פעולות בעלי עניין השבוע: כליף מביע אמון בזרח, רוני אלרואי חוזר לרכוש
סאגת הנפט מסרבת להירגע ובשבוע החולף התרחשו לא מעט אירועים בתחום זה כגון כניסתה של הכשרת היישוב לתחום חיפוש הנפט וגז. למרות ההודעה, שותפות זרח יהש סיפקה השבוע את מירב התוצאות כאשר פרסמה תוצאות מאכזבות של מבחני ההפקה בקידוח צוק-תמרור 4.
מחזיק ההון הגדול בשותפות יחזקאל כליף לא נבהל מהירידות במחיר יחידות ההשתתפות ולמרות שהפסיד (על הנייר) כ-8-10 מיליון שקל מהצניחה בנייר, הביע אמון בשותפות ורכש יחידות השתתפות בהיקף של למעלה מ-2 מיליון שקל. כעת, לאחר הרכישות מחזיק כליף כ-13.5% מהון השותפות וניכר כי ידו עוד נטויה.
מצד שני, בחברת ביונדווקס בעלי השליטה עד לא מזמן מכרו השבוע מניות של החברה בהיקף של 2.8 מיליון שקל, זאת אחרי שביטלו את הסכמי השליטה שלהם. רון בבקוב, רמי אפשטיין ויצחק דבש מכרו מניות כשאחרון יורד מתחת לראדר, לאחר שהחזקותיו בחברה ירדו מתחת לרמה של 5%.
בשפל המשבר כאשר מניית החברה נסחרה מתחת למזומן שבקופה, גיבשו השלושה הסכם שליטה שימנע מגוף גדול להשתלט על החברה. היום, כאשר מניית החברה זינקה, הרשו לעצמם השלושה לבטל את הסכם השליטה מה שאיפשר להם להתנזל, וזאת דווקא אחרי תוצאות בטיחות חיוביות בניסוי שערכה החברה בשפעת לגילאי 55-75.
עסקה מעניינת נוספת בקרב החברות הגדולות בבורסה שייכת למגדל ביטוח שמכרה השבוע מניות של חברת שיכון ובינוי שבשליטת שרי אריסון. המכירה בוצעה במהלך המסחר בבורסה ובהיקף כולל של 3 מיליון שקל. כעת לאחר המכירה, מחזיקה מגדל במניות בהיקף של 20 מיליון שקל
לפני מספר שבועות חשפנו כאן כי בחברת הנדל"ן הירושלמית ב.יאיר ישנו בעל עניין חדש, מיכאל אלבוים שמו שהגיע לאחזקה של 5% בחברה. מאז ועד היום, באופן שיטתי מגדיל אלבוים את אחזקתו בחברה וכעת הוא כבר מחזיק 7.17% מהחברה. בשבוע שחלף רכש אלבוים מניות בהיקף של 1.5 מיליון שקל.
ולקינוח, עסקה אחרונה בתחום בעלי העניין קשורה לחברת קמן אחזקות שבשליטת איש העסקים רוני אלרואי. השבוע דיווחה קמן כי רכשה מניות של חברת הבת ישאל בהיקף של כ-200 אלף שקל, והגיעה לאחזקה של 81.7% מהחברה.
הדבר המעניין בעסקה הוא לא היקפה אלא עצם העובדה כי בעבר ניסתה קמן אחזקות למחוק מהמסחר את ישאל בינואר 2008 באמצעות הצעת רכש מלאה. ההיענות להצעה הייתה חלקית וקמן רכשה כ-5% מישאל. הצעת הרכש מלפני יותר משנתיים הייתה במחיר של 16 שקל למניה (לעומת כ-7.5 שקלים כיום), אך אולי מדובר בהצהרת כוונות חדשה מצד קמן לקראת הגדלת אחזקותיה בישאל.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
