רייטינג

ערוץ 10 בהשקה כפולה: יצאו 'מעושרים'?

פרק הבכורה של 'מעושרות' פותח ברייטינג פושר אך מעודד של 14.2% לעומת 'כלבוטק' עם 20.7%. 'אחת אפס אפס' נראית מבטיחה וגם עספור בתמונה
משה בנימין | (17)

עונת החורף בפתח ולוח השידורים החדש של ערוץ 10 הציג אמש 2 פרקי השקה ל-2 תוכניות שילוו את החודשים הקרובים: 'מעושרות' ב-21:00 ו'אחת אפס אפס' בשעה 21:50. מנגד ב'רשת' עוד מחממים מנועים עם 'כלבוטק' ששודרה מול 'מעושרות' (וגברה עליה) ו'המירוץ למיליון 2 - הכירו את הזוגות' בפרק מקדים נוסף לפני השקת הריאליטי. תוכנית הריאליטי/תעודה של ערוץ 10 'מעושרות' עלתה אמש לאוויר בפרק שנקרא 'גם ספורט, גם אלגנט' והשיגה רייטינג של 14.1%. מסוג הנתונים שמרחף עליהם סימן שאלה גדול - לא פתיחה סוערת אבל גם לא צולעת. ימים יגידו אם הקהל ימצא עצמו מתמכר לאלפיון העליון. מנגד רפי גינת ברשת ממשיך לדפוק כרטיס עם 'כלבוטק' ברייטינג של 20.7% צפייה. כך עולה מנתונים ראשוניים בקרב משקי בית יהודיים הכוללים צפייה נדחית עד השעה 2 בלילה. במשבצת השידור השנייה בפריים-טיים השיק ערוץ 10 את דרמת המשטרה 'אחת אפס אפס' בשעה 21:50. התוכנית השיגה רייטינג נאה ומבטיח של 14.1% ואותו כלל של 'מעושרות' וחובת ההוכחה חל גם עליה. ממול שודר ברשת פרק פרומו נוסף של המירוץ למיליון להכרת הזוגות. הריאליטי יושק היום בערב (יום ג') בשעה 21:00 ואמש השיג רייטינג של 11% בלבד. תוכנית נוספת שהייתה במרכז העניינים וגנבה פוקוס מערוץ 10 ורשת היא 'עספור' שפתחה אמש את העונה השנייה והמאוד מדוברת שלה בהוט עם רייטינג מרשים של 9.1% צפייה. משחק הכדורגל בין בית"ר י-ם לסכנין בערוץ 1 הניב רייטינג של 6.8%. נתונים נוספים: 'חמש עם רפי רשף' (10) 7.5% צפייה, 'לונדון וקרישנבאום' (10) עם 6.6%, 'היום שהיה' (10) עם 9.1%, 'לילה כלכלי' עם 8% ו'צינור לילה' עם 7.5%. 'המופע של שגב' (רשת) עם 11.1%, 'קומדי בר' עם 7.9% ו'ללא עקבות' עם 4.3%. ראש בראש בפרה-פריים: 'ערב טוב עם גיא פינס' עם 8.4%, מול 'תוכנית חסכון' (חדשות 2) עם 14% צפייה. בגזרת החדשות: חדשות 2 עם 24.2% מול חדשות 10 עם 11.7% צפייה.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    א.ס 01/12/2011 07:52
    הגב לתגובה זו
    אין לערוץ 2 תוכניות להציע אז פעמים בשבוע רואים זבל שנקרא מעושרות.אין נשים מענינות יותר כמה אירוני שסופרות סובלות מעוני ואוסף נשים הנתונות לחסדי גברים עשירים מציעות לכל דורש את בורותם. מה דעתכם על תוכנית: חיי סופרות, שופטות מרצות ועוד
  • 15.
    גר בסביון 29/10/2011 15:09
    הגב לתגובה זו
    רמה ירודה, מגעילות, ממש המיץ של הזבל. אני ממש מתבייש.
  • 14.
    חזי תקשורת חכמה 27/10/2011 08:40
    הגב לתגובה זו
    היכן אירגוני הנשים , שיוקיעו תופעה שכזאת.כל כך נמוך,זוהי מכירת חיסול של הנשים הללו, את גופן ואת רוחן. לפחות היו שותקות ומתחבאות מעין הציבור.
  • 13.
    מעוז 26/10/2011 16:21
    הגב לתגובה זו
    מזמן לא יצא לי לראות (מספר דקות ) תוכנית כלכך רדודה עם כמה נשים מפוחלצות ומשעממות , אם אני נכלל ברייטינג של 14% ,אני מתבייש בעצמי ,
  • 12.
    shai 26/10/2011 09:36
    הגב לתגובה זו
    כמו שיש מעושרות, אתם חייבים לעשות תוכנית המשך "מעושרים" ! זה משהו בתכנון? איזה ספויילר?
  • cohen 26/10/2011 13:53
    הגב לתגובה זו
    מכוון שאישה מתעשרת זה אחרי שהיא גנבה את הבעל
  • 11.
    ר ח 25/10/2011 21:18
    הגב לתגובה זו
    הצלחה היא תולדה של מאמץ והישגים
  • 10.
    ש ח 25/10/2011 21:17
    הגב לתגובה זו
    רואים שהיא מוכשרת ואין ספק שעשתה זאת במו ידיה
  • 9.
    רינה 25/10/2011 20:00
    הגב לתגובה זו
    כל כך עלובותץ הן בטח חושבות שאנחנו מקנאות...
  • 8.
    מאמי 25/10/2011 19:59
    הגב לתגובה זו
    סדרה חמוודה...איכס
  • 7.
    היא התחתנה והיא מעושרת, למרות שבעלה היה... (ל"ת)
    ג'וליה 25/10/2011 19:11
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דניאל 25/10/2011 18:45
    הגב לתגובה זו
    טלי בת 52 אחרי שיפוצים וניתוחים נראית כמו מישהי בת 60 המנסה להראות קצת יותר צעירה. או ניקול בת 24? נראית ומתנהגת כמו אישה בת 42 שאחרי כל השיפוצים וההזרקות נראית בת 34..מכרו את נשמתם לאהבת הכסף.
  • 5.
    הצצתי,הקאתי , יותר לא אציץ כדי לא להקיא שוב (ל"ת)
    עדינה 25/10/2011 16:10
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אבי 25/10/2011 13:42
    הגב לתגובה זו
    עד לאן אפשר לדרדר את התרבות והחינוך של הצופים ובכללם צעירים שצריכים ללמוד ולהסיק מסקנות. איזה דוגמה נותנים? איפה הרגולטור? להחרים!!!!
  • 3.
    כמעט מעושרת 25/10/2011 12:17
    הגב לתגובה זו
    זהו, נגמרה הבושה. תוכנית ירודה כזו כבר מזמן לא נצפתה על המסך. עם חשבנו שהשרדות היתה קטסטרופה קיבלנו עכשיו את מעושרות, שגרמה לנו לקחת כדור נגד בחילה ממש. הפרשים של 35 שנה ואת מעושרת.. לנסוע במרצדס החדשה שלך לרוטשילד ולהביע הזדהות. נו באמת, עד כמה חושבים בערוץ 10 שאנחנו מטומטמים.
  • 2.
    juv 25/10/2011 11:53
    הגב לתגובה זו
    עוד תכנית עלובה ומגע ילה משפחה 10 מראיינת ממש גרועה מביאה את הילדים שלה לתכנית שזה ממש לא מעניין ועושה כל יום פרסומת לספר - מבקשת תמונות משפחתיות שזה ממש לא מעניין - אתם ממש מתדרדרים
  • 1.
    ראיתי דקה ״מעושרות״ -זרקתי את הטלויזיה מהחלון (ל"ת)
    טוביהו 25/10/2011 11:33
    הגב לתגובה זו
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?

בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס

עמית בר |

קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה. 

חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק. 

חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.

 לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.

בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.