הדר אשרת
צילום: יחצ

כתב אישום נגד בכירים בשוק ההון: ניצלו את כספי הגמל והפנסיה

כתב אישום הוגש נגד משה גולדמן, שאול מאור, הדר אשרת, יגאל לוי ומעורבים נוספים בחשד לקבלת כספים במרמה בדרך מתוחכמת. איך עבדה השיטה?
ירדן סמדר | (7)

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לפני זמן קצר כתב אישום למחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בתל אביב נגד משה גולדמן, שאול מאור, הדר אשרת, יגאל לוי, ומעורבים נוספים בטענה כי המעורבים פעלו לחלוקת כספים אסורים ולהלבנת הון בהיקף כולל של כ-20 מיליון שקל.  

כתב האישום מפרט פרשת מרמה רחבת היקף, שבבסיסה ניצול של כספי חוסכים בקופות גמל ופנסיה על ידי אנשי שוק הון מנוסים לצורך הפקת רווחים אישיים. הרווחים חולקו בין הנאשמים באמצעות רשת מסועפת של חשבונות וחברות קש בכל רחבי העולם.

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כיהן גולדמן כמנהל ההשקעות הראשי של קופת הגמל גדיש, שנוהלה במרבית התקופה בחברת "פסגות קופות גמל", וניהל כספי חוסכים בהיקפים שעומדים על כ-20 מיליארד שקל. מאור כיהן כיו"ר ובעלים של בית ההשקעות מאור לוסקי, אשרת כיהן כמנהל דסק המניות בדויטשה בנק ישראל ולוי שימש מנהל השקעות במניות בקופות הגמל של בית ההשקעות אקסלנס.

כתב האישום מייחס לגולדמן ולמאור עבירות מתן ולקיחת שוחד, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה, תרמית בניירות ערך, איסור הלבנת הון ועבירות נוספות. לאשרת מיוחסות עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות הלבנת הון. בנוסף לכך, כתב האישום מייחס ללוי עבירות קבלת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות תרמית בניירות ערך ועבירות הלבנת הון.

לפי כתב האישום, גולדמן ומאור ביצעו עסקאות תרמיתיות בין חשבונות קופת הגמל "גדיש" לבין חשבון קש שנוהל בבית ההשקעות "מאור לוסקי" על ידי מאור. עסקאות אלו הטיבו עם חשבון הקש ויצרו רווחים בחשבון זה. בכך רתם גולדמן את כספי קופת הגמל על מנת לייצר רווחים בחשבון הקש שבשליטת השניים במסכת תרמיתית מורכבת.

המעורבים בפרשה ביצעו פעילות מרמתית בעסקאות הפצת מניות סלקום שבוצעו על ידי דויטשה בנק ישראל. במסגרת עסקאות אלה קנה מאור מדויטשה בנק מניות סלקום בהיקף של עשרות מליוני שקלים, ומכר אותן ברווח לקופות הגמל של פסגות ואקסלנס שבשליטת גולדמן ולוי. בכך יצרו הנאשמים רווחים עצומים בחשבונות שבשליטת מאור, רווחים שחולקו בהמשך בין המעורבים.

כתב האישום מתאר פעילות הלבנת הון חריגה בחומרתה, שנועדה להסתיר את רווחי התרמית. לצורך כך, השתמשו הנאשמים ברשת מסועפת של חשבונות של חברות קש ואנשי קש בכל העולם, ובין היתר בקפריסין, שוויץ, אנגליה הונגריה, סלובקיה ועוד. פענוח רשת הלבנת ההון נעשה באמצעות חקירה מאומצת של מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, שכללה חיקורי דין רבים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גולדמן מואשם, בנוסף לאישומים המתוארים, גם בשיבוש מהלכי משפט והדחת עד, בכך שניסה לתאם עדויות מול עדים בפרשה, למנוע את עדותם ולהבריח באמצעותם חלק מרווחי התרמית.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יחזקאל 06/04/2019 07:58
    הגב לתגובה זו
    לא עם סגולה אלא עם של רמאים תחמנים וחסרי מוסר אנחנו
  • 5.
    דגדג 04/04/2019 23:14
    הגב לתגובה זו
    בין הטייקונים שלוקחים הלוואות מאיגרות חוב שאינם מחזירים ובין כל הגנבים בדרך והעמלות הגבוהות, לבסוף לעת פנסיה לא ישאר כלום לכל האזרחים.
  • 4.
    נחזור לשנות ה-60 עם דולרים מתחת לבלטות (ל"ת)
    נחום 04/04/2019 16:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ישראל ציוני 04/04/2019 16:09
    הגב לתגובה זו
    ומי יפצה את הקורבנות ? בוריס הספר? איפה הכסף איפה?
  • 2.
    Fisherking 04/04/2019 14:22
    הגב לתגובה זו
    נגד החמאס ואיראן
  • אריאל 04/04/2019 14:58
    הגב לתגובה זו
    אתה מתכוון להעביר אליהם 15 מיליון דולר בחודש?
  • 1.
    ללא 04/04/2019 14:01
    הגב לתגובה זו
    איפה הוא?????
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.3%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ניו מד מזנקת 6.5%, אלביט ב-2.5% - המדדים במגמה מעורבת

עסקת הייצוא למצרים יוצאת לדרך - ניו מד מזנקת

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.3%. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.3% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.1%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.6%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך