TUS IL צילום רשתותTUS IL צילום רשתות

אחרי TUS ו-Blue Bird: ניר דגן מקים חברת תעופה ישראלית חדשה

TUS IL הוא שמה של חברת תעופה ישראלית חדשה, עם צי של 4 מטוסי A320, היא תטוס ליעדים כמו דובאי וגיאורגיה; תחת כנפיה היא מביאה הבטחה לתחרות, מחירים הוגנים ומתחייבת לפעול ברציפות גם בזמני חירום

חיים בן הקון | (5)
נושאים בכתבה תעופה אל על

חברת תעופה ישראלית חדשה, TUS IL, עומדת להמריא ולהיות השחקנית החמישית שתטוס בשמי הארץ. בראשות החברה עומד ניר דגן מנהל ותיק ומנוסה בתעשיית התעופה שכבר מוביל בהצלחה שתי חברות תעופה TUS בקפריסין ו-Blue Bird ביוון. עם צי מטוסים מודרני של מטוסי A320 שיפעל ליעדים אהובים על ישראלים כמו דובאי וגיאורגיה, TUS IL שואפת לאתגר את השחקנים הקיימים ובדרך לחזק את שוק התעופה המקומי.

כשהמחירים מתחזקים - היזמים מתגלים

החברה החדשה צפויה לפעול בשם TUS IL, אם כי ייתכן שהשם הסופי יעבור שינוי קל לקראת קבלת רישיון ההפעלה הסופי. בראש החברה יעמוד ניר דגן, לשעבר מנכ”ל ארקיע, אחד המנהלים הבולטים בתחום התעופה בישראל, שצבר ניסיון משמעותי בשוק המקומי והבינלאומי. מינויו של דגן מהווה הבעת אמון בפוטנציאל המסחרי של המיזם החדש.


TUS IL צפויה להתחיל את פעילותה עם צי של ארבעה מטוסי איירבוס A320 – מטוס צר-גוף נפוץ שמתאים לטיסות קו קצרות ובינוניות. לצד המטוסים שברשותה, תוכל החברה להיעזר גם במטוסי החברות האחיות TUS ו-Blue Bird, מה שיאפשר גמישות תפעולית ופריסה רחבה יותר של יעדים. תכנון הצי ומבנה הבעלות הבינלאומי מעניקים לחברה יתרון תפעולי משמעותי כבר עם תחילת פעילותה.


יעדי הטיסה של החברה יכללו שווקים מגוונים, ולא רק את מדינות האיחוד האירופי. בין היעדים המתוכננים ניתן למצוא גם את דובאי, גיאורגיה ויעדים נוספים במזרח התיכון ובאירופה הלא-שייכת לאיחוד. בכך שואפת החברה לפנות גם לקהל יעד רחב יותר, כולל תיירים, אנשי עסקים והקהילה החרדית שמחפשת חלופות לטיסות ישירות ליעדים מסוימים.


המיזם החדש נועד גם לשרת מטרות לאומיות: הבטחת רציפות תפעולית במצבי חירום או משבר, הוזלת מחירי הטיסות בעזרת תחרות מוגברת, והרחבת היכולת של ישראל לספק שירותי תעופה עצמאיים שאינם תלויים בזכיינים זרים בלבד. השקת החברה מגיעה על רקע מגמות עולמיות של שינוי בתנועת הנוסעים והתחזקות הדרישה לשירותי טיסה גמישים ויעילים.


שאלות ותשובות על חברת התעופה הישראלית החדשה


שאלה: מהי בעצם TUS IL, ומי עומד מאחוריה? 

תשובה: מדובר בחברת תעופה חדשה שתוקם תחת בעלות ישראלית מלאה של קבוצת “קווי חופשה”. הקבוצה מחזיקה כבר בשתי חברות תעופה זרות – TUS הקפריסאית ו-Blue Bird היוונית – וכעת היא מקימה זרוע ישראלית שתפעל עצמאית מול שוק הטיסות היוצאות מישראל.


שאלה: מה מייחד את TUS IL לעומת חברות התעופה הישראליות הקיימות? 

תשובה: ראשית, מדובר בחברה עם גיבוי תפעולי משתי חברות קיימות, מה שמקנה לה גמישות וניסיון כבר מהיום הראשון. שנית, היא לא מתמקדת רק ביעדים באירופה, אלא פועלת גם ליעדים מחוץ לאיחוד – כמו דובאי וגיאורגיה. מעבר לכך, יש כאן מטרה לאומית – לחזק את עצמאות התעופה הישראלית, להוזיל מחירים באמצעות תחרות ולהבטיח רציפות תפעולית בשעת חירום.

קיראו עוד ב"בארץ"


שאלה: מי יעמוד בראש החברה? 

תשובה: ניר דגן, מי שכיהן בעבר כמנכ”ל ארקיע, מונה למנכ”ל TUS IL. מדובר באיש מקצוע עם ניסיון עשיר בניהול חברות תעופה, מה שצפוי להוות יתרון משמעותי בשלבי ההקמה וההפעלה.


שאלה: איזה צי מטוסים יהיה ברשות החברה? 

תשובה: החברה צפויה להפעיל בשלב הראשון ארבעה מטוסי איירבוס A320 – דגם מוכר ואמין שמתאים לטיסות בינוניות וקצרות. בנוסף, ייתכן שתסתייע במטוסים של החברות האחיות בעת הצורך.


שאלה: אילו יעדים צפויים להיכלל בקווים של החברה? 

תשובה: החברה לא תתמקד רק באיחוד האירופי, אלא תכלול מגוון יעדים – בין היתר גיאורגיה, דובאי, מדינות בבלקן, יוון, קפריסין, ואולי בהמשך גם יעדים במזרח אירופה ובאפריקה. הגישה תהיה גמישה בהתאם לביקושים ולעונות השנה.


שאלה: איך החברה משתלבת בתוך שוק התעופה הישראלי? 

תשובה: כיום פועלות בישראל חברות ותיקות כמו אל על, ישראייר וארקיע, לצד שחקניות חדשות כמו אייר חיפה. TUS IL תצטרף כשחקן נוסף אך עם תשתית קיימת וניסיון מוכח, מה שאמור לסייע לה להיכנס לשוק במהירות. היא לא שואפת להחליף את הגדולות, אלא להוות אלטרנטיבה גמישה ותחרותית.


שאלה: מהי המשמעות של מהלך כזה עבור הצרכנים בישראל? 

תשובה: יותר תחרות פירושה לרוב גם מחירים נמוכים יותר, מגוון רחב יותר של יעדים, ושירותים מותאמים יותר לצורכי הציבור. מעבר לכך, החברה תוכל לפעול גם בעתות חירום – כמו מלחמה או משבר תעופה – ולשמש כלי לאומי אסטרטגי, בדומה למה שראינו בתקופת הקורונה ובמבצעי חילוץ שונים.


שאלה: מתי החברה צפויה להתחיל לפעול בפועל? 

תשובה: כרגע לא נמסר תאריך סופי, אך ההערכות מדברות על תחילת פעילות כבר במהלך 2025, בכפוף לקבלת רישיון הפעלה מהמנהל האזרחי ורשות התעופה האזרחית (רת״א).


שאלה: האם מדובר בחברה ישראלית “רגילה” או במודל מיוחד? 

תשובה: TUS IL תירשם ותופעל כחברה ישראלית לכל דבר, עם רישום מסחרי בישראל, צוות ניהולי מקומי וציות מלא לכל רגולציה ישראלית. עם זאת, הגיבוי של חברות תעופה זרות מאותה קבוצה מעניק לה גמישות תפעולית ייחודית בשוק הישראלי.





תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 10/06/2025 12:32
    הגב לתגובה זו
    חברת הלואו קוסט היחידה שטסה ללונדון כרגע היא וויז כששאר השוק נשלט על ידי חברות השודדים הישראליות.אני כמי שמתגורר כרגע בבריטניה צמצמתי את מספר הטיסות לישראל מארבע לאחת בשנה בלבד.
  • 4.
    אנונימי 09/06/2025 23:36
    הגב לתגובה זו
    תחרות בטיסות לפריז
  • 3.
    אנונימי 09/06/2025 20:58
    הגב לתגובה זו
    עוד חברה זה טוב לתחרותותחרות מועילה לכולםובכלל עוד חברה ישראלית משמעותה הורדת מחירים גם באל על...בהצלחה
  • 2.
    אנונימי 09/06/2025 15:30
    הגב לתגובה זו
    כל שאר היעדים לא מעניינים
  • 1.
    מה אנו מטומטמים 09/06/2025 15:25
    הגב לתגובה זו
    תחרטטו מישהו אח
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים.