מנהיגי ה-G20 קובעים יעדים: הגירעונות יופחתו לחצי תוך 3 שנים, אך אין הסכמה על השיטה
**פורסם לראשונה בשעה 20:51 ב-27/6/10, עודכן לאחרונה בשעה 06:25 ב-28/6/10
מנהיגי 20 הכלכלות המובילות הגיעו להסכמה על מטרות משותפות להפחתת החובות וגירעונות, אך מבלי לקבוע שיטות אחידות להשגתן, על פי הצהרה שפרסמו מוקדם הבוקר (ב').
"מדיניות מימון פיסקלית הינה חיונית לשמירה על התאוששות ברת-קיימא, יצירת גמישות לתגובה על אירועים חדשים, הבטחת היכולת לעמוד באתגרים של השלכות אוכלוסיה מזדקנת, והימנעות מלהותיר לדור העתיד מורשת של גירעונות וחובות", נאמר בהצהרה המשותפת. "מדינות עם אתגרים פיסקלים גדולים צריכים להגביר את קצב ההתאמה".
הכלכלות הגדולות בעולם שמו למטרה להפחית את הגירעונות לחצי עד ל-2013 ולייצב או להוריד את יחס החוב לתוצר שלהן עד ל-2016. עם זאת, אחרי שכמה מדינות, כולל ארה"ב, יפן והודו, התנגדו, המטרות להפחתת הגרעון והחובות הוגדרו יותר כציפיות מאשר מקביעות.
בסיום הפגישה בטורונטו, המנהיגים גם הסכימו לשמר את תוכניות התמריצים הנוכחיות ולקחת "צעדים מתוכננים" לשמירה על ההתאוששות.
"הרבה יותר ממה שציפיתי"
טרם ההצהרה אמר חוסה בארוסו, נשיא הנציבות האירופית, כי "העובדה שועדת ה-G20 תהיה מוכנה לקבל יעדים להפחתת גירעונות וקיצוץ בחובות המדיניים מעודדת מאוד". הוא הוסיף כי הוא מעודד מהעובדה שיש הסכמה על "הדרישות המינימליות".
במהלך קיום הועדה המנהיגים הצהירו על ההסכמה הרחבה ששוררת בין המדינות בנוגע למדיניות הפיסקלית בעוד נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, אמר שהוא ונשיא בריטניה, דיויד קמרון, "מכוונים לאותו הכיוון". נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, הוסיף על דבריהם כאשר אמר כי הוא לא צופה "התנגשות" מסוימת בין המדינות המשתתפות בוועדה.
"בכנות, זה הרבה יותר ממה שציפיתי, בגלל הספציפיות שבדברים" אמרה אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה והוסיפה כי "זאת הצלחה שמדינות מתועשות קיבלו את הדברים כקבוצה".
פעולות מתואמות לשמירה על הצמיחה
המדינות שהשתתפו בוועדה הכריזו גם על השאיפה לשמר את תוכנית התמריצים הקיימת ולנקוט ב"פעולות מתואמות" כדי לתמוך בהתאוששות. אך, כאמור, הפערים בין רצון המדינות להמשיך להוציא כספים בטווח הקצר ולהוריד את הגרעון בטווח הבינוני-ארוך בלט.
בנוסף, כלכלות השווקים המתעוררים התחייבו לנקוט צעדים כדי לחזק את רשתות הביטחון הסוציאליות שלהן ולגרום לגמישות בשער החליפין.
מנהיגי מדינות ה-G20 הגיעו גם להסכמה בנוגע להתמודדות עם קריסה של בנק ענק, כמו ליהמן ברדרס. המדינות הסכימו שכל מדינה תיצור מערכת פנימית שתטפל בהשלכות של נפילת מוסד גדול כך שמשלמי המיסים לא יצטרכו לשלם על קריסה אך באותו הזמן המדינה גם תיצור מערכת שתמנע יצירת גלי הדף על השווקים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
