משקיעים מסחר סוחרים בורסה עליות ירידות וול סטריט
צילום: Istock

קרן הפנסיה הגדולה בעולם מפסיקה להשאיל מניות, אילון מאסק משבח

קרן הפנסיה הממשלתית ביפן הודיעה מוקדם יותר השבוע על הפסקת השאלת מניות לטובת ביצוע עסקאות "שורט". מייסד טסלה הגיב "הדבר הנכון לעשות,  עסקאות שורט צריכות להיות מחוץ לחוק" 
עמית נעם טל | (3)

הקרב נגד סוחרי "השורט" עולה מדרגה. קרן הפנסיה הממשלתית של יפן (Japan (Government Pension הודיעה השבוע כי היא צפויה להפסיק להשאיל מניות לקרנות גידור, במטרה למנוע אפשרות של עסקאות שורט על מניות (הימור על ירידה של מחירים).

בהודעת הקרן נטען כי החברה מפסיקה להשאיל מניות לקרנות הגידור בעקבות כך כי השאלת המניות מאופיינת בחוסר שקיפות בכל הנוגע לזהות את הלווה והמטרה שלו. מבחינה פרקטית, המהלך צפוי להקשות עוד יותר על ביצוע הימורים על ירידת ערך המניות. נציין כי מהלך דומה נעשה ע"י הרשויות בסין במהלך 2015 במטרה למנוע המשך ירידה השוק. 

רבים רואים במהלך האחרון כצעד נוסף לקראת שלב האיסור על ביצוע עסקאות "שורט", צעד שננקט לזמן קצר במספר מדינות בעשור האחרון. נזכיר כי במהלך משבר החוב באירופה בתחילת האסור הודיעו 4 מדינות באיחוד האירופאי על איסור עסקאות "שורט" על מספר גופים פיננסים. 

בתוך כך, הצעד האחרון של קרן הפנסיה היפנית זכה לתשבחות ממייסד יצרנית הרכבים טסלה, אילון מאסק, שהתעמת מספר פעמים בשנים האחרונות עם סוחרי השורט על מניית החברה. המקרה זכור ביותר התרחש במהלך אוגוסט שעבר, כאשר מאסק צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי "הוא שוקל להפוך את טסלה לפרטית תמורת 420 דולר למניה, כאשר המימון למהלך מובטח" (לכתבה המלאה). מאוחר יותר התברר כי לדבריו של מאסק לא היה בסיס, וכי היה זה ניסיון לפגוע בסוחרי השורט על החברה. 

בציוץ בחשבון הטוויטר טען מאסק "בראבו, הדבר הנכון לעשות! מכירת שורט צריכה להיות בלתי חוקית"  

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עמית 04/12/2019 18:36
    הגב לתגובה זו
    מטרת שוק ההון, לעזור לחברות לגייס כסף. אופציות הינם הימור לכול דבר ועניין. אין לזה שום קשר לשוק ההון. דומה מאוד לשורט. מטרתו לעשות כסף על חשבון ירידת מניות. הימור לכול דבר ועניין. לא לצורך כך יש בורסה. זה רצון לעשות כסף בלבד. ממש הימור ! מטרת
  • 2.
    בוריס 04/12/2019 17:24
    הגב לתגובה זו
    בעידן הטרנזקציות באוטומטיות כל מיני אלגוריתמים מנצלים את האפשרות לעשות שורט לצורך מניפולאציות ושוד המשקיעים אני לא מבין את רשות ניע בארץ ובחול או שהם מטומטמים או שהם מפחדים מקרנות הגידור או שהם חלק מהחגיגה
  • 1.
    צודק, שורט חייב להיות שקוף עם הסכמת המלווה. (ל"ת)
    איתי 04/12/2019 17:13
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקעובדים רבים מדי, קרדיט: גרוק

האם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה

חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים


ענת גלעד |


"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.

בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות. 

החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.

ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים

פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.

הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.