הוצאות בתי רה"מ: סידורי פרחים 20,000 שקל, 6,000 שקל על נרות
הוצאות בתי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על בסיס מזומן בשנת 2012 פורסמו היום לאחר עתירה מטעם התנועה לחופש המידע. מהנתונים עולה כי עלות חשבון המים בבית הפרטי שבקיסריה הגיע ל-80 אלף שקל, 25 אלף שקלים הינם עלות הגינון ו-6000 שקל מהחשבון הופנו לרכישת נרות ריחניים. סה"כ עלות הוצאות ביתם הפרטי של בני הזוג נתניהו בקיסריה 312- אלף שקל.
סך הוצאות המעון הרשמי בירושלים עמד ב-2012 על 2.973 מיליון שקל. בדו"ח צוין כי בהשוואה לתקופת כהונתו של אהוד אולמרט ההוצאות במעון הרישמי הסתכמו ב-1.622 מיליון שקל שכוללות את חישוב עליית המדד מאז בכ-1.7 מיליון שקל. הוצאות הבית הפרטי הנוסף ברחוב עזה בירושלים עמדו על 4,561 שקל.
בין ההוצאות הנוספות שבולטות עבור הבית הפרטי בקיסריה אפשר לציין את עלות קו הטלפון הקווי שעמדה על כ-28 אלף שקל. הוצאות הביגוד הסתכמו ב-37.3 אלף שקל והוצאות ההנעלה עמדו על 4,500 שקל.
יש לציין שבהודעה שפורסמה לצד הדו"ח נכתב: "בפברואר 2012 הוטמעה במשרד ראש הממשלה מערכת מרכב"ה (SAP) לניהול המערך הפיננסי ובוצעו שינויים מרחיקי לכת בתהליכי העבודה במערך הכספים, לרבות תשלומי חובות עבר בהיקפים ניכרים. לאור האמור, שנת 2012 הינה חריגה בהיקף התשלומים על בסיס מזומן וכוללת הוצאה בסך 430 אלף שקל הגורמת לעיוות חשבונאי מאחר וסכום זה אינו שייך כלל לפעילות 2012".
- מחירי הדירות בת"א בצניחה - על ההמשך ועל הפיל שבחדר
- האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 5.בושה וחרפה אריק אינשטיין לא ידע הנהנתנות של שרה וביבי (ל"ת)איך לא מתבישים? 01/12/2013 17:33הגב לתגובה זו
- 4.קבלני התלונות הם שצריכים לנהל את המדינה (ל"ת)מאיר 01/12/2013 17:25הגב לתגובה זו
- 3.יעקב, השכר שלי לא מתקבל מהמסים שאתה משלם (ל"ת)מירון ארונוביץ' 01/12/2013 16:15הגב לתגובה זו
- 2.רמי 01/12/2013 16:02הגב לתגובה זוממשלה קודם.זה נותן תמונה אמינה. אבל לצלול ישירות לכיוון נתניהו בלבד, זה עושה רושם של עיט שצולל לכיוון קורבנו כדי לקרוע אותו לגזרים רק כדי לאכול אותו.
- משקיף צפוני 01/12/2013 16:52הגב לתגובה זובמקום זאת הוא ובני ביתו מתנהגים כמנהיגי רפובליקת בננות במדינה מתפתחת.
- 1.מירון ארונוביץ השכר שלך הכרחי ? אי אפשר להוריד קצת ?? (ל"ת)יעקב 01/12/2013 15:43הגב לתגובה זו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
דיסקונט אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
