הדר אשרת
צילום: יחצ

כתב אישום נגד בכירים בשוק ההון: ניצלו את כספי הגמל והפנסיה

כתב אישום הוגש נגד משה גולדמן, שאול מאור, הדר אשרת, יגאל לוי ומעורבים נוספים בחשד לקבלת כספים במרמה בדרך מתוחכמת. איך עבדה השיטה?
ירדן סמדר | (7)

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לפני זמן קצר כתב אישום למחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בתל אביב נגד משה גולדמן, שאול מאור, הדר אשרת, יגאל לוי, ומעורבים נוספים בטענה כי המעורבים פעלו לחלוקת כספים אסורים ולהלבנת הון בהיקף כולל של כ-20 מיליון שקל.  

כתב האישום מפרט פרשת מרמה רחבת היקף, שבבסיסה ניצול של כספי חוסכים בקופות גמל ופנסיה על ידי אנשי שוק הון מנוסים לצורך הפקת רווחים אישיים. הרווחים חולקו בין הנאשמים באמצעות רשת מסועפת של חשבונות וחברות קש בכל רחבי העולם.

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כיהן גולדמן כמנהל ההשקעות הראשי של קופת הגמל גדיש, שנוהלה במרבית התקופה בחברת "פסגות קופות גמל", וניהל כספי חוסכים בהיקפים שעומדים על כ-20 מיליארד שקל. מאור כיהן כיו"ר ובעלים של בית ההשקעות מאור לוסקי, אשרת כיהן כמנהל דסק המניות בדויטשה בנק ישראל ולוי שימש מנהל השקעות במניות בקופות הגמל של בית ההשקעות אקסלנס.

כתב האישום מייחס לגולדמן ולמאור עבירות מתן ולקיחת שוחד, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה, תרמית בניירות ערך, איסור הלבנת הון ועבירות נוספות. לאשרת מיוחסות עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות הלבנת הון. בנוסף לכך, כתב האישום מייחס ללוי עבירות קבלת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות תרמית בניירות ערך ועבירות הלבנת הון.

לפי כתב האישום, גולדמן ומאור ביצעו עסקאות תרמיתיות בין חשבונות קופת הגמל "גדיש" לבין חשבון קש שנוהל בבית ההשקעות "מאור לוסקי" על ידי מאור. עסקאות אלו הטיבו עם חשבון הקש ויצרו רווחים בחשבון זה. בכך רתם גולדמן את כספי קופת הגמל על מנת לייצר רווחים בחשבון הקש שבשליטת השניים במסכת תרמיתית מורכבת.

המעורבים בפרשה ביצעו פעילות מרמתית בעסקאות הפצת מניות סלקום שבוצעו על ידי דויטשה בנק ישראל. במסגרת עסקאות אלה קנה מאור מדויטשה בנק מניות סלקום בהיקף של עשרות מליוני שקלים, ומכר אותן ברווח לקופות הגמל של פסגות ואקסלנס שבשליטת גולדמן ולוי. בכך יצרו הנאשמים רווחים עצומים בחשבונות שבשליטת מאור, רווחים שחולקו בהמשך בין המעורבים.

כתב האישום מתאר פעילות הלבנת הון חריגה בחומרתה, שנועדה להסתיר את רווחי התרמית. לצורך כך, השתמשו הנאשמים ברשת מסועפת של חשבונות של חברות קש ואנשי קש בכל העולם, ובין היתר בקפריסין, שוויץ, אנגליה הונגריה, סלובקיה ועוד. פענוח רשת הלבנת ההון נעשה באמצעות חקירה מאומצת של מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, שכללה חיקורי דין רבים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גולדמן מואשם, בנוסף לאישומים המתוארים, גם בשיבוש מהלכי משפט והדחת עד, בכך שניסה לתאם עדויות מול עדים בפרשה, למנוע את עדותם ולהבריח באמצעותם חלק מרווחי התרמית.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יחזקאל 06/04/2019 07:58
    הגב לתגובה זו
    לא עם סגולה אלא עם של רמאים תחמנים וחסרי מוסר אנחנו
  • 5.
    דגדג 04/04/2019 23:14
    הגב לתגובה זו
    בין הטייקונים שלוקחים הלוואות מאיגרות חוב שאינם מחזירים ובין כל הגנבים בדרך והעמלות הגבוהות, לבסוף לעת פנסיה לא ישאר כלום לכל האזרחים.
  • 4.
    נחזור לשנות ה-60 עם דולרים מתחת לבלטות (ל"ת)
    נחום 04/04/2019 16:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ישראל ציוני 04/04/2019 16:09
    הגב לתגובה זו
    ומי יפצה את הקורבנות ? בוריס הספר? איפה הכסף איפה?
  • 2.
    Fisherking 04/04/2019 14:22
    הגב לתגובה זו
    נגד החמאס ואיראן
  • אריאל 04/04/2019 14:58
    הגב לתגובה זו
    אתה מתכוון להעביר אליהם 15 מיליון דולר בחודש?
  • 1.
    ללא 04/04/2019 14:01
    הגב לתגובה זו
    איפה הוא?????
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: