הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל

לקראת ה-25 בינואר: סקרים חדשים ביוון, האם השווקים ירעדו?

אזרחי יוון הולכים לקלפיות ביום ראשון הקרוב. לפי סקרי סוף השבוע, מפלגת הסיריזה בדרך לניצחון
רועי בויאר | (1)
נושאים בכתבה אירופה בחירות יוון סקר

פחות משבוע לקראת הבחירות ביוון, סקרים חדשים שפורסמו בסוף השבוע צפויים להדיר שינה מעיני מנהיגי המדינות המרכזיות באירופה. הבחירות שייתקיימו ביום ראשון הקרוב, יעמידו ראש בראש את מפלגת 'הדמוקרטיה החדשה' שמוביל אנטוניו סמאראס מול מפלגת השמאל הקיצונית סיריזה (Syriza) בראשותו של אלכסיס טסיפראס.

בסוף השבוע פורסמו סקרים חדשים המצביעים על ניצחון מפלגת סיריזה על פני מפלגתו של אנטוניו סמאראס, בפער שנע בין 3.8%-3.1%. מפלגת סיריזה זוכה בסקר לתמיכה שנעה בין 28.3% ל-31.2%, זאת בהשוואה למפלגתו של סמארס שהשיגה בסקר תמיכה בין 24.7% ל-28.1%.

"אנו ניווכח בניצחון ודאי של מפלגת Syriza", כך טוען אריסטידאס האטזיס, פרופסור בכיר למשפטים וכלכלה מאוניברסיטת אתונה בריאיון לבלומברג. האטזיס אך הוסיף כי "ברמות התמיכה האלקטורליות הקיימות, עשויים להיווצר לסיריזה קשיים בהקמת קואליציה ובהשגת רוב בפרלמנט המונה 300 מושבים".

לפני 3 שבועות נקלעה יוון למשבר פוליטי שהוביל לבחירות בזק, זאת לאחר שראש הממשלה אנטוניו סאמרס כשל בהשגת רוב בממשלה לבחירת נשיא. החשש בשווקים הוא מהתחזקות מפלגת השמאל הקיצונית Syriza שמובילה קו לוחמני נגד צעדי הצנע שכופה האיחדו האירופי על יוון.

עם זאת, החשש התמתן מעט לאחר שמנהיג המפלגה, אלכסיס טסיפראס, אמר בריאיון לאתר החדשותי Real News, כי ממשלה בהנהגתו תפרע בחודש מרץ את חובותיה למחזיקי האג"ח וכי גם בהנהגתו המדינה תישאר במסגרת המוניטרית האירופאית. לראיה, הבורסה באתונה עולה כעת 0.6%. להרחבה בנושא המשבר הפוליטי

החשש המרכזי בשוקי המניות הוא מעליית כוחה של מפלגת Syriza, שתופסת תאוצה בחודשים האחרונים בשל המצב הכלכלי הקשה ביוון שנגרם בעקבות צעדי הצנע שמכתיב האיחוד האירופי. במידה ו-Syriza תכתיב קו בדלני, המשמעות לכך עשויה להיות תספורת אדירה בהיקפה בקרב הבנקים האירופאיים.

חשיבות הבחירות ביוון הינן קריטיות לעיצוב מדיניותה הכלכלית והפוליטית ולצורך הבטחת תפקודה העצמאי. בארבע השנים האחרונות המדינה היתה תלויה לחלוטין בסיוע חיצוני שיסתיים בחודש פברואר הקרוב. לקברניטי גוש האירו תוכנית סיוע נוספת ליוון, המותנית בנכונותה של יוון להמשיך ולבצע רפורמות מבניות משמעותיות הכוללות קיצוצים נרחבים במגזר הציבורי.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ואצלנו יש ראשי אמ"ן בשמאל הקיצוני לאן הגענו פה (ל"ת)
    מדינת ישראל מתרסקת 19/01/2015 15:01
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה וול סטריט פיזור סיכונים פיזור השקעות

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים. 

להמשך הכתבה לחץ כאן