התגייסתם לצה"ל בין השנים 1992-2000, אולי מחכים לכם כספים - היכנסו לבדוק
שר הביטחון ליברמן: "מי ששירת את המדינה, ראוי שיקבל את הכסף המגיע לו. נמשיך לפעול למען החיילים והחיילות המשוחררים"
משרד הביטחון השיק היום אתר שבו יכולים חיילים משוחררים לבדוק אם נותרו להם כספים שלא מומשו בפיקדון שהעניק הצבא. "שר הביטחון קורא למימוש יתרת הפיקדון האישי לכל מי שהחלו שירותם בצה"ל או בשירות לאומי-אזרחי, בין השנים 1992 ועד סוף שנת 2000 - ולא פדו את יתרתם". כך נכתב באתר כאשר ממשרד הביטחון נמסר כי מדובר בעשרות אלפי זכאים בסכום כולל של 110 מיליון שקלים. כותב שורות אלו עשה את הבדיקה, ומצא כי 992 שקלים ממתינים לו. לבדיקת זכאות - לחצו כאן
נסביר כי אותו סכום של 110 מיליון שקלים רלוונטי אך ורק לחיילים שהתגייסו החל משנת 1992 עד לתאריך 31.12.2000. לאחר מכן שונה החוק וחיילים שלא משכו את פיקדונם בתוך שבע שנים מיום השחרור, איבדו את זכאותם. לפני כחודש, בהוראת שר הביטחון, תוקן החוק כך שכל חייל שמשתחרר לאחר 12.7.2017, יקבל את יתרת פיקדונו ישירות לחשבון הבנק שלו, כעבור שש שנים וחצי מיום שחרורו. מנתוני משרד הביטחון עולה כי במרבית המקרים מדובר בסכומים קטנים (הסכומים צמודים למדד): לכ-70% מהזכאים קיימת יתרת פיקדון של עד 999 שקל, לכ-20% מהזכאים יתרה של 1,000-4,999 שקל, ולעוד כמה אלפים יתרה של בין 5,000-10,000 שקל ואף יותר. שר הביטחון, אביגדור ליברמן: "מיד כשהתברר לי שיש עשרות אלפי חיילים שהשתחררו משירות צבאי ולא משכו את כספי הפיקדון שלהם במלואם, הנחיתי לפעול באופן מיידי ולקרוא לאנשים לבוא ולקבל את כספם, גם כשמדובר במי ששירתו לפני 15 ו-20 שנה. מי ששירת את המדינה באותן שנים ולא משך את מלוא הפיקדון, ראוי שיקבל את הכסף המגיע לו. משרד הביטחון יודע להוקיר את החיילים והחיילות המשוחררים וממשיך לפעול למענם באופן יזום. זו חובתנו." ראש האגף והקרן לחיילים משוחררים, חמדה מרק: "האגף והקרן עושה כל שביכולתו על מנת להגיע לכל חייל משוחרר למיצוי זכויותיו. במהלך שמוביל שר הביטחון, אנו פונים לחיילים משוחררים, שטרם משכו את כספיהם ועדיין עומדת להם יתרת פיקדון, וקוראים להם לגשת לבנקים הרלוונטיים ולמשוך את כספם. המטרה היא, שלא יוותרו בידי המדינה כספים של חיילים משוחררים".
- 7.6800 שקל!!! (ל"ת)רוני 06/09/2017 17:27הגב לתגובה זו
- 6.רמי ששון כהן 06/09/2017 15:46הגב לתגובה זואך בודקים לחילים משוחררים
- 5.חייל משוחרר 06/09/2017 10:01הגב לתגובה זותודה ! מצאתי שמגיע לי :)
- 4.בדיקה (ל"ת)יגאל זבולון 06/09/2017 00:35הגב לתגובה זו
- 3.רחלי יונה 05/09/2017 22:07הגב לתגובה זונולדתי ב 31/7/75האים מגיע לי?
- 2.איך בודקים ? צריך עידכון כדי לאתר - תודה (ל"ת)אדם 05/09/2017 15:29הגב לתגובה זו
- בדוק בהר ה (ל"ת)הר הכסף 2 05/09/2017 18:29הגב לתגובה זו
- 1.עודד 05/09/2017 15:03הגב לתגובה זוומה בין השנים 78 74
- ליברמן 05/09/2017 16:54הגב לתגובה זוזה היה בקדנציה שלהם
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
