הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
ספינה יבוא יצוא סחורות
צילום: Getty images Israel

הערכה: השנה היצוא יעלה לשיא כל הזמנים של 135 מיליארד דולר

היצוא במחצית השנה הראשונה הסתכם ב-67.6 מיליארד דולר, צמיחה של כ-24% לעומת החציון הראשון של השנה שעברה - וגם לעומת שנת 2019, כלומר לפני הקורונה
סתיו קורן | (7)
נושאים בכתבה יבוא יצוא

היצוא בשנת 2021 יסתכם ב-135 מיליארד דולר, שיא כל הזמנים ביצוא הישראלי ו-15 מיליארד דולר מעבר ליעד המקורי, כך מעריכים במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה, בעקבות התוצאות החיוביות של היצוא בחציון הראשון של 2021, ובהנחה שהמגמה הנוכחית תימשך.

על פי הנתונים לחצי הראשון של השנה, יצוא הסחורות והשירותים הישראלי הסתכם בחציון הראשון של השנה בכ-67.6 מיליארד דולר, צמיחה של כ-24% לעומת חציון ראשון 2020, אך יותר חשוב מדובר גם בהמשך הצמיחה לעומת החציון הראשון של 2019, כלומר מדובר בצמיחה גם ביחס למשק שעובד כרגיל ללא הקורונה. בחציון הראשון של 2019 הסתכם היצוא ב-55.5 מיליארד דולר.

בעוד גם ברבעון הראשון נרשמה צמיחה נאה מאוד של כ-11%, הרבעון השני של השנה, הציג צמיחה של כ-38% לעומת הרבעון השני 2021. על אף שהרבעון השני אשתקד סימן את שיא המשבר הכלכלי שהביאה מגפת הקורונה, מדובר בצמיחה מרשימה מאוד נוכח העובדה שסקטור יצוא שירותי התיירות טרם חזר לשגרה נוכח ההגבלות על כניסת תיירים לישראל.

בתוך כך, לראשונה יצוא השירותים עלה על יצוא הסחורות בחציון הראשון של השנה וביתר שאת ברבעון השני של השנה בו היווה כ-51.4% מהיצוא הכולל של ישראל לעומת 48.6% ליצוא הסחורות, זאת על אף המשך הגידול ביצוא הסחורות. עיקר שינוי מאזן הכוחות בין הסחורות לשירותים נובע מהצמיחה המהירה של סקטור השירותים ביצוא הישראלי לעומת שיעורי הצמיחה הצנועים יותר של סקטור הסחורות. עם זאת, שניהם צמחו בחציון הראשון באופן משמעותי ביותר – יצוא השירותים צמח בכ-30% ויצוא הסחורות צמח בכ-18% במהלך החציון הראשון של 2021 לעומת החציון הראשון אשתקד.

מי מנועי הצמיחה?

בגזרת השירותים, ממשיכים להוביל שני מנועי הצמיחה המשמעותיים של השנים האחרונות – שירותי התוכנה והמחשוב ושירותי המו"פ המדעי, המהווים את ליבת תעשיית ההייטק הישראלי, אשר צמחו בשיעור של 29% ו 48% בהתאמה. לצדם, גם שירותי התחבורה מראים התאוששות מהירה עם צמיחה של כ-110% בחציון לעומת חציון ראשון אשתקד וגידול נרשם גם בגזרת יצוא שירותים כחלק מפעילות מכירת חברות הזנק אשר צמחו בכ-77%.

בגזרת הסחורות, ניכר המשך ההתאוששות מתחילת השנה ומגמת הצמיחה חוצה מגזרים וסקטורים. צמיחה משמעותית של כ-13% נרשמה בחציון ביצוא הסחורות ללא יהלומים ובשונה מהמגמה בשנים האחרונות, יצוא היהלומים מתאושש באופן מרשים עם צמיחה של כ-111% בחציון הראשון לעומת חציון ראשון 2020. בהסתכלות על יצוא הסחורות ללא יהלומים בחלוקה גיאוגרפית, ניתן לראות כי בחציון הראשון של 2021, עיקר היצוא (40%) מופנה לשווקי אירופה, 33% לשווקים באמריקה וכ-25% לשווקי אסיה.

בחציון האחרון, שווקי יצוא רבים חוו צמיחה מרשימה, ביניהם ניתן לציין את היצוא לאיחוד האירופי אשר צמח בכ-17%, במסגרתו חווה צמיחה היצוא לאיטליה (+95%), בלגיה (+50%), ספרד (+43%), היצוא לארצות הברית שצמח בכ-23%, היצוא לאסיה שצמח בכ-15% במסגרתו חווה צמיחה היצוא לסין (+5%), הודו (+70%), דרום קוריאה (+68%) וטאיוואן (+12%) וצמיחה יפה הראה גם היצוא לטורקיה (+23%), ברזיל (+15%) ורוסיה (+21%).

קיראו עוד ב"בארץ"

אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה והתעשייה: "אנו מלאי גאווה בתעשייה הישראלית, הסקטור העסקי, מגזר ההייטק והיזמים הטכנולוגיים בישראל שמוכיחים פעם אחר פעם שאין דבר העומד בפני הנחישות הישראלית לפרוץ ולנצח. אנו, במשרד הכלכלה והתעשייה – באמצעות מינהל סחר חוץ ומערך הנספחויות הכלכליות - נמשיך לפעול להסרת חסמי סחר, פתיחת דלתות לשווקים חדשים עבור התעשייה הישראלית ומתן תמיכה וליווי מקצועי לחברות המעוניינות להרחיב פעילותן בשווקים קיימים או לחדור אל שווקים חדשים"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אוהד כהן הפקידון השמ 30/09/2021 06:32
    הגב לתגובה זו
    מניסיון.
  • 5.
    בשנה הבאה נשב על המרפסת (ל"ת)
    Lol 27/09/2021 13:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מגזר העלוקות - הכנסת 26/09/2021 15:53
    הגב לתגובה זו
    חחחח
  • 3.
    שייקה 26/09/2021 14:30
    הגב לתגובה זו
    בכל הצרות במגינה אשם ביבי. תפרגנו פעם אחת כשמגיע לו.
  • מה הקשר של ביבי לתעשיית ההיי טק. היא שישגה ומשגשגת 26/09/2021 22:45
    הגב לתגובה זו
    מה הקשר של ביבי לתעשיית ההיי טק. היא שישגה ומשגשגת למרות ביבי, ממש לא בזכותו. אפס תרומה.
  • 2.
    עוגי 26/09/2021 12:59
    הגב לתגובה זו
    צודק , להוליווד שולחים את גל גדות ופה משאירים זבל
  • 1.
    אלמוג 26/09/2021 12:10
    הגב לתגובה זו
    את הזבל
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

להמשך הכתבה לחץ כאן
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

להמשך הכתבה לחץ כאן