הדר אשרת
צילום: יחצ

כתב אישום נגד בכירים בשוק ההון: ניצלו את כספי הגמל והפנסיה

כתב אישום הוגש נגד משה גולדמן, שאול מאור, הדר אשרת, יגאל לוי ומעורבים נוספים בחשד לקבלת כספים במרמה בדרך מתוחכמת. איך עבדה השיטה?
ירדן סמדר | (7)

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לפני זמן קצר כתב אישום למחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בתל אביב נגד משה גולדמן, שאול מאור, הדר אשרת, יגאל לוי, ומעורבים נוספים בטענה כי המעורבים פעלו לחלוקת כספים אסורים ולהלבנת הון בהיקף כולל של כ-20 מיליון שקל.  

כתב האישום מפרט פרשת מרמה רחבת היקף, שבבסיסה ניצול של כספי חוסכים בקופות גמל ופנסיה על ידי אנשי שוק הון מנוסים לצורך הפקת רווחים אישיים. הרווחים חולקו בין הנאשמים באמצעות רשת מסועפת של חשבונות וחברות קש בכל רחבי העולם.

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כיהן גולדמן כמנהל ההשקעות הראשי של קופת הגמל גדיש, שנוהלה במרבית התקופה בחברת "פסגות קופות גמל", וניהל כספי חוסכים בהיקפים שעומדים על כ-20 מיליארד שקל. מאור כיהן כיו"ר ובעלים של בית ההשקעות מאור לוסקי, אשרת כיהן כמנהל דסק המניות בדויטשה בנק ישראל ולוי שימש מנהל השקעות במניות בקופות הגמל של בית ההשקעות אקסלנס.

כתב האישום מייחס לגולדמן ולמאור עבירות מתן ולקיחת שוחד, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה, תרמית בניירות ערך, איסור הלבנת הון ועבירות נוספות. לאשרת מיוחסות עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות הלבנת הון. בנוסף לכך, כתב האישום מייחס ללוי עבירות קבלת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות תרמית בניירות ערך ועבירות הלבנת הון.

לפי כתב האישום, גולדמן ומאור ביצעו עסקאות תרמיתיות בין חשבונות קופת הגמל "גדיש" לבין חשבון קש שנוהל בבית ההשקעות "מאור לוסקי" על ידי מאור. עסקאות אלו הטיבו עם חשבון הקש ויצרו רווחים בחשבון זה. בכך רתם גולדמן את כספי קופת הגמל על מנת לייצר רווחים בחשבון הקש שבשליטת השניים במסכת תרמיתית מורכבת.

המעורבים בפרשה ביצעו פעילות מרמתית בעסקאות הפצת מניות סלקום שבוצעו על ידי דויטשה בנק ישראל. במסגרת עסקאות אלה קנה מאור מדויטשה בנק מניות סלקום בהיקף של עשרות מליוני שקלים, ומכר אותן ברווח לקופות הגמל של פסגות ואקסלנס שבשליטת גולדמן ולוי. בכך יצרו הנאשמים רווחים עצומים בחשבונות שבשליטת מאור, רווחים שחולקו בהמשך בין המעורבים.

כתב האישום מתאר פעילות הלבנת הון חריגה בחומרתה, שנועדה להסתיר את רווחי התרמית. לצורך כך, השתמשו הנאשמים ברשת מסועפת של חשבונות של חברות קש ואנשי קש בכל העולם, ובין היתר בקפריסין, שוויץ, אנגליה הונגריה, סלובקיה ועוד. פענוח רשת הלבנת ההון נעשה באמצעות חקירה מאומצת של מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, שכללה חיקורי דין רבים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גולדמן מואשם, בנוסף לאישומים המתוארים, גם בשיבוש מהלכי משפט והדחת עד, בכך שניסה לתאם עדויות מול עדים בפרשה, למנוע את עדותם ולהבריח באמצעותם חלק מרווחי התרמית.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יחזקאל 06/04/2019 07:58
    הגב לתגובה זו
    לא עם סגולה אלא עם של רמאים תחמנים וחסרי מוסר אנחנו
  • 5.
    דגדג 04/04/2019 23:14
    הגב לתגובה זו
    בין הטייקונים שלוקחים הלוואות מאיגרות חוב שאינם מחזירים ובין כל הגנבים בדרך והעמלות הגבוהות, לבסוף לעת פנסיה לא ישאר כלום לכל האזרחים.
  • 4.
    נחזור לשנות ה-60 עם דולרים מתחת לבלטות (ל"ת)
    נחום 04/04/2019 16:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ישראל ציוני 04/04/2019 16:09
    הגב לתגובה זו
    ומי יפצה את הקורבנות ? בוריס הספר? איפה הכסף איפה?
  • 2.
    Fisherking 04/04/2019 14:22
    הגב לתגובה זו
    נגד החמאס ואיראן
  • אריאל 04/04/2019 14:58
    הגב לתגובה זו
    אתה מתכוון להעביר אליהם 15 מיליון דולר בחודש?
  • 1.
    ללא 04/04/2019 14:01
    הגב לתגובה זו
    איפה הוא?????
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: