מייד אין צ'יינה זה זול? תתכוננו לשינוי דרמטי במחירים

עו"ד אהוד דנוך, מנכ"ל חברת ווסטפקס, כותב על ההתייקרות הבלתי נמנעת של הסחורה הסינית והשינויים אותם עובר השוק הסיני
אהוד דנוך | (6)

במשך שנים התרגלנו לכך ש''מייד אין צ'יינה'' משמעו בזול ובאיכות נמוכה, אבל השוק הסיני עובר שינויים משמעותיים, שיהפכו את הסחורה הסינית ליקרה יותר גם אם איכותית יותר. במקרה זה, אין המדובר רק במשק כנפי פרפר בסין, שאף הוא כידוע די בו כדי ליצור שינויים בעולמנו הכלכלי, אבל כשהענק הסיני צועד צעדיו, העולם כולו חש ברעידות, ואף הצרכן הישראלי, למוד הגזרות, יחוש בכיסו כבר בקיץ הקרוב, את השינויים בשוק העבודה הסיני.

החל מהקיץ, נשלם הרבה יותר על ג'ינסים ועל כל פריט אופנה העשוי מכותנה. מחירי חומרי הגלם עלו בסין באופן משמעותי בהם הכותנה, הפלסטיק ומוצרים נוספים. יבואני הבגדים נקלעו למציאות חדשה בה מחיר מוצר תקף לכל היותר לשבוע. "קבלו החלטה מהר כי מחיר הכותנה עולה", שומע לאחרונה כל קניין במחוז גואנגדונג בסין.

אין זה סוד כי סין והודו השתלטו על הייצוא העולמי. סין היא הייצואנית השנייה בגודלה בעולם ומייצאת בכ-1.2 טריליון דולר בשנה. נתון חלומי. עיקר הייצוא של סין, מכונות ומכשור חשמלי, טקסטיל, ציוד רפואי ומוצרי מתכת. סין היא הייבואנית הרביעית בגודלה בעולם ומייבאת ב-954 מיליארד דולר בשנה.

52 אחוזים מהייבוא הסיני מקורו מיפן, הונג קונג, דרום קוריאה, ארה"ב, טייוואן וגרמניה. השאר, המסתכם בכ-450 מיליארד דולר בשנה, משאר מדינות העולם.

אחד היתרונות הגדולים של סין היה פועל הייצור שלה, אשר מחד, צבר ניסיון רב במשך השנים, ומאידך, במשך שנים, עלות שכרו לא השתנתה. אולם יתרון סיני זה הולך ונשחק.

רמת השכר בסין עולה בהתמדה, גם אם באיטיות, ומורגשת מאוד בשנה האחרונה. מגמה זו תגבר בשבועות הקרובים עם שובם של הפועלים הסינים מחופשת ראש השנה שלהם. מאז חודש פברואר 2010 ועד היום עלה שכר המינימום ב-25%.

סין עוברת שינויים חברתיים משמעותיים: מחאות רבות במפעלים, הפגנות, מקרי התאבדות של עובדי ייצור מתוסכלים. כל אלה אילצו מנהלי מפעלים רבים להעלות את רמת השכר ואף להכפיל אותו, וכאשר הממשל העלה את שכר המינימום לחקלאים בצפון המדינה, הגביר המהלך את הביקושים לעבור מתעשייה לחקלאות.

מלחמות המטבע בין סין לארה"ב אינן מבשרות טוב. ערך היואן (המטבע המקומי) נשמר ב-4 השנים האחרונות כדי לאפשר לדולר להיות חזק יותר, דבר שרק הפך את השוק הסיני לאטרקטיבי יותר והגביר הייצוא.

מבלי לעשות פרסומת לסינים (הם גם לא צריכים את זה) צריך להודות כי "תוצרת סין" של היום שונה מאוד מזו של לפני 20 שנה. הייצור הסיני משובח יותר. הדבר המדהים הוא כיצד הסינים מייצרים הכול - ממטוסים ועד ברגים. מעניין יהיה לראות כאשר יכנסו בקרוב לשוק מטוסי הנוסעים.

אי אפשר בלי הנקודה הישראלית: לפני כחודש אושר חוק הטקסטיל שיזמה ח"כ שלי יחימוביץ', בעקבותיו צה"ל, המשטרה והשב"ס יחוייבו לרכוש מדים מתוצרת הארץ. משמעות החוק היא כי יותר מ-1000 עובדים ישראלים יצטרפו לתעשייה, מפעלים ישראלים יוכלו לזכות במכרזים של טקסטיל עבור כוחות הביטחון גם אם הצעותיהם יהיו יקרות ב-50% מההצעה הזולה ביותר של מתחרים מחו"ל. אם אכן תאושר הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית, אזי אין ספק שזהו צעד חיובי ביותר להחייאת ענף הטקסטיל הישראלי.

בעולם משתנה, משמעותו גדולה אף יותר ממה שנדמה במבט ראשון. שהרי ייתכן אפילו מהפן של המחיר לצרכן יהיה לא בלתי משתלם לקנות תוצרת 'כחול לבן', וזאת מבלי שלקחנו בחשבון כמובן את שאר היתרונות הכלכליים והחברתיים הטמונים בייצור ישראלי.

נוסף לכך, במידה והשינויים העכשוויים המתחוללים בסין יגרמו לעליות במחירי הייצור בשווקים הבינלאומיים, ייתכן שיצרנים ישראלים יחליטו "לחזור הביתה" ולייצר כחול לבן.

מאת: עו"ד אהוד דנוך, מנכ"ל חברת ווסטפקס - הונג קונג סין. לשעבר הקונסול הכללי בלוס אנג'לס

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    Maboto 24/03/2011 17:43
    הגב לתגובה זו
    נראה אותך טס טיסת בכורה במטוסים סינים זה מטוס רואה ואינו נראה בהצלחה
  • 4.
    אהוד תעשה לי ילד:-) (ל"ת)
    ד. קולורדו 24/03/2011 07:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דן דן 23/03/2011 23:41
    הגב לתגובה זו
    סין לא הולכת כל כך מהר להשתנות, יהיו עליות וירידות במחירים והכל בהתאם לתנאי השוק, קרו מרים גם שמפעלים בסין התחננו לעבודה, והורידו מחירים. בבקשה לא להספיד את סין.
  • 2.
    דניאל 23/03/2011 18:31
    הגב לתגובה זו
    טוב לשמוע שמשרדי הממשלה ירכשו ייצור כחול לבן.. היינו אימפריה של ייצור בגדים עידוד ייצור בישראל צריך להיות פרוייקט לאומי של הממשלה
  • 1.
    עולה חדש מחבש 23/03/2011 12:13
    הגב לתגובה זו
    לויטנאם...בנגלדש...סרי-לנקה... וכ" ו
  • לך תייצר צעצועים בוייטנאם... נראה אותך (ל"ת)
    דוד 25/03/2011 15:00
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.