נתחיל מהעובדה שפייסבוק FACEBOOK (FB) זה סיפור הצלחה מדהים. מרשת חברתית קטנה שהוקמה באוניברסיטת הרווארד על ידי מארק צוקרברג ושותפיו ב-2004, היא הפכה לסנסציה עולמית בתוך זמן קצר, כשהיא נישאת על כנפי האינטרנט לכל כנפות תבל ובמאי 2012 הפכה לציבורית. מאז התפתחה לגוליית שאין שני לו בתחום שלה, שמעסיקה למעלה מ-63 אלף עובדים ברחבי העולם ובפלטפורמת האם לבדה משתמשים כמעט 2.9 מיליארד בני אדם.

שווי השוק שלה כבר עקף בקיץ השנה לרגע את הטריליון דולר, כשכרגע שווי השוק שלה נושק ל-960 מיליארד והיא נסחרת במחיר של 340 דולר שמהווים מכפיל של 24 על הרווחים של 2021 ו-21.25 ב-2022. כלומר השוק חושב שיש לה עוד לאן לצמוח.

כדי להבין את גודלה של החברה, שווי השוק שלה גדול מהתמ"ג של מרבית מדינות העולם. לפי נתוני הבנק העולמי התמ"ג של הולנד, שנמצאת במקום ה-17 בעולם מבחינת היקף התמ"ג עמד אשתקד על 912 מיליארד דולר, אחריה שוויץ (748 מיליארד) וטורקיה (720 מיליארד). אגב ישראל במקום ה-30 בעולם, עם תמ"ג נומינלי של כמעט 402 מיליארד. כלומר שווי השוק של פייסבוק גבוה למעלה מפי 2 מהתמ"ג הישראלי אשתקד. נכון שזה לא כמו אפל APPLE (AAPL), ששווי השוק שלה מתקרב לתמ"ג של צרפת העומד על 2.6 טריליון, ועדיין מדובר במפלצת.

אם תשאלו את המשקיעים, אז ביצת הזהב הפייסבוקית צריכה להיוותר על כנה. למרות שמדובר בענקית שכוללת כיום את פייסבוק לצד אינסטגרם ווטסאפ, פירוק הכוח הזה לכאורה ייפגע במשקיעים. למה רק לכאורה? כי אף אחד לא באמת יודע אם ערך החלקים אחרי הפירוק יהיה גדול מהערך לפני או לא? במקרה של פירוק AT&T לפני שלושים וחמש שנים התברר שערך החברות המפורקות גדול מהערך של החברה האם. כלומר, למרות החשש של המשקיעים לא בטוח כלל שזה ייפגע בהם בסוף הדרך.

• המאבק של טראמפ באוניברסיטת הרווארד עולה שלב
• אקמן תומך בהרווארד, אבל היא מסבה לו ולישראל נזק - איך זה ייגמר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פירוק חברות בגלל שיש להם כוח עודף הוא כוח ששמור רק במקרים מיוחדים. הרגולטור לא אוהב להתערב בכזו עוצמה בשווקים. יש דרכים אחרות להקטין את הכוח של גופים מסוימים לפני שחושבים על פירוק.  

>>> שלמה גרינברג על פייסבוק

תוצאות שיא - מחיר שיא

החברה סיימה את 2020 עם מכירות ורווח נקי של 86 ו-29 מיליארד בהתאמה וברווח למניה של 10.1 דולרים. התחזית היא למכירות של 119 השנה ו-142 מיליארד ב-2022 ורווח למניה של 14 ו-16 דולר בהתאמה. מדובר בחברה שמאז הנפקתה צומחת, בהכנסות, ברווח התפעולי והנקי וברווח למניה בקצב דו ספרתי. חלום של כל משקיע.

מעבר לשיקולי ההכנסה ושווי השוק, ישנן שאלות מהותיות ביום שאחרי הפירוק. האם יועיל לתחרות? האם הפירוק יהיה אפקטיבי? האם בכלל יש מתחרה משמעותי שיכול להוות תחרות? כנראה שלשאלות אלה אין תשובה חד משמעית. בכל מקרה, אפשר לטעון שפירוק ישרת את כולם, כולל המשקיעים, אבל כנראה שצריך להשית על החברה רגולציות מחמירות, שלא רק יגבילו את כוחה, אלא גם יגבירו את השקיפות שלה.

• הפד הוריד ריבית והשווקים מזנקים – אילו אתגרים מחכים בהמשך
• טראמפ פנה לבית המשפט העליון כדי לפטר את ליסה קוק
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

כשלצוקרברג יש תחרות - הוא קונה אותה

אם זה היה רק פלטפורמת האם של פייסבוק, אז השאלה הייתה יותר פשוטה, אבל זה לא רק. צוקרברג ניצל את חולשת הרגולטורים האמריקאים ולפני 8 שנים רכש את רשת אינסטגרם במיליארד דולר ושנה אחריה את וואטסאפ ב-19 מיליארד דולר ובעצם קנה את התחרות. צוקרברג, כמו כל מונופול ראוי בתחומו, שונא תחרות.

אינסטגרם שצמחה במהירות היוותה חלופה לצעירים שלא רצו לראות את ההורים שלהם ברשת ו-וואטסאפ מתחרה במסנג'ר. שני אלה הפכו את צוקרברג לאחד השחקנים הכי גדולים במכרה הזהב של המאה ה-21, כלומר דאטה. כל המידע שפייסבוק אוספת, כשהיא עוקבת באדיקות ועקביות ראויה לשמה, בכל רגע ואחרי כל פעולה של כמעט למעלה מ-36% מאוכלוסיית העולם, מתורגמת לדבר מרכזי אחד – הכנסות מפרסומות, למרות שפייסבוק מתחילה לאבד חלק מהנתח שלה בדואופול הפרסום העולמי.

אבל יש לכך עוד השלכות. אף אחד לא באמת יודע מה החברה עושה עם כמות המידע העצום שהיא אוצרת ועם מי משתפת אותו ובתמורה למה. האם הממשל האמריקאי מקבל גישה, האם ארגונים אחרים משלמים לחברה כסף כדי להיחשף לדאטה, אבל חמור מכך, איך יודעים שכל המידע הזה בטוח ולא דולף לגורמים בעלי אינטרסים, שמסוגלים לנצלו לרעה.

הפרשיות שמעיבות על החברה

אלה לא השאלות היחידות. דוגמה לכוח שצברה הרשת החברתית הגיעה בפברואר השנה, לאור הצעת חוק שמחייב את FB וגוגל GOOGLE (GOOG) לשפות מוציאים לאור על תוכן שמפורסם על גבי הפלטפורמות שלהן. גוגל נכנסה לדיונים עם הממשלה האוסטרלית והגיעה לפשרה. צוקרברג נכנס לאמוק וחסם חשבונות של עיתונים, פוליטיקאים ושל שירותי חירום ביבשת שבאוקיאניה – מה שיצר תגובת נגד חריפה, שגרמה לחברה להתקפל במהירות. אם זאת, הצלקות של אותה פעולה – יחד עם עוד שלל פרשיות – נשארו עד היום ומניעים את הרגולטורים בארה"ב לפעול ביתר שאת.

אילו עוד פרשיות? החברה הואשמה כי אינה ממגרת את הפייק ניוז על גבי הפלטפורמה שלה, מה שהוביל, בין היתר לניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ב-2016. איך? טראמפ השתמש בשירותי קיימברידג' אנליטיקה – שבין מייסדיה נמנה סטיב באנון, היועץ המיוחד של טראמפ שהיום מתחמק מוועדת החקירה של הקונגרס בנושא הפריצה לקפיטול ב-6 בינואר – שהחתימה משתמשים בפלטפורמה כי הם מאפשרים גישה לחשבונות של החברים שלהם ללא הסכמתם, טרגטה מצביעים מתנדנדים בקמפיין אגרסיבי, תחת הכותרת "הילארי המושחתת". אגב, מאז השערורייה ההיא, קיימברידג' פורקה.

חודש לפני כן, היא פייסבוק הואשמה כי היה לה חלק אינטגרלי בחיבור בין ההמון שפרץ לבניין הקפיטול, לאחר שהסירה חסמים שהשיתה כדי למנוע הפצת פייק ניוז במהלך הבחירות האחרונות לנשיאות בארה"ב.

הלאה, ביום שבו הייתה התקלה בכל הפלטפורמות של FB בתחילת החודש, זו שנמשכה 6 שעות והכניסה את משתמשי פייסבוק להיסטריה רבתית, עוד לפני כן המניה נפלה ב-5% בשל עדותה של פרנסיס האוגן, שהייתה מנהלת מוצר בצוות הדיסאינפורמציה של החברה והאישמה את החברה כי ביודעין היא מפיצה רעל ושקרים למען הרווחיות שלה.

"מה שראיתי בחברה שוב ושוב, זה הקונפליקט בין האינטרס של מה שטוב לציבור ומה שטוב לפייסבוק", אמר האוגן לתוכנית התחקירים 60 דקות בארה"ב והוסיפה ש"שוב ושוב, פייסבוק בחרה את מה שאופטימלי לאינטרסים שלה, שזה לעשות יותר כסף".

רק השבוע, הוועדה המפקחת של פייסבוק, שהחברה מינתה בעצמה, טוענת כי היא אינה משתפת איתה פעולה והאשימה אותה בכך שיש לה סטנדרטים כפולים. "הקבוצה בתוך FB שאמונה לספק מידע, לא הייתה כנה בנוגע לבדיקות. בחלק מהמקרים, החברה כשלה לספק מידע רלוונטי לדירקטוריון ובמקרים אחרים המידע שסיפקה היה חסר", קבעה הוועדה.

אתם מבינים? הוועדה שפייסבוק הקימה ומשלמת לה אומרת שהחברה אינה אמינה. מעורר תהיות.

הגיע הזמן להגיד יפה שלום לצוקרברג?

כל אלה הם רק קצה קצהו של המזלג איך שאומרים. לחברה יש לא מעט שלדים בארון והכול מתחיל מלמעלה. צוקרברג, שאחראי על אחד מפלאי העולם הטכנולוגי החדש, הוא מלכתחילה דמות שנויה במחלוקת.

השבוע פורסם כי כחלק ממהלך תדמיתי, בדומה למהלך של גוגל, שפתחה את חברת האם אלפבת, FB מעוניינת להחליף את השם לשם שקשור למילה Metaverse – כלומר יקומים מקבילים בעברית. על השם החדש החברה צפויה להודיע בשבוע הבא, לאחר שאשתקד שינתה את הלוגו של כל הרשתות החברתיות בקבוצה.

אבל שום שם או לוגו לא ימחקו את הנזק שצוקרברג, שאינו נתפס כדמות אמינה בלשון המעטה, מייצר עבור החברה שהוא עומד בראשה. כל עוד ימשיך בפעילותו שמעל הכל נתפסת כנכלולית, גרזן הרגולציה תמיד יעמוד מעל ראשה של החברה. ורגולציה אומר קנסות והפסדים עתידיים וגם סכנת פירוק – שבשאלה הזו חלוקים אם תביא יותר נזק מתועלת.

כך שלפני שחושבים אם צריך לפרק את פייסבוק, קודם כל צריכה לקום ועדה אמריקאית, בדומה ל-FCC, ועדת התקשורת הרגולטורית העליונה בארה"ב, שתשית עליה חוקים ופיקוח נאות, כדי לוודא מה קורה עם המידע של כולנו ואיך החברה, שמואשמת כי היא חותרת נגד הדמוקרטיה, מתנהגת עם כמויות המידע שהיא צוברת. צריך בחוק סנקציות ברורות ואכיפה נאותה, על חברה שהוכיחה אינספור פעמים שאינה מסוגלת להיות הרגולטור של עצמה.