הדר אשרת
צילום: יחצ

כתב אישום נגד בכירים בשוק ההון: ניצלו את כספי הגמל והפנסיה

כתב אישום הוגש נגד משה גולדמן, שאול מאור, הדר אשרת, יגאל לוי ומעורבים נוספים בחשד לקבלת כספים במרמה בדרך מתוחכמת. איך עבדה השיטה?
ירדן סמדר | (7)

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לפני זמן קצר כתב אישום למחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בתל אביב נגד משה גולדמן, שאול מאור, הדר אשרת, יגאל לוי, ומעורבים נוספים בטענה כי המעורבים פעלו לחלוקת כספים אסורים ולהלבנת הון בהיקף כולל של כ-20 מיליון שקל.  

כתב האישום מפרט פרשת מרמה רחבת היקף, שבבסיסה ניצול של כספי חוסכים בקופות גמל ופנסיה על ידי אנשי שוק הון מנוסים לצורך הפקת רווחים אישיים. הרווחים חולקו בין הנאשמים באמצעות רשת מסועפת של חשבונות וחברות קש בכל רחבי העולם.

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כיהן גולדמן כמנהל ההשקעות הראשי של קופת הגמל גדיש, שנוהלה במרבית התקופה בחברת "פסגות קופות גמל", וניהל כספי חוסכים בהיקפים שעומדים על כ-20 מיליארד שקל. מאור כיהן כיו"ר ובעלים של בית ההשקעות מאור לוסקי, אשרת כיהן כמנהל דסק המניות בדויטשה בנק ישראל ולוי שימש מנהל השקעות במניות בקופות הגמל של בית ההשקעות אקסלנס.

כתב האישום מייחס לגולדמן ולמאור עבירות מתן ולקיחת שוחד, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה, תרמית בניירות ערך, איסור הלבנת הון ועבירות נוספות. לאשרת מיוחסות עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות הלבנת הון. בנוסף לכך, כתב האישום מייחס ללוי עבירות קבלת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות תרמית בניירות ערך ועבירות הלבנת הון.

לפי כתב האישום, גולדמן ומאור ביצעו עסקאות תרמיתיות בין חשבונות קופת הגמל "גדיש" לבין חשבון קש שנוהל בבית ההשקעות "מאור לוסקי" על ידי מאור. עסקאות אלו הטיבו עם חשבון הקש ויצרו רווחים בחשבון זה. בכך רתם גולדמן את כספי קופת הגמל על מנת לייצר רווחים בחשבון הקש שבשליטת השניים במסכת תרמיתית מורכבת.

המעורבים בפרשה ביצעו פעילות מרמתית בעסקאות הפצת מניות סלקום שבוצעו על ידי דויטשה בנק ישראל. במסגרת עסקאות אלה קנה מאור מדויטשה בנק מניות סלקום בהיקף של עשרות מליוני שקלים, ומכר אותן ברווח לקופות הגמל של פסגות ואקסלנס שבשליטת גולדמן ולוי. בכך יצרו הנאשמים רווחים עצומים בחשבונות שבשליטת מאור, רווחים שחולקו בהמשך בין המעורבים.

כתב האישום מתאר פעילות הלבנת הון חריגה בחומרתה, שנועדה להסתיר את רווחי התרמית. לצורך כך, השתמשו הנאשמים ברשת מסועפת של חשבונות של חברות קש ואנשי קש בכל העולם, ובין היתר בקפריסין, שוויץ, אנגליה הונגריה, סלובקיה ועוד. פענוח רשת הלבנת ההון נעשה באמצעות חקירה מאומצת של מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, שכללה חיקורי דין רבים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גולדמן מואשם, בנוסף לאישומים המתוארים, גם בשיבוש מהלכי משפט והדחת עד, בכך שניסה לתאם עדויות מול עדים בפרשה, למנוע את עדותם ולהבריח באמצעותם חלק מרווחי התרמית.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יחזקאל 06/04/2019 07:58
    הגב לתגובה זו
    לא עם סגולה אלא עם של רמאים תחמנים וחסרי מוסר אנחנו
  • 5.
    דגדג 04/04/2019 23:14
    הגב לתגובה זו
    בין הטייקונים שלוקחים הלוואות מאיגרות חוב שאינם מחזירים ובין כל הגנבים בדרך והעמלות הגבוהות, לבסוף לעת פנסיה לא ישאר כלום לכל האזרחים.
  • 4.
    נחזור לשנות ה-60 עם דולרים מתחת לבלטות (ל"ת)
    נחום 04/04/2019 16:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ישראל ציוני 04/04/2019 16:09
    הגב לתגובה זו
    ומי יפצה את הקורבנות ? בוריס הספר? איפה הכסף איפה?
  • 2.
    Fisherking 04/04/2019 14:22
    הגב לתגובה זו
    נגד החמאס ואיראן
  • אריאל 04/04/2019 14:58
    הגב לתגובה זו
    אתה מתכוון להעביר אליהם 15 מיליון דולר בחודש?
  • 1.
    ללא 04/04/2019 14:01
    הגב לתגובה זו
    איפה הוא?????
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.