אוטונומו תכנס לוול סטריט דרך ספאק לפי שווי של 1.4 מיליארד ד'
מצטרפת נוספת לגל הנפקות הספאק בוול סטריט: אוטונומו טכנולוגיות הישראלית, שפיתחה זירת מסחר לדאטה שנאסף מרכבים מקושרים (Connected vehicles), תכנס לנאסד"ק באמצעות מיזוג עם השלד Software Acquisition Group INC II (סימולים: SAIIU / SAII / SAIIW) ותחל להיסחר תחת הסימול OTMO לפי שווי צפוי של כ-1.4 מיליארד דולר. העסקה צפויה להזרים לאוטונומו לפחות 280 מיליון דולר, וזאת בהנחה שבעלי המניות הקיימים בשלד לתוכו תמוזג לא יבצעו פדיונות. בחברה מתכוונים להשתמש בכסף כדי להאיץ את החדירה לשווקים חדשים וכן להרחיב את סל המוצרים. הנהלת אוטונומו תישאר בתפקידה גם לאחר ההנפקה. אוטונומו, שהוקמה ב-2015 ע"י המייסד והמנכ"ל בן וולקוב, שואפת לתרגם לכסף את הנתונים הנאספים ע"י רכבים מקושרים, כשתמכור את המידע לארגונים מתעשיות שונות. לפי החברה, ישנם מאות מיליונים של רכבים מקושרים והמידע שמופק מהם רלוונטי לאלפי לקוחות פוטנציאליים. אותם נתונים משמשים למתן שירותי חירום, מיפוי דרכים, ניהול תשתיות של רכבים חשמליים, שירותים מבוססי רישום, חנייה, תחזוקה, ביטוח, וכן לשיפור חווית הנהיגה ולפתרונות בעולמות העיר החכמה. זירת המסחר שפיתחה החברה משרתת יצרניות רכב, ציי רכב ולדבריה אוטונומו יותר מ-100 נותני שירותים בתעשיית התחבורה. לזירת המסחר הזו מוזרמים נתונים מכ-40 מיליון רכבים מקושרים בעולם. לחברה מרכז פיתוח בישראל ומשרדיםבארה"ב ואירופה. עד כה גייסה אוטונומו 82 מיליון דולר. עם המשקיעים הבולטים בחברה נמנים הקרנות בסמר ו-StageOne שנכנסו להשקעה בה עוד בשלב הסיד, Dell ו-Hearst Ventures. עם הכניסה לנאסד"ק, בעלי מניות קיימים באוטונומו ימכרו בעסקת סקנדרי מניות בשווי של כ-30 מיליון דולר. לאחר ההנפקה אלה צפויים להחזיק ב-72% מסך הון המניות של אוטונומו. העסקה תלויה באישור של בעלי המניות של אוטונומו וחברת השלד, לאחר שבדירקטוריונים של שתיהן עברה ההצעה. חברת השלד, מאחוריה עומד המשקיע ג'ונתן הוברמן, גייסה 172.5 מיליון דולר עם הנפקתה בספטמבר האחרון, בה השקיעו בחברה משקיעים מוסדיים לרבות BNP Paribas, Fidelity, Senvest Management ו-Hearst Ventures, והן משקיעים אסטרטגיים כמו Dell. ספאקים (SPAC - Special Purpose Aquisation Company) הם למעשה מעין שלדים בורסאיים ללא פעילות קיימת, שנשענים על המוניטין של היזמים מאחוריהם, שמתחייבים בפני המשקיעים בהם לאתר תוך שנתיים חברה אותה ירכשו. 2020 נחשבת לשנת שיא במספר ההנפקות באמצעות ספאק, כשגם ישראליות דוגמת אינוויז, REE, טאבולה, וטוקספייס (כל מה שצריך לדעת על מבנה ה-SPAC בטור של הלל בש).
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
הונאה פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.
ממדאני בנאום לאחר הבחירה (יוטיוב)ממדאני נגד וול סטריט: ראש העיר הנבחר ומלחמתו בבורסה האמריקאית; מה צפוי בהמשך?
כיצד ראש העיר העתידי של ניו יורק מתייחס לבנקים, לבורסה ולעשירים, ומה ניצב מאחורי האידאולוגיה שמאתגרת את הממסד הכלכלי
זוהרן ממדאני "בעזרת אללה ניצחנו" אמר בנאום הניצחון זוהראן ממדאני שסחף אחריו מהגרים ומיעוטים והבטיח להם ירידה בעלויות, מחירי שכירות ודירות נמוכים יותר ומס לעשירים. האם הוא מסוכן ליהודים בניו יוק ואיך יראו היחסים עם ישראל? הרחבה: ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית.
ממדאני זכה בראשות העיר שנחשבת בירת העולם הפיננסי, סמל הקפיטליזם הגלובלי. הוא בן 34, סוציאליסט דמוקרטי, עלה לשלטון על גבי מסרים תקיפים בחריפותם נגד הבנקים הגדולים, נגד וול סטריט ונגד העשירים ששלטו בעיר במשך עשורים. כמי שנולד בקווינס להורים מהגרים מאוגנדה ומסוריה, הוא מייצג קולות שהיו בשוליים שוליים והפכו למיינסטרים: דור צעיר שמתוסכל מפערי העושר, ממשבר הדיור ומעלויות החיים שמגיעות לשיאים חסרי תקדים. ניצחונו אינו רק ניצחון אישי; הוא אתגר ישיר למערכת הפיננסית בעיר ובארה"ב בכלל. וול סטריט לא תיפגע מחר בבוקר, אבל הקולות נגד בנקאים, עשירים עלולים להביא לסחף של שינוי רדיקלי שיפגע בקפיטליזם ובבורסה שהיא המעוז המוצק והברור ביותר לקפיטליזם.
הבחירות, שהתנהלו על רקע אינפלציה מתמשכת ומחאות חברתיות, הדגישו את הקרע בין וול סטריט לבין תושבי העיר הרגילים. ממדאני זכה ב-52% מהקולות, בעיקר בקרב מצביעים צעירים, מיעוטים ופועלים, והביס את יריבתו הרפובליקנית שנתמכה על ידי תורמים פיננסיים. כעת, כשהוא עומד להיכנס לתפקיד בינואר , העיניים נשואות אליו: האם יוכל ליישם את חזונו הרדיקלי מבלי להרוס את המנוע הכלכלי שמניע את ניו יורק? השאלה הזו מעוררת דיונים סוערים בקרב אנליסטים, בנקאים ומפקחים רגולטוריים, שרואים בו איום על יציבות השוק.
ביקורת בוטה על העשירים והאליטה הפיננסית
עמדתו כלפי העשירים היא ישירה ובלתי מתפשרת, ומבוססת על ניתוח פערים כלכליים שפילחו את העיר לשניים: רובעי מנהטן המבריקים מול שכונות קווינס ובברוקלין המדממות. בפודקאסט של מגזין Espresso, הוא הצהיר בגאווה: "אני לא חושב שצריך להיות מיליארדרים." הציטוט הזה, שזכה לכותרות בעיתונים גלובליים, אינו סתם סיסמה; הוא ביטוי לאידאולוגיה שמאתגרת את הליבה של הקפיטליזם האמריקאי, הרעיון שהצטברות עושר פרטי ללא גבולות היא מנוע להתקדמות. ממדאני טוען כי בניו יורק, שבה האחוזון העליון העליון מחזיק ב-40% מהעושר, מיליארדרים כמו מייקל בלומברג או סטיבן שוורצמן אינם גיבורים, אלא סמל למערכת שבונה ארמונות על גבם של מיליוני תושבים שמתקשים לשלם שכ"ד.
- ממדאני יכול להפוך את ניו יורק - בירת הקפיטליזם - למעבדה סוציאליסטית; והקשר לישראל
- "לא נשקיע באג"ח ישראל" ו"אינתיפאדה גלובלית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביקורת שלו מתמקדת לא רק באנשים, אלא במבנה: הבנקים הגדולים, כמו ג'יי.פי. מורגן וגולדמן סאקס, שמממנים פרויקטי פיתוח עירוניים תוך ניצול זול של כוח עבודה. הוא רואה בהם כוחות ששולטים במדיניות העיר דרך תרומות פוליטיות והשקעות אסטרטגיות, ומקדמים אג'נדה שמעדיפה רווחים על פני רווחה ציבורית. "בעידן של אי-שוויון כזה, עושר מופרז אינו חירות; הוא כבלים על החברה כולה", אמר בראיון ל-Times of India. עמדה זו, ששורשיה באידאולוגיית הסוציאל-דמוקרטיה של ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז, קוראת תיגר על הנחת היסוד ששוק חופשי יתקן את עצמו. במקום זאת, ממדאני מציע מודל שבו הממשלה העירונית משמשת כמגן, לא כמשרת של האליטות.
