קניות פירות וירקות
צילום: Bizportal

בנק לאומי מזהיר: האינפלציה תקפוץ בחודש הבא לטווח של 4.4% עד 4.6%; בנק ישראל יעלה את הריבית עד 2.5%

חגיגה מוקדמת? בבנק מצננים את התוצאה המפתיעה במדד שפרסם הלמ"ס לפני שעה קלה ואומרים כי על פי הערכות ראשוניות מדד חודש יוני יעלה בשיעור של 0.3-0.6%. על פי הבנק, המדד צפוי לעלות השנה לטווח של 4.7% עד 5.1%

נתנאל אריאל | (8)

"על פי הערכות ראשוניות, מדד חודש יוני צפוי לעלות ב-0.3-0.6%. שיעור העלייה השנתי של המדד בשנים עשר החודשים האחרונים צפוי להמשיך ולעלות ל-4.4-4.6% במדד חודש יוני", כך צופה דר' גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, בתגובה לנתוני מדד המחירים לצרכן שהתפרסם הערב. המחירים בחודש יולי עלו ב-0.6%, נמוך מהצפי בשוק לעלייה של עד 0.8%. גם קצב עליית מחירי הדיור התמתן ביחס לחודש שעבר, ומחירי השכירות? הם עלו רק ב-0.2%. הערכה של בפמן היא לעלייה באינפלציה וכלכלנים נוספים צופים כמוהו. אינפלציה גבוהה מפחידה את בנק ישראל והוא משתמש בכלי הריבית. למה בעצם ומהי אינפלציה? והאם באמת צריכים להיות מודאגים?

לדברי בפמן: "בכך תימשך ההאצה בקצב השנתי שצפוי להסתכם במהלך 2022 ב-4.7-5.1%. המדד בשנים עשר החודשים הבאים צפוי לעלות ב-2.9-3.4%.

בבנק מזרחי טפחות מדגישים כי "כמו ברוב העולם, גם אצלנו מחירי האנרגיה והסחורות ממשיכים להוות את הגורם העיקרי בהתפתחות האינפלציה. מנגד, הכלכלה הישראלית חריגה באופן שבו עלויות הדיור מצמצמות את ההכנסה הפנויה של הצרכנים - כפי שראינו בנתוני מכירת הדירות של הלמ"ס השבוע, היצע הדירות המקומי לא מספיק להדביק את קצב הביקושים, גם ברמות המחירים החריגות אליהן הגענו" כך לדברי יוני פנינג, כלכלן שווקים בחדר המסחר של בנק מזרחי טפחות. 

ומה יעשה בנק ישראל?

בפמן סבור שבנק ישראל יעלה הריבית בהחלטה הקרובה, (ב-4 ביולי) ב-50 נקודות בסיס לרמה של 1.25%. תהליך העלאת הריבית צפוי להמשך לאחר מכן, תוך שבנק ישראל מגיע לרמת ריבית של כ-2.5%".

בניגוד לבפמן, פנינג נשמע מעורפל: "אנו ממשיכים לצפות כי מדיניות בנק ישראל תושפע מהמתרחש בעולם, ובפרט בהודעת הריבית הבנק ישראל בתחילת החודש הבא. נמשיך לצפות לתמיכה בקצב האינפלציה השנתית בישראל, לנוכח עליית שער הדולר ומחירי הדלקים. אבל ככל שיעלו הריבית, נצפה שבנק ישראל ידגיש גם את השיקולים כנגד המשך תהליך זה, לנוכח ההאטה המסתמנת בפעילות הכלכלית העולמית".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    שדגשדג 17/06/2022 10:27
    הגב לתגובה זו
    השנה הכסף נשחק ב30 אחוז לפחות, הלמס יכול לחרטט עד מחר אבל המחירים כבר זינקו ביטרוף. צריך להוריד את שכר המינימום ולצמצם כסף זול בשוק.
  • 7.
    האינפלציה כבר עכשיו 15 אחוז (ל"ת)
    למס שקרנים 16/06/2022 19:35
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ברבור שחור 16/06/2022 13:18
    הגב לתגובה זו
    אין פה ממש כותרת
  • 5.
    ניר בן משה 16/06/2022 10:56
    הגב לתגובה זו
    נכנס ל-טמבוריה ..ורוצה לקנות צבע לבית ... היה 85 ש"ח ניהיה 120 ש"ח ( עלייה של 40% במחיר ) רוצה לקנות ברז חדש למכונת כביסה.. היה 45 שקל עכשיו 75 שקל ( עליה של 66% ) אש .....המחירים עולים ושם ישנים בעמידה .... ומספרים סיפורי סבתא ...נדבקו מאדון נתניהו נכנס לתחנת הדלק ...למוסך... למסעדה ..ולאן לא .. הכל אש .....
  • 4.
    לעולם אל תהיו בדורו - הפסדים בטוחים (ל"ת)
    עמי שורץ 15/06/2022 20:43
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לא מאמין לניתוח הכלכלי של בנק ישראל. (ל"ת)
    שולמן 15/06/2022 20:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    השוק רוצה ומצליח לעלות נסדק מעולה (ל"ת)
    אבי לוי 15/06/2022 20:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נסדק כבר 3 ימים עולה דאו עולה תא עולה (ל"ת)
    חיים 15/06/2022 20:25
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.