סקר TIM: וואלה! מנצחת את ידיעות אחרונות בדירוג לפי קבוצות

וואלה! שופס מובילה בין אתרי הקניות המקוונים עם 16.4% מכלל הגולשים; השלישייה הראשונה בדירוג האתרים לא משתנה; לוח יד 2 מזנק ונענע 10 משאיר אבק לאתרי "רשת" ו"קשת"
משה בנימין |

חברת TNS טלסקר מפרסמת את סקר TIM החצי שנתי של חודש יוני 2008 לחשיפה שבועית לאתרי אינטרנט וכולל בתוכו גם דירוגים של אתרי הסחר האלקטרוני המובילים בישראל ודירוג החשיפה לאתרי קבוצות בעלות.

עפ"י נתונים ראשוניים מן הסקר, שפורסמו בשבוע שעבר, אוכלוסיית משתמשי האינטרנט בישראל מונה כיום קצת מעל ל- 4 מיליון גולשים מגיל 13 ומעלה וזאת כאומדן מכלל האוכלוסייה (כולל מגזרי עולים ומיעוטים).

הפרופיל הדמוגראפי של הגולש הישראלי דומה יותר כיום לממוצע של האוכלוסייה, אך עם זאת עדיין מוצאים באוכלוסיית הגולשים מאפיינים מיוחדים (הנתונים הדמוגרפים מתייחסים לגולשים באוכלוסייה היהודית):

-משתמשי האינטרנט הם (עדיין) יותר גברים (52%) מנשים (48%), עם זאת הפער הולך ונסגר. שכיחות הגולשים מופיעה בקרב גילאים צעירים וגילאי הביניים 18-49 (75%, לעומת 66% בכלל האוכלוסייה הבוגרת, 18+).

בקרב בני הנוער (גילאי 13-17) שיעור הגולשים באינטרנט עולה על 90%.

מגמת שינוי בולטת קיימת בכל זאת בשיעור משתמשי האינטרנט המבוגרים: גילאי 50+ מהווים כיום 29% מכלל מהגולשים לעומת 23% לפני חצי שנה ו- 11% לפני 7 שנים. 59% מבני גילאי 50-64 נוהגים לגלוש באינטרנט וכן 35% מבני 65+.

מסחר אלקטרוני: וואלה! מנצחת פעם ראשונה

על-פי מחקרי TIM - בחודש האחרון ביצעו 27% מהגולשים הבוגרים (גילאי 18+) רכישות באמצעות האינטרנט. ניכר כי הרכישה דרך האינטרנט הינה נפוצה יותר בקרב גברים ובקרב בעלי השכלה והכנסה מעל לממוצע. לעומת זאת לא נמצא הבדל מובהק בין קבוצות גיל שונות ובין רמת הדתיות של הגולשים.

דירוג החשיפה השבועית לאתרי הקניות המקוונים מעניק את ההובלה לאתר וואלה! שופס בפער עצום על מתחריו עם 16.4% מהגולשים המהווים כ-579 אלף גולשים. אחריה ממוקמים אולסייל (5.9%), פי 1000 (5.6%) וגט איט עם 1.8%.

קבוצות בעלות אתרים: וואלה! מנצחת פעם שנייה

דירוג נוסף שלבטח מייצר עניין הוא החשיפה השבועית לקבוצות בעלות של אתרים (Publishers) המשווה בין חשיפה לאתרים המקובצים ב"משפחות". הנצחון של וואלה! ממשיך גם כאן עם מובילות עעומת שאר הקבוצות.

קבוצת וואלה! תופסת נתח של 70.1% מסך הגולשים המהווים בעבורה 2,486,000 מבקרים. אחריה נמצאים בדירוג קבוצת ידיעות אחרונות עם 63.9%, המהווים 2,249,000 גולשים. במקום ה-3 נמצאת קבוצת דפי-זהב עם 41.2% חשיפה המהווים 1,451,000 גולשים. מקומות 4-7 מאוישים ע"י MSN/Smile media , אנארג'י, תפוז ודה-מרקר.

לוח יד 2 שולח ידיים לכיוון מעלה

הדירוג המסורתי החודשי של סקר TIM הבודק את נתוני החשיפה השבועית משאיר את השלישייה המובילה בחשיפה ללא שינוי. גוגל, וואלה! ו-Ynet עדיין שולטות בכיפה, כאשר גוגל נמצאת בפסגה בפער ניכר (90.2%) לעומת וואלה! ו-Ynet עם 67.4% ו-59.7%.

אתר הוידאו Youtube קופץ שלב אחד בסולם למעלה ומחליף מקומות עם נענע 10. nrg, למרות עלייה בחשיפה, מאבד את המקום ה-6 בדירוג לטובת MSN אשר מוסיפה לכוחה כ-4% וקופצת מ-885 א' גולשים ל- 1.053 מיליון.

לוח יד 2 במקום ה-8, רושם זינוק מרשים של 6% (לעומת מאי) ומעלה את מספר הגולשים מ- 658 ל- 871 אלף. מאבקים נוספים בולטים הם הבריחה של אתר הספורט ONE לספורט 5. ONE הקפיץ את כוחו מחודש מאי ליוני 2008 בכמעט 5% ומספר הגולשים קפץ מ-446 ל-601 אלף. אתר ספורט 5, לעומת זאת נופל ב-0.3% ויורד מ-476 ל-468 אלף גולשים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.08%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.