מחפשי עבודה אבטלה מובטלים
צילום: שירות התעסוקה

הלמ"ס: שיעור האבטלה בינואר 2020 הגיע ל-3.6%

לאחר עדכון הנתון המקורי של חודש דצמבר 2019 שפורסם בניכוי עונתיות, שיעור זה נותר ללא שינוי. מספר המועסקים עלה ב-0.3%
מורן ישעיהו |

יציבות בשוק העבודה הישראלי: בינואר 2020 עמד אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה על 3.6%. כך לפי נתוני סקר כוח אדם שמפרסמת הלמ"ס. 

בהודעתה עדכנה הלמ"ס את הנתון לגבי שיעור האבטלה בדצמבר האחרון שפורסם בניכוי עונתיות, מ-3.4% ל-3.6%. לפיכך, נותר שיעור האבטלה ללא שינוי מסוף שנת 2019 וגם שיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה הנ"ל נשאר על 60.7%.

הסקר נערך בקרב כ-19,300 איש בממוצע שהינם תושבים קבועים בארץ, כמו גם תיירים ותושבים ארעיים השוהים בישראל יותר משנה ברציפות. בלתי מועסקים, לפי הסקר, הם אנשים שלא עבדו כלל (אפילו לא שעה אחת) בשבוע הקובע ושחיפשו עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות שקדמו לפקידתם בסקר והיו זמינים לעבודה.

בקרב קבוצת הגילאים העיקרית של 25 עד 64, ירד שיעור האבטלה בינואר ל-3% בהשוואה ל-3.2% בחודש הקודם. אחוז זה בקרב הגברים ירד ל-2.9% ובקרב הנשים נותר ללא שינוי - 3.1%. שיעור התעסוקה בקרב אוכלוסיה זו עלה ל-77.8% (לעומת 77.6% בחודש הקודם). בקרב הגברים נרשמה עלייה ל-81.9% (לעומת 81.6% בחודש הקודם), ואילו בקרב הנשים שיעור התעסוקה הגיע ל-73.8% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם).

עלייה במועסקים

מספר המועסקים בינואר 2020 בקרב בני 15 ומעלה הגיע ל-3.986 מיליון נפש, עלייה של 0.3% לעומת החודש הקודם.

לפי הנתונים, מספר המועסקים שעובדים בהיקף מלא (35 שעות ויותר בשבוע) בדרך כלל עלה ב-0.2% לעומת החודש הקודם (תוספת של כ-5 אלף מועסקים), ומספרם של המועסקים שעובדים בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות בשבוע) בדרך כלל עלה בשיעור דומה של 0.2% לעומת החודש הקודם (תוספת של כאלף מועסקים).

אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל מכלל המועסקים הגיע ל-78.6% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). בקרב הגברים אחוז זה ירד ל-86.7% (86.9% בחודש הקודם), ואילו בקרב הנשים אחוז זה עלה ל-69.8% (69.6% בחודש הקודם).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.