יגאל לוי זוכה מתרמית בני"ע. השופטת: "פעל לפי המודל באקסלנס"
יגאל לוי, שהיה מהברוקרים המובילים בחברת אקסלנס נשואה, זוכה מחמת הספק על ידי שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, מיכל אגמון גונן. הוא הואשם כחלק מתרמית בניירות ערך בחברה. במסגרת כתב האישום שהוגש נגדו ב-2019 נטען כי הוא קיבל 500 אלף שקל מאול מאור - הבעלים של בית ההשקעות מאור לוסקי, מי שהיה אחד הנאשמים. על פי כתב האישום, לוי ומאור החליטו שמאור יקנה מניות של סלקום מדויטשה בנק, ואז באמצעות לוי הוא ימכור אותם במחיר גבוה יותר ואז מאור שירוויח מכך יעביר 500 אלף שקל ללוי. לוי עצמו לא הכחיש שקיבל את הכסף, אבל לדבריו זה היה אחרי שעזב את החברה.
אלא שהשופטת אגמון גונן קבעה שהפרקליטות לא הצליחה להוכיח שהוא קיבל את הכסף בגלל ביצוע העסקאות, וזאת למרות שציינה כי לוי עצמו סתר את עצמו בגרסאות שלו: "אדגיש כי זיכוי הנאשם אינו מבוסס על אמון שנתתי בדבריו. בחלק מהעדות הוא 'נזכר' והעיד רק בבית המשפט, למרות שכאשר נחקר ברשות ניירות ערך, לא ציין את הדברים. בחלקים אחרים היו סתירות בעדויותיו. אולם המאשימה היא שצריכה להוכיח כי הנאשם ביצע את העבירות. ואת זה היא לא הצליחה לעשות".
בפסק הדין כתבה השופטת: "אין מחלוקת שהנאשם קיבל לחשבון אישי שפתח בקפריסין בנובמבר 2012 סכום של כחצי מיליון שקל. הנאשם הכחיש את הדברים, אמר שקנה את המניות בבורסה על-פי המודל. אשר לקבלת הכספים, הוא אומנם אישר שקיבל את הכספים, אך טען כי אלה שולמו לו עבור עבודת ייעוץ שנתן רק לאחר שסיים לעבוד באקסלנס ובשוק המוסדי".
השופטת גם ציינה שעברו 4 שנים בין זמן ביצוע מכירת המניות ובין זמן קבלת הכסף, והפרקליטות, לדבריה, לא הצליחה להוכיח קשר ביניהן: "העסקאות בוצעו בדצמבר נובמבר 2008 - 3 שנים אחרי שהפסיק לעבוד באקסלנס. הכסף הועבר לחשבון רק בנובמבר 2012 - 4 שנים לאחר ביצוע העסקאות. פרקליטות מיסוי וכלכלה הסבירה את פער הזמנים בכך שהמתינו שלוי יסיים את עבודתו בשוק המוסדי. לוי עזב את השוק המוסדי במרץ 2012, ולמרות זאת הכסף הועבר רק בנובמבר 2012".
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד ציינו השופטת כי העובדה שההליך המשפטי נמשך הרבה שנים - 14 שנים אחרי שהאירועים התרחשו בפועל - יכולות לגרום לכך שהמעורבים לא יזכרו את הפרטים כמו שצריך: "במצב דברים זה, מרבית העדים ציינו כי אינם זוכרים את פרטי האירועים, ולכן לא ניתן היה לבסס ממצאים על עדויותיהם".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
בצלאל סמוטריץ' שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
