כסף שחור: יהלומן מר"ג הודה בהברחת יהלומים במאות מיליוני שקלים
דוגמא לקלות הבלתי נסבלת בה ניתן להונות את שלטונות המס והמכס בישראל וליצר כלכלה המבוססת על הון שחור בהיקפים של מאות מיליוני שקלים נתן היום הרצל כהן, בעל חברת 'יהלומי שיראל', שנעצר היום ושוחרר בערבות בחשד שהבריח יהלומים בשווי מאות מיליוני שקלים לחו"ל, תוך הגשת מסמכים כוזבים למכס. בנוסף, עולה החשד כי לא דיווח על הכנסותיו מההברחות למס הכנסה ובכך גרע מקופת המדינה עשרות מיליוני שקלים במסים.
על פי פרטים שפירסמה רשות המסים, שלשום הבחינו עובדי חברת שילוח בחבילה חשודה שמוענה לברזיל, שהוצהר עליה כי היא מכילה מסמכים בלבד. החבילה הועברה ליחידת בקרת היבוא של מכס נתב"ג, בה בבדיקה ידנית נתגלו יהלומים מלוטשים יחד עם תעודת הערכה המעידות על איכות היהלומים, גודלם ומשקלם וכן מחירם: כ-33,000 דולר. מבדיקה נתגלה ששולח החבילה, תושב רמת-גן בן 39, שלח כמעט 500 משלוחים קודמים בשלוש השנים האחרונות ללקוחות ברחבי העולם, שהוצהרו כמכילים מסמכים בלבד.
אתמול זומן כהן לחקירה, במהלכה הודה כי 477 מהמשלוחים האלו הכילו יהלומים ולא מסמכים וטען כי ביקש לחסוך את דמי השליחות של חברות בלדרות מאובטחת, אך גם במטרה לסייע ללקוחותיו להימנע מתשלומי מכס. בפועל, החשוד לא הצהיר על משלוחי היהלומים למפקח על היהלומים בבורסה ועל כן, התעורר החשד כי כהן כלל לא דיווח לרשות המסים על הכנסותיו ממכירות אלו, המוערכות בעשרות מיליוני שקלים ועל כן, התיק הועבר גם לטיפולה של יחידת החקירות של מס הכנסה בירושלים.
יחד עמו נעצר אריק גרונספקט, בן 35 מבית שמש, הסוחר ביהלומים באמצעות האינטרנט, בחשד שמכר יהלומים ברחבי העולם בלפחות 110 משלוחים דומים באותה השיטה. גרונספקט, שנחקר אף הוא, סיפר כי רכש יהלומים מכהן ומכר אותם ללקוחות אחרים בחו"ל באמצעות חשבון הייצוא של כהן וכי בהמלצתו, רשם גם הוא על החבילות כי הן מכילות מסמכים בלבד, זאת במטרה להתחמק מתשלומי מסים.
- הברחת סחורות לעזה עולה ביוקר, כך פסק בית המשפט המחוזי
- בהיקף של עשרות מיליוני שקלים - נחשפו הברחות ועבירות מס בנמל אשדוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השניים, כאמור, הובאו היום בפני בית משפט השלום ברמלה, שם כב' השופט זכריה ימיני אישר את שחרורו בערבות של כהן תמורת הפקדת 120,000 שקל במזומן וערבויות מסוגים שונים בגובה רבע מיליון שקל ואת שחרורו בערבות של גרונספקט תמורת הפקדת 30,000 שקלבמזומן ו-15,000 שקל בערבויות, כמו גם הפקדת דרכונם.
- 4.נכנס לטעות הסטטיסטית (ל"ת)שפיץ 05/12/2013 16:42הגב לתגובה זו
- 3.יהלומן מוטרד 29/11/2013 22:41הגב לתגובה זולצערי המקרה של הנל הוא מקרה של קופה קטנה לעומת מה שבאמת מתרחש ומתנהל בבורסת היהלומים. אפשר להגדיר את הנ״ל ״כדג רקק״. ישנן חברות המסתתרות מאוחרי שמות של אנשים לא חיים, או בני 90 ומנהלים מסחר והעלמות מס בסכומים של מאות מליוני דולרים לא מדווחים. רע. רע מאוד.
- 2.עמית 28/11/2013 15:34הגב לתגובה זועובד ועובד ועובד ולא סוגר את החודש. טוב לדעת שיש אנשים שיודעים לעשות כסף גדול. רק חבל שהם לא משלמים מס. אז מס-פיק שבת שלום.
- 1.עומר 28/11/2013 15:07הגב לתגובה זושולחים עובדת עם "תכשיטים אישיים" לחו"ל עבור 3 ימי שהייה בחו"ל ......
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
