת על תוצאות מעורבות לרבעון השלישי של 2021. פייסבוק  פספסה בשורת ההכנסות ועקפה את שורת הרווח למניה. הכנסות החברה ברבעון צמחו ב-33% ועמדו על 29 מיליארד דולר, מתחת לצפי האנליסטים להכנסות של 29.58 מיליארד דולר. בשורה התחתונה, רושמת החברה רווח מתואם של 3.22 דולר למניה, מעט מעל לצפי האנליסטים לרווח מתום של 3.19 דולר למניה. המניה עולה 4% במסחר המאוחר.

לקריאה נוספת:

>>>שלמה גרינברג על פייסבוק: ירדה 15% מהשיא - האם היא הזדמנות?

>>>אפל נושפת בעורפה: איך ייראו דוחות פייסבוק אחרי השינויים ב-iOS?

>>>האם צריך לפרק את פייסבוק?

באשר לכמות המשתמשים עמדה החברה בצפי האנליסטים עם 1.93 מיליארד משתמשים פעילים יומיים. לחברה 2.91 מיליארד משתמשים פעילים חודשיים. עליה של 6% ביחס לתקופה המקבילה.

"עשינו התקדמות טובה ברבעון הזה והקהילה שלנו ממשיכה לצמוח", אמר מארק צוקרברג. "אני נרגש מתוכנית העבודה שלנו, במיוחד סביב תחום המסחר ולבנות את מטווברס". חזון המטווראס של צוקרברג צופה יקום וירטואלי בתלת-ממד שבו אנחנו נעבוד, נבלה, נעשה קניות ונטייל. "במקום לצפות בתוכן, נהיה בתוכו", אמר צוקרברג.

פייסבוק סובלת באחרונה ממספר טלטלות שהאחרונה שבהן הגיעה ביום חמישי האחרון. הדיווח על הרשת החברתית של דונלד טראמפ הפיל ביום שישי את מניית החברה ב-5%. זאת אחרי שלאורך התקופה האחרונה החברה מאבדת גובה ומשלימה ירידה של כ-17% מאז השיא בתחילת חודש שעבר. בעקבות הירידות האחרונות המניה איבדה את מקומה במועדון הטריליון דולר. וזאת בניגוד לטסלה שעשתה היום את הכיוון ההפוך

נציין כי הסנטימנט השלילי הושפע ממספר ידיעות שונות. לפי כשלושה שבועות התרחשה תקלה בכל הפלטפורמות של FB, זו שנמשכה 6 שעות והכניסה את משתמשי פייסבוק להיסטריה רבתית, עוד לפני כן המניה נפלה ב-5% בשל עדותה של פרנסיס האוגן, שהייתה מנהלת מוצר בצוות הדיסאינפורמציה של החברה והאשימה את החברה כי ביודעין היא מפיצה רעל ושקרים למען הרווחיות שלה.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
IPO

המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון

גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.