דור הניצחון עובד פחות. נתונים חדשים מראים כי רק 68% מהצעירים בישראל משתתפים בשוק העבודה. אמנם מדובר בשכבת גיל של בני 20 עד 24, ובישראל גילאים אלו נמצאים לרוב בצבא או בטיול הגדול או מתחילים אוניברסיטה, אבל אותה שכבת גיל השתתפה בשנת 2014 בשיעור של 80% בשוק העבודה.

באותם ימים, הצעירים הישראלים השתתפו או חוו את מבצע צוק איתן שהיה משמעותי פחות טראומתי ממלחמת ה-7 באוקטובר, אותם צעירים גם לא חוו את הקורונה בימי בית הספר ובכלל משברים לאומיים פרצו בגלל מחיר הקוטג', שהספיק לעלות עוד קצת מאז. הירידה בשיעור התעסוקה חלה על כל קבוצות הגיל הצעירות בישראל: גם בגיל הנעורים, החל מגיל 15 והכניסה הראשונה לשוק העבודה עבור רבים, וגם בגילאי 25-30 כאשר רבים כבר נמצאים לאחר לימודי תואר, אם בחרו לעשות אותו. הדוח של שירות התעסוקה מציין כי לא נלקחה בו בחשבון מלחמת ה-7 באוקטובר ושירות המילואים הממושך של צעירים רבים במלחמה ולכן המצב עלול להיות גרוע אפילו יותר. תמורות שעוד לא נלקחו בחשבון הן באיזה מצב מנטלי יצאו הצעירים שכן לחמו מזירות הקרב ובחזרה לשוק העבודה, יחד עם מהפכת ה-AI שגוברת בשוק העבודה ויכולה להשפיע גם היא בשנים הקרובות על שיעור התעסוקה. אמנם שיעור האבטלה בקרב צעירים בישראל עומד על כ-5.2% אך לפי שיעור התעסוקה הוא לא מייצג מאחר וצעירים רבים אפילו לא מחפשים עבודה כך שהם אינם חלק מהשוק ובפועל התופעה רחבה עוד יותר. ההערכה היא כי בקרב צעירים שאינם אקדמאים ונמצאים במקצועות בהן אופק הקידום הוא נמוך, התופעה רווחת עוד יותר.

בזמן שהצעירים נסוגים אחורה בהשתתפות שלהם בשוק העבודה, הבייבי-בומרס, או ליתר דיוק בני ה-60-64  ממשיכים לתת עבודה: אם בשנת 2014 הם הועסקו בשיעור של 55%, כיום שיעור המועסקים כבר עלה ל-65%. דור שגדל ונכנס לשוק העבודה עוד בטרם מהפכת האינטרנט, לא הכיר את הקונספט של עבודה מהבית, התחתן בגיל צעיר ועל טיול גדול גם לא היה עם מי לדבר. אבל אל לנו להחמיר בדור הצעירים שלנו. הוא חווה מציאות משברית לא פשוטה בימי חייו, עם יותר שינויים בלתי צפויים, תהפוכות וסיכונים, ובהשוואה למקביליו, בני דור ה-Z מרחבי העולם, הוא גם משמעותית פחות מפונק כפי שהוכיח במלחמה שרק נסתיימה. סבלנות יחד עם תשומת לב הכרחית מטעם הממשלה והם עוד יוכיחו לנו, פעם נוספת למה הם מסוגלים.