מנכ"ל לאומי קארד: "השיפור במחזורי הפעילות נמשך לתוך הרבעון הרביעי"
לאומי קארד, חברת כרטיסי האשראי ופתרונות התשלום של בנק לאומי, מציגה היום את הדוחות הכספיים לסיכום הרבעון השלישי ותשעת החודשים של 2009.
מהדוחות עולה כי הרווח הנקי של לאומי קארד הסתכמו ברבעון השלישי של 2009 בכ- 40 מיליון שקלים, לעומת כ- 42 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 4.8%. הרווח הנקי מפעולות רגילות לאחר מיסים בתשעת החודשים הראשונים של 2009 הסתכם בכ- 108 מיליון שקלים, לעומת כ- 106 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, ומבטא גידול של כ- 2%.
בתשעת החודשים הראשונים של 2009 הסתכם הרווח הנקי בכ- 108 מיליון שקלים לעומת כ- 124 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, אשר כלל, רווח חד פעמי בסך של 17 מיליון שקלים בגין מכירת ההחזקות בגמא.
הכנסות החברה צמחו בתשעת החודשים הראשונים של 2009 בכ- 5%, והסתכמו בכ- 615 מיליון שקלים, לעומת כ- 588 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי של 2009 הסתכמו הכנסות החברה בכ- 212 מיליון שקלים, לעומת כ- 210 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד.
דני כהן: מנועי הצמיחה האשראי החוץ בנקאי ושירות הניכיונות והמקדמות לבתי עסק
דני כהן, מנכ"ל לאומי קארד, אומר בשיחה עם Bizportal כי "הגידול החד בהיקף הכרטיסים התקינים של החברה, הצמיחה המשמעותית בשירות הניכיונות והמקדמות לבתי עסק וחציית קו מיליארד השקלים באשראי הפרטי מדגישים את התחזקות החברה ואת עצמת המותג לאומי קארד. גם ברבעונים הבאים נשים דגש על הגברת מאמצי הצמיחה בפעילויות אלו, תוך הבנה של צרכי השוק והתאמת המוצרים המתאימים לו".
"היה לנו רבעון שיא בגיוס לקוחות, כמעט כולם בגיוס חוץ בנקאי, מה שמגדיל את ההוצאות של החברה. אנחנו צומחים באשראי החוץ בנקאי בקצב הכי מהיר מבין חברות האשראי לאורך זמן. בנוסף, רמת ההפרשות שלנו היא כ-1.15 בלבד, הכי נמוכה בענף".
על השפעות המשבר הכלכלי אומר כהן כי "ברבעון הראשון גדלנו במחזורים ב-1.9%, ברבעון השני בכ-3%, ברבעון השלישי ב-4.7% ובחודשיים הראשונים של הרבעון הרביעי רואים גידול של כ-7% לערך כך שמגמת השיפור בצריכה הפרטית במשק נמשכת. מנועי הצמיחה העיקריים של החברה ימשיכו להיות האשראי החוץ בנקאי ושירות הניכיונות והמקדמות לבתי עסק. וכמובן, גיוס לקוחות באמצעות המועדונים החזקים שלנו".
החברה הציגה בתקופת הדו"ח גידול של 5.5% במספר הכרטיסים ל- 1.708 מיליון לעומת 1.619 מיליון כרטיסים בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי של שנת 2009 מצבת הכרטיסים התקינים גדלה בכ-40 אלף כרטיסים. הגידול המשמעותי נבע בעיקרו מהתמקדות בגיוס כרטיסים באמצעות שיתופי הפעולה האסטרטגיים של לאומי קארד עם מועדון שופרסל, יש, מועדון המשביר 365 ומועדון עזריאלי.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
