הרבעון ששפי ירצה לשכוח: הפסד של 84.7 מיליון שקל לפניקס ברבעון השלישי

החברה מזהירה כי עקב החולשה בשווקים היא תאלץ ככל הנראה לפעול לגיוס הון
קובי ישעיהו |

קבוצת הפניקס מדווחת היום על תוצאותיה הכספיות לתשעת החודשים הראשונים ולרבעון השלישי של 2008.

הקבוצה סיימה את תשעת החודשים הראשונים של 2008 עם הפסד של 16.1 מיליון ש"ח, לעומת רווח של 414.3 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי של שנת 2008 עמד ההפסד על 84.7 מיליון ש"ח, לעומת רווח של 64.8 מיליון ש"ח ברבעון המקביל בשנה הקודמת.

הגורם העיקרי להפסד הינו המשבר בשווקי ההון והאשראי שהביא לירידה בשווי ניירות הערך בארץ ובעולם, ובמקביל לעלייה משמעותית בשיעור האינפלציה. התוצאות הינן לאחר התאמה בגין האופציות בעסקת אקסלנס, ולולא התאמה זו היה ההפסד בתקופה של תשעת החודשים עומד על 57 מיליון ש"ח וברבעון השלישי מסתכם ב- 95 מיליון ש"ח.

סיבת ההתאמה הינה הצורך בשינוי הטיפול החשבונאי, אשר התבסס בעבר על שווי השוק של אקסלנס ולא על הערכות שווי תקופתיות.

הפרמיות בביטוח חיים גדלו בשיעור של 8.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ובשיעור של 8.1% בהשוואה לרבעון השלישי אשתקד. הפעילות במגזר ביטוח חיים וחיסכון לטווח ארוך, הסתכמה בתשעת החודשים של 2008 בהפסד של 56.9 מיליון ש"ח, לעומת רווח של 199.4 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.

תוצאות אלו נובעות מההפסדים בהשקעות ומהתשואות השליליות בתחום ההשקעות, אשר, בין היתר, אינן מאפשרות לחברה לגבות דמי ניהול משתנים בפוליסות תלויות תשואה.

במגזר הביטוח הכללי חל שיפור משמעותי בתוצאות החיתומיות, בכל הענפים, שקוזז על ידי הפסדים מהשקעות, ועל ידי גידול בהתחייבויות הביטוחיות בתחום החבויות בעקבות העלייה בשיעור האינפלציה. בתשעת החודשים הראשונים של 2008 נרשם הפסד בסך של כ-23 מיליון ש"ח, לעומת רווח של 116.9 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה.

ברבעון השלישי של 2008 הסתכם ההפסד ב-28.2 מיליון ש"ח, לעומת רווח של 17 מיליון ש"ח ברבעון המקביל.

במגזר ביטוח בריאות הסתכם הרווח בתשעת החודשים הראשונים של 2008 ב-65.8 מיליון ש"ח לעומת רווח של 92.6 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה. ברבעון השלישי של 2008 הסתכם הרווח ממגזר זה בכ-20 מיליון ש"ח, לעומת רווח של 45.7 מיליון ש"ח ברבעון המקביל. במגזר פעילות זה נרשם שיפור משמעותי בתוצאות החיתומיות, אשר קוזז ע"י ירידה שנרשמה בסעיף הכנסות מהשקעות, שהשפיעה על הירידה ברווח הכולל, בעיקר בענפי הסיעוד.

כמו כן, מדווחת הפניקס כי החברה מבצעת תוכנית לצמצום בהוצאות וקיצוץ בפרויקטים שאינם צפויים להציג רווח בטווח הזמן הקרוב, לרבות פרויקטים בתחום ה- IT .

לדברי יהלי שפי, מנכ"ל הפניקס, "גם ברבעון השלישי המשכנו לראות שיפור ניכר בתוצאות החיתומיות של החברה, המשקפות את פעילות הליבה שלנו. עם זאת, בדומה לשוק כולו, התמודדנו עם משבר פיננסי שהלך והעמיק ואשר את השפעתו הרגשנו בעיקר בהיקף ההפסדים."

היקף המאזן של הקבוצה נשאר ללא שינוי והסתכם בכ- 33 מיליארד ש"ח. ההון העצמי של הקבוצה עומד על 2.148 מיליארד ש"ח נכון לסוף ספטמבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: